הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיוני 2010

מה בין הספר צפון ודרום למיני סדרה התואמת שעלתה בשנת 2004? נהניתי ואני ממליצה קודם לקרוא ואחר כך לצפות

08/12/2016

 

צפון ודרום

התמונה מהקטלוג של הוצאת הכורסא

הכורסא – מודן 2016, 528 עמ’.

תרגום מאנגלית: עידית שורר

במאה ה – 19 בעקבות המהפכה התעשייתית שהחלה במאה ה-18 אנגליה מחולקת לדרום חקלאי ושופע ולצפון תעשייתי והומה, שני החלקים של הארץ שונים מאד זה מזה, בכפרים בדרום הכל ירוק, האויר צח והזמן זורם בעצלתיים. אנשים מבקרים זה אצל זה כשמתחשק להם וללא הזמנה מפורשת  ואילו בערים בצפון אין רגע דל, כולם עובדים שעות מרובות, יש אדונים עשירים בעלי בתי החרושת ופועלים פשוטי עם ששכרם דל ללא ביטחון כלכלי וולא הטבות סוציאליות כלשהן והמגורים שלהם צפופים ודחוקים, ילדים עובדים מגיל צעיר מאד כדי לעזור בפרנסת המשפחה ולכן אינם לומדים אפילו קרוא וכתוב.

מרגרט הייל הגיעה ללונדון בגיל 9 לחיות ולהתחנך בבית דודתה ביחד עם אדית בתה של הדודה בת אותו הגיל. לא מוזכר מדוע היא אינה גדלה ומתחנכת אצל הוריה למרות שעל פניו משפחת הייל הכפרית אינה עשירה, אבל גם אינה חסרה דבר. אדית ומרגרט שונות מאד, אך מסתדרות מצויין זו עם זו ועם נישואיה של אדית לקפטן לנוקס, מרגרט הבוגרת חוזרת לבית הוריה בכפר הלסטון. היא להוטה לחזור למחוזות ילדותה ומסתגלת לחיים בכפר במהירות, אלא שזמן קצר לאחר מכן, אביה הכומר מודיע למשפחתו הקטנה שעליהם לעזוב. התעוררו בו ספקות לגבי אמונתו והוא כבר הודיע לכנסיה על עזיבתו את הכמורה  והופך להיות נון-קונפורמיסט. מאותו הרגע שהתקבלה ההחלטה, עליו למהר ולמצוא לבני משפחתו מגורים ולעצמו תעסוקה במקום אחר, רצוי הרחק מהלסטון במקום בו איש אינו מכיר אותם. הוא נעזר בחברו מאוקספורד – מר בל  שממליץ לו להעביר את המשפחה לצפון לעיר התעשייתית מילטון, שם הוא מכיר ויכול לעזור לו למצוא דירה וגם תלמידים ללמד כדי שיוכל להתפרנס.

רוב רובו של הסיפור מתרחש אחרי המעבר למילטון – עיר מאובקת ומעושנת שאובך סמיך מיתמר מעליה, עשן המכונות שבבתי החרושת, אובך שנראה למרחוק. הכל בה אפור ומאובק ותושביה עסוקים מאד שעות רבות ביממה. קומץ אדונים בעלי מטוויות שולטים בה ביד רמה והבילוי היחיד שנשאר לפועלים אחרי שעות העבודה הוא שתיה משותפת בפאב הסמוך.

התלמיד הראשון של הכומר הייל הוא ג’ון ת’ורנטון וכך הוא ומרגרט מתוודעים זה לזו. איש עצור ומאופק. דרכו מרגרט הדעתנית והסקרנית מתוודעת לעבודה בבית החרושת וגם לקומץ פועלים מה שגורר ביקורת מאד לא מאופקת מצד אמו, אחותו וחבריו האדונים של ג’ון ת’ורנטון. מרגרט סופגת את הביקורת, אבל אינה משנה את דרכיה. בעוד שבחברת המעמד העליון היא נחשבת לבוטה ולא ראויה, בצד השני היא זוכה לחברות אמיצה של האנשים הפשוטים.

ברומן הזה אנחנו מתוודעים לאיגודים המקצועיים ולצד השביתה הגדולה של הפועלים והאירועים קורעי הלב שמשתמעים ממנה, מתפתח מתח רומנטי שהולך ומתעצם בין מרגרט לג’ון, כמובן למורת רוחה של אמו, אך גם באופן מסויים למורת רוחם של שני הצעירים שלשניהם אין כל נסיון מינימלי בתחום האהבה, מה שגורר מצידם תגובות חדות הפוכות מאד לרגשות האמיתיים.

מסתבר שבניגוד לעמיתיו בעלי המטוויות, ת’ורנטון אינו אטום כמו שזה נראה על פניו ובמהלך הסיפור אפשר לראות אצלו ניצנים קטנטנים של סוג של הטבות סוציאליות ודאגה לבריאות הפועלים שלו גם אם זה בא מתוך המחשבה האנוכית משהו שפועלים בריאים יכולים לעבוד יותר.

בספר הזה יש 528 עמודים ואני סיפרתי כאן רק את המסביב, אבל בלי ספויילרים בכלל, אהבתי מאד את הסוף שלו. התרגשתי מאד בכמה וכמה מקומות בסיפור. יש בו המון תיאורים ואני, מה לעשות, קצת פחות טובה בספרים עם המון תיאורים, אני חסרת סבלנות בנושא הזה, אבל זה חשוב כדי לתאר את התקופה והמקום. זה משקף מאד את ההבדלים בין הדרום ממנו באה מרגרט לבין הצפון אליו היא הלכה בעקבות אביה ומעצים את השינויים שהיא בעצמה חווה. באופן שממש לא אופייני לי, קראתי בסבלנות גם את התיאורים ולא דילגתי עליהם. קראתי לאיטי ונהניתי מאד.
הבנתי שיש לספר סוג של המשך מודרני יותר ואני תוהה אם יתרגמו גם אותו.

הציטוט הבא הוא מעמ’ 95  כשהדגש הוא על המשפט האחרון בציטוט, אני מוצאת שהוא רלוונטי גם היום בדיוק כמו במאה ה- 19:

“…את הארובות שלי שיניתי מרצוני עוד לפני שהפרלמנט התערב בעניין. נשאתי בהוצאה כספית מיידית, אבל היא משתלמת לי בחסכון בפחם. אני לא בטוח שהייתי עושה את זה אילו חיכיתי שהחוק יאושר. במקרה כזה מוטב היה לחכות שילשינו עלי ויקנסו אותי, ואז הייתי מערים קשיים רבים ככל האפשר מבחינה חוקית לפני שאני נכנע, כי כל החוקים שהאכיפה שלהם מותנית במלשינים ובקנסות מתרוקנים מתוכן בגלל המנגנון הנתעב…”

בסוף הספר יש אחרית דבר מאת לאונה טוקר  בו היא מתארת קוים לדמותה של הסופרת עצמה בנוסף להסטוריה של התקופה. בולט מאד הדמיון בין הסופרת לדמות הראשית בסיפור. אני ממליצה לא לדלג, אלא אם אתם כבר מכירים את הפרטים.

התמונה מאתר IMDB

התמונה מאתר IMDB

מיד כשסיימתי את הספר פניתי לראות את המיני סדרה שכל הפרקים שלה כבר המתינו לי. עם קבלת הספר, החלטתי שארצה לעשות השוואה בין הספר לסדרה.

הרבה דברים בסדרה שונים מהספר ואולי הייתי פחות שמה לב לזה אילו היה עובר זמן בין קריאת הספר לצפיה בסדרה, יחד עם זאת בסדרה מן הסתם הכל מוחשי יותר , מאחר וכל התיאורים שבספר הופכים לויזואלים. מעצם הויזואליות הכל בסדרה יותר מודגש. עוצמת ההבדל בין הלסטון הירוקה, הצחה והצבעונית ובין מילטון האפרורית . במילטון כולם לבושים בבגדי עבודה אפורים או שמא ישנים ודהויים, אפילו הילדים בו בזמן שבגדיה של מרגרט כ”כ צבעוניים וזה בולט מאד.  המרחבים של הכפר לעומת הצפיפות של העיר. האויר הצח  לעומת העשן והאובך וגם לעומת המוך שמתעופף תדיר במטוייה.

בעוד שמצד אחד בסדרה השמיטו דברים שמופיעים בספר, מצד שני הוסיפו דברים שאני לא זוכרת שקראתי ומאחר ובדיוק סיימתי את הספר, קצת קשה להאשים את הזיכרון שלי כאן. בסדרה שינו גם את הסוף (לא ספויילר) לא שינו את המהות שלו ואת המלל, אבל שינו את המיקום ואפילו קצת יותר מזה. אהבתי מאד את הבחירה שלהם לסיום של הסדרה ואם בספר התרגשתי מהסוף, בסדרה דמעתי בדיוק כמו שאני תמיד דומעת בקומדיות רומנטיות אפילו.

אני מודה שקצת קשה לי להפרד.

גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה מאת הוצאת הכורסא-מודן באדיבות מועדון הקוראות של סלונה.

שחקנים (מאתר IMDB):

Daniela Denby-Ashe

Richard Armitage

Brendan Coyle

את הרשימה המלאה אפשר למצוא כאן.

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תצוגה מקדימה

הקמע / מארק קורזם

  כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ'. תרגום: אירית מילר   נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה