שם צופן: וריטי / אליזבת וויין

התרשמתי מהדרך שהסיפור בנוי, מהרצף שלו ומהחכמה שבה הדברים מתחברים.

verity-cover-final

 

עוץ הוצאת ספרים 2015, 304 עמ'.

תרגום מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון

 

"… הנה העסקה שעליה הסכמנו. אני כותבת אותה כדי שלא אתבלבל בהמשך. "בואי ננסה דבר כזה", אמר לי האופטשטורמפיהרר פון לינדן. "מה את רוצה יותר מכל דבר בעולם?" ואני אמרתי שאני רוצה לקבל בחזרה את הבגדים שלי…" עמ' 9.

קויני

קוויני טוענת שהיא פחדנית.  אחרי שנתפסה ע"י הנאצים, היא מוכנה למסור להם מידע. את כל הצפנים של הבריטים בתמורה לבגדיה.  צופן עבור פריט ביגוד. ערומה הם השאירו אותה. עינו אותה והתעללו בה אחרי שהמטוס שבו טסה כדי לרגל אחריהם התרסק על אדמת צרפת. השובים שלה הראו לה את התמונות וסיפרו לה שהטייסת נשרפה עם המטוס שהיו בו 11 משדרים. קויני החכמה, המלומדת מנצלת את זה כדי לכתוב את הסיפור שלה.  היא מספרת על המשפחה שלה, על הגיוס וההכשרה שלה, על החברות הקרובה שלה עם מאדי הטייסת שהטיסה אותה לצרפת. הנאצים, הם הופכים אותה לדוגמא לעולם החיצון בעוד היא שומעת את כל העינויים שמענים את יתר האסירים, עינויים שהופכים את הסבל שלה לקטנוני בעיניה.  היא יודעת שהם חושבים שהיא בוגדת, הם אפילו לא מוכנים להסתכל עליה האסירים האחרים.

מאדי

מאדי לא היתה אמורה להיות שם בכלל. הטייס שהיה צריך להטיס את קויני למשימה שלה היה חולה ומאדי התנדבה להטיס את המטוס הזה עם המטען האנושי שעליו. קויני ומאדי הכירו זו את זו כשכל אחת מהן היתה מגוייסת לתפקיד אחר. מאדי היתה אלחוטנית, אבל מה שעניין אותה באמת אלו הם המנועים של המטוסים והמטוסים עצמם. לפני שהתגייסה היא למדה להטיס מטוסים. זה נקטע כשגייסו אותה, אבל אחרי שהמליצו עליה, העבירו אותה להטיס אנשים ממקום למקום, להעביר מטוסים שזקוקים לתיקון. היא בכלל לא היתה אמורה לטוס לשטח אוייב. מזג האויר היה סוער והמטוס נפגע. קויני צנחה ומאדי הצליחה להגיע לנקודת המפגש עם המחתרת וביצעה נחיתת חרום. היא מצאה את עצמה תקועה על אדמת צרפת ללא מסמכים וכשהיא אינה יודעת מילה אחת בצרפתית. יותר מזה, המסמכים המזוייפים של קויני נמצאו ברשותה. היא וקויני התחלפו במסמכים בטעות.

זה סיפור על שתי גיבורות והרבה גיבורים וגיבורות נוספים. הרבה קורבנות, אבל מה שהרשים אותי הכי הרבה זו לא הגבורה או ההקרבה שלהם. סיפורים כאלה בתקופה הזו יש הרבה, התרשמתי מהדרך שהסיפור בנוי, מהרצף שלו ומהחכמה שבה הדברים מתחברים. קויני שהגדירה את עצמה כפחדנית, שכל הסיפור שהיא כתבה הצביע על חוסר עמוד שידרה. כל פרט בסיפור של קויני שכאמור נראה תלוש בעיני, חשוב ביותר. 

בהתחלה לא התחברתי לספר הזה. הגעתי אליו בימים שהייתי עסוקה ולא מרוכזת.  הגעתי אליו אחרי שסיימתי טרילוגיה שמאד אהבתי ואכתוב עליה בהמשך בפוסט נפרד, טרילוגיה שהיה לי קשה להפרד מהדמויות שלה בסוף. הסיפור שקויני כתבה הרגיש לי מאד תלוש ולא מתחבר. משום מה לא ויתרתי עליו. אני לא קוראת ביקורות על ספרים שאני מתכננת לקרוא. אני כן מתעניינת אם אהבו את הספר או לא והיו עליו המלצות, אבל אני כאמור לא התחברתי כ"כ. הגעתי כבר לאמצע הספר ופתאום בעמוד 180 בערך, משהו קרה שם ותפס אותי אליו. מאותו הרגע, כבר לא יכולתי לעזוב אותו.

סיגלית בן-ישראל
כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.