הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיוני 2010

דובלטוב הוא סופר שנון ביותר, ולא פעם מצאתי את עצמי צוחקת מההומור הנפלא שלו, מהסארקזם ומכך שהוא בעצם שופע בהומור עצמי ולא מהסס גם לצחוק לעצמו

27/12/2017

הסקירה פורסמה לראשונה ב – 20/10/2011

הוצאת אחוזת בית,  303 עמ’

תרגום מרוסית: סיון רסקין

המזוודה

מגב הספר:

“מפגש עם יצירתו של סרגיי דובלטוב הוא עונג צרוף לכל מי שאוהב ספרות רוסית, וחוויה מתקנת לכל מי שחושש ממנה. דובלטוב, מגדולי הסופרים הרוסים במחצית השנייה של המאה ה-20, חיבר סאטירות שנונות, מלאות חיים – ובעיקר, מצחיקות מאוד – על החיים תחת שלטון המגף הסובייטי.

 במרכזן עמדה דמותו-שלו: סופר חד אבחנה אך מלא חמלה, שיצירותיו נאסרו לפרסום במולדתו; בן למשפחת אמנים ואנשי ספר, שתרבות רוסית ולא מעט אלכוהול זרמו בעורקיו.

 במשיכות קו בודדות מצליח דובלטוב לשרטט רגעים אנושיים-אבסורדיים, המתארים בסגנון מושלם את בני תקופתו: עיתונאים כושלים, שתיינים מועדים, פקידים נפוחים, רווקות מזדקנות, עניים מרודים ובוהמיינים החיים בצלה ההולך ומצטמק של האידיאה הקומוניסטית.

 ”השמורה” ו”המזוודה” הם שניים מהרומנים שפירסם דובלטוב בשנותיו בניו יורק. בראשון מתוארות חוויותיו של סופר נרדף, הנאלץ למצוא את פרנסתו בהדרכת סיורים בשמורת פושקין, האזור הכפרי אליו הוגלה המשורר הרוסי הנודע ב-1824, בהוראת הצאר. הסאטירה העוקצנית על “תעשיית פושקין” שפורחת באותם ימים בברית המועצות, היא למעשה שיר אהבה למסורת הספרות הרוסית, וסיפור אישי מרגש על פרידה כפויה של גבר מאשתו ומבתו.

 ברומן “המזוודה” נפתח אוצר זיכרונות מהמולדת, בדמות מזוודה ישנה מלאה בפריטי לבוש שמתגלה בביתו של סופר גולה. אוסף הזיכרונות שמרכיבים את הרומן מגולל את מוצאם ההזוי של כמה פריטים שנלקחו במזוודה היחידה שדובלטוב לקח עימו בעת הגירתו. “

 לא יצא לי לשמוע על הסופר הזה, אך מקריאה בגב בספר חשבתי שהגיע הזמן להכיר את הצד ההומוריסטי של הסופרים הרוסיים ולא התאכזבתי. דובלטוב הוא סופר שנון ביותר, ולא פעם מצאתי את עצמי צוחקת מההומור הנפלא שלו, מהסארקזם ומכך שהוא בעצם שופע בהומור עצמי ולא מהסס גם לצחוק לעצמו.

 אהבתי את שני הסיפורים, אך דווקא את “השמורה” אהבתי יותר. היא כל כך משקפת את הסגידה של העם הרוסי לגיבורי העבר באופן לא הגיוני, מה שנקרא: הערצה עיוורת. וגם אם אינך מעריץ – אתה חייב להפגין הערכה והערצה, שאם לא כן, תואשם בבגידה ובחוסר נאמנות למולדת ולגיבוריה. אני חייבת לומר שכל העסק הזה די מפחיד ואפילו הזוי, וכשרונו של סרגיי דובלטוב לכתוב על כך בציניות ובהומור משובח גרמו לי לחייך לא מעט ולקרוא הפעם על החיים הקשים של העם הרוסי מזווית שונה ומעניינת ללא כל הכבדות ותחושת הדכדוך הנלווית ברוב הספרות הרוסית.

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תצוגה מקדימה

הקמע / מארק קורזם

  כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ'. תרגום: אירית מילר   נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה