הבלוג של silvya

silvya

אישה,חד הורית,אמא לילד אוטיסט חכם ויפיפה. החיים בצד הספקטרום. הם באמת החיים שלי?

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מיוני 2015

טוב.
כואבת לי הבטן.
כאבים פנימיים כאלה, כאבים שלא מקורם במזון מקולקל או וירוס עוין.
אלו כאבים מהסוג האחר, הנפשי. כאבים שנולדו בבטני כתוצאה מעצבים, ממתח, מתשישות.
סופשבוע לא פשוט עבר על כוחותינו.
במקרה שלי אלו כוחותיי שלי בלבד.

אלה שאינם הורים לילדים מורכבים לא יוכלו לעולם להבין מה שעה בודדה בבית עם ילד היפרקטיבי יכולה לעשות.
אף אחד לא יכול להבין כמה לחץ וסטרס יש בביקור בחוף הים.
אף אחד לא יכול להבין מה טעמן של שפתיים הננשכות בקביעות כדי לעצור בושה, דמעות או גידוף של איזה איש שלא מבין את עולם האוטיזם.
אף אחד לא יכול להבין למה יש לך ילד בן שש אבל את לעולם לא יכולה לישון כשאת קורסת אחר הצהריים.
הם לא יוכלו להבין מה זה אומר לעקוב אחר כל פעולה של ילדך באובססיביות.
אפילו שטיפת ידיים פשוטה כרוכה בלעצור אותו מלפתוח ברז חזק, לרוקן בשנייה את מישחת השיניים ולמשוך לך את השיער למטה במשובה.
את כל הזמן ערנית ודרוכה.
הם לא ידעו לעולם מהי ההרגשה לשבת בבית של מישהו ולהרגיש שכל הזמן עוקבים אחרי הפעולות של ילדך.שלא ישבור. שלא יהרוס. שלא יקפוץ.

הם לא יבינו מה זה להתמודד עם שאלה תמימה מפיו של המלאך.”אמא יש לנו את הפרק של בוב ספוג והמדוזות”? אני שלא יודעת לאיזה פרק הוא מתכוון מתחילה לחשוש מהתגובה שלו. לא תמיד יש לי כוח להתמודד. לא תמיד אני מסוגלת לענות עשרים פעם עד שיקלוט את התשובה.
הם לא יבינו מה זה להתעורר כל יום לפני שש בבוקר עם ילד ערני ופעיל, כזה שלא באמת מבן כרגע את המשמעות של אמא ישנה.
הוא ימלא ראשי בשאלות משונות ואת מיטתי בצעצועים.

אז פלא שאני בעבודה מרוקנת?
תמוה שאני הרבה פעמים חסרת סבלנות לבורות ולאנשי סרק?

אז אני באמת בסדר ואני אוהבת את חיי.
אני נהנית מבילויים עם חברות או עם גבר זה או אחר שנכנס לחיי.
אני צוחקת בפה מלא ואני חצי מטורפת אם מכירים אותי.
אם אני נותנת…
אבל הסופש הזה אני גמורה.
והבטן כואבת לי מהסטרס ומזה שילדי היה הרבה יותר קשה מהרגיל.
וגם הלב כואב קצת.
היית אצל הוריי בערב, רציתי לשכב איזו שעה על הספה. לעצום עיניים.
הפעם לא הייתה להם סבלנות בשבילו.
הרגשתי את זה.
יצאתי משם ופשוט התחלתי לנסוע עם האוטו עם דמעות בעיניים.
ילדי מאחור חזר על אותו משפט 30 פעם.
“אמא תשים איל גולן,רחוק רחוק”.אמא תשים אייל גולן,רחוק רחוק”.”אמא תשים אייל גולן,רחוק רחוק”……

אז שמתי
בסוף כל יום
“רחוק,רחוק בין רע וטוב
מצאתי דרך לאהוב
לפתוח דלת מבפנים
לא להסתיר את הפנים”

 

 

עוד מהבלוג של silvya

תצוגה מקדימה

הוא לא נראה

אז הגיעה לה תקופת המודעות לאוטיזם. מן חגיגה שנתית של אוטיסטים והוריהם. הם יוצאים מהארון. הם מגיחים מתחת לענן אפור. הם מחפשים תשובה, הבנה, אהדה ובעיקר שינוי. כולם הורים עם כוחות על. גיבורי העל האנושיים. האהבה שלהם לילדם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

בידוד חברתי

כשאת צוחקת וחופשיה כולם רוצים שתבואי. כשאת מחייכת ומספרת סיפורים מבקשים שתישארי. כשאת נינוחה וקשובה מחכים לרגע שתחזרי. כשאת סקסית רוצים לגעת בך. כשאת שנונה מתמוגגים ממך. ככה הייתי שנים. היו כמעט כועסים עלי על...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ריטלין ארור-נפרדנו

ריטלין נוחות זמנית. רגיעה מתיימרת. כלא. חנק. עוצר. כן. זה מה שאני חושבת על ריטלין. זה מה שהריטלין עשה לבן שלי. הוא חנק אותו. הוא הכניס אותו לכלא ואני ישבתי עם הצוות הרפואי ומחאתי כפיים. אני מתביישת בעצמי שלקח לי חצי שנה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה