הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיוני 2010

בספר שזורים משפטים ודימויים יפים, מלאי הומור ושנינה והוא נקרא בצורה זורמת וקולחת. נהניתי מתחילתו ועד סופו

10/12/2017

הקדמה:

היתה לי חברה. קראו לה אורה מזרחי. היא נפטרה לפני כ שמונה חודשים לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.

בחודש דצמבר יש לה יום הולדת. ב 14 בדצמבר. השנה לראשונה, אני לא יכולה לאחל לה מזל טוב. לא יכולה לאחל לה כלום יותר. היא חסרה לי ואני מתגעגעת אליה.
פעם היה לי בלוג בפורטל אחר והיא כתבה והרשתה לי לפרסם את הסקירות שלה. עשר סקירות בסה”כ. כה מעט. כל אחת מהן כתובה היטב, כמו שהיא ידעה לכתוב.

כמחווה לזכרה של החברה היקרה שלי שאיננה עוד וכתזכורת ליום ההולדת שלה, החלטתי להעלות כאן ולחלוק שוב  את הסקירות שלה בימים הקרובים.

הסקירה הזו פורסמה לראשונה ב 1/3/2011

כנרת 2003, 224 עמ’.

תרגום: פיודור מקרוב

 

 המוות והפינגוין

מגב הספר: “ויקטור קיבל הצעה שאין לסרב לה: לכתוב מאמרי הספד על אנשים שחיים עדיין. עיתונים מוכרחים להיות מוכנים עם הספד למקרה שאדם חשוב ימות, מסביר לו העורך, והוא סבור שוויקטור מתאים מאין כמוהו למשימה. למעשה, הוא מחליט לשלם לויקטור “פי שניים מאשר לזונה הכי יקרה”. אבל במהירות צצה בעיה בלתי צפויה: איכשהו, כל אדם שויקטור כותב עליו מחוסל.”

ספר סאטירי ששיעשע אותי ביותר. לא היה בו רגע משעמם אחד. הסופר כותב בצורה שנונה והומוריסטית, אך גם באופן נוקב ביותר על המישטר ברוסיה והווי החיים. עולם הדימויים שלו הוא עשיר ונרחב. יש בספר המון סארקזם. הספר איננו עוסק במשטר הסובייטי הישן, אך הוא ממחיש בהצלחה את החיים בפוסט קומוניזם – חיים אפורים, עניים וחד-גוניים.

זהו סיפורו של ויקטור, שמומחיותו היא עיתונות וכתיבת סיפורים קצרים. זהו גם סיפורו של פינגווין בשם מישה, אותו אימץ ויקטור, כי “בגן החיות לא היה יותר אוכל לחיות ולכן האזרחים התבקשו לאמץ לביתם ולהאכיל חיות”. מישה הוא חברו הטוב ביותר של ויקטור והוא דמות מרכזית ומרתקת לא פחות בספר ובחייו של ויקטור. “ויקטור סבל מבדידות, אבל מישה הביא איתו את בדידותו שלו, וכעת פשוט התקיימו שתי הבדידויות הללו זו לצד זו במין תלות הדדית מאשר שמחה”.

העלילה מתחילה בכך שויקטור מקבל הצעת עבודה, להיות כותב הספדים בעיתון, הספדים על אנשים חשובים שעודם בחיים, אך מייד לאחר סיום כתיבת ההספד הם מתים באופן מסתורי. וכך לאורך כל הספר. הוא מתחיל להכין הספדים על אישים חשובים, בעירו. הוא אוסף עליהם פרטים, ואת החשובים ביותר הוא מוצא או במדור הפלילים או הרכילויות בעיתון.

בספר שזורים משפטים ודימויים יפים, מלאי הומור ושנינה והוא נקרא בצורה זורמת וקולחת. נהניתי מתחילתו ועד סופו. מאוד נהניתי והתחברתי לדמותו האנושית של הפינגווין מישה וצחקתי לא מעט בזכותו.

מומלץ מאוד מאוד מאוד.

המלצה נוספת על הספר:
http://saloona.co.il/sigaliot/?p=283

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תצוגה מקדימה

הקמע / מארק קורזם

  כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ'. תרגום: אירית מילר   נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה...

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה