יומנה של אימא- סבתא יקרה לי,יקרה!

בחורה עם מחשב נייד

סבתא

כל לידה של ילד משנה הרבה יותר מאת הסטטוסים :אימא ואבא .
ביחד איתה נולדים גם התארים : אחים גדולים, דודים, סבים ובעיקר סבתות!
הסבתות של היום הן לא הסבתות של פעם.
הן כבר לא יושבות בצפייה שרק תלדי והן יעברו לגור אצלך ויטפלו בילד מכאן ועד להודעה חדשה.
סבתא סורגת זה מושג ששמור אחר כבוד לסבתא רבא.
הסבתות של היום ,ולא  רק אלו שהופכות לסבתא בגיל צעיר יחסית ,הן הרבה יותר פעילות ועצמאיות.
חלקן הגדול עדיין עובדות כשהן רצות מפגישות עסקים וטיסות לחו"ל לחופשות בארץ וטיולי אתגרים.
בין חוג יוגה לפילאטיס ,מפגשי חברים ומסיבות בימי שישי במועדונים.
כדי לתאם איתן שישמרו על הילדים  הן צריכות לבדוק בסמארטפון את יומן הפגישות ומעדיפות לשלם לך שתביאי בייביסיטר במקום.

הכל טוב ונחמד ויפה. אין סיפוק גדול הוא מלראות את הורינו אקטיביים ובריאים (טפו טפו טפו) ונהנים מהחיים.
אז איפה פה הבעיה אתם שואלים?
שמרוב שהם מרגישים צעירים לפעמים הם שוכחים שהילדים שלנו הם שלנו ולא שלהם.
שלמרות שהן כביכול פחות מעורבות בחיי ילדינו ובחינוכם מפאת חוסר הזמן- הן תמיד תמצאנה את הזמן לשאול ולהעיר , לבקר ולקטר.
לשלוח אס אמ אס שתראי דחוף בתכנית הבוקר את הרופא שמדבר בדיוק על הבעיה שהיא חושבת שיש לילד
ולצרף קישור לכתבה שמצאה ברשת על מה שהיא אבחנה עבור הילדה מלווה בכיתוב :"נכון שזה בול על הקטנה שלך?"
(בלי לשים לב שהיא בעצם שמה לך אותו בדף הפייסבוק וכל אחד יכול לראות…)

אימי היקרה היא מהאימהות העסוקות האלה. עובדת עד שעות מאוחרות, ממלאת את יומה בהתנדבויות, טיולים וחברות.
הצגות ,הרצאות ומסיבות.
מעולם לא התלוננתי .במסגרת עבודתי אין לי הרבה צורך בעזרה עם הילדים
וגם כשצריך אני פונה אליה רק אם אני יודעת שהיא תהיה פנויה ולא מבקשת שתפסיד אף אחת מפעילויותיה היקרות.
בערבי שישי היא זו שבאה להתארח אצלנו תוך שהיא מבלה חצי מהערב באס אמ אסים.,
צ'טים בפייסבוק מהסמארטפון החדיש ושיחות טלפון לתאום יציאה עם החברות.
(כשאנחנו משתדלים להקפיד שלא לעשות זאת בזמן הארוחות המשפחתיות).
ובחצי השני לא מפסיקה להעיר הערות על חינוך הילדים ומצב ניקיון הבית והקירות.

לפני מספר ימים פגשתי בקניון את אחת מחברותיה הקרובות.
"או ,טוב שאני פוגשת אותך" היא פונה אלי נרעשות….
"באמת רציתי לדבר איתך ,זה ממש לא יפה איך שאתם מתנהגים לאימא שלך ,היא ממש לוקחת ללב"
"אנחנו, לאימא?" שאלתי בתימהון
"כל רביעי  בבוקר ,בחוג במתנ"ס לסבתאות ,אימא שלך ממש בוכה קשות"
"אבל על מה?" אני מתפלאה
"היא טוענת שאת הילדים אתם לא מספיק נותנים לה לראות ,ושהיא  אליהם מתגעגעת ומכירה אותם פחות ופחות…"
נו, ומה תגידו על תגובה שכזאת?

ומילה של אבא: אני כבר לא יודע למי צריך לשים יותר גבולות לילדים או לסבתא…….

**מוקדש :
באהבה ענקית לאימא יקרה לי, הלואי ובעוד 20 שנה אזכה להיות פעילה ואנרגטית לא פחות ממנה
ובגעגועים עד אין סוף לסבתי ז"ל האהובה ,הסבתא של פעם שהיתה לי לאימא שנייה

לימור גרוס-קלינגר
אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות מקוריים לימי הולדת. בקיצור - אין רגע דל!