הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 74

עוקבים: 24

החל מיוני 2010

דרמה עצובה ונוגעת ללב. סיפור אמיתי מרתק. מומלץ

24/11/2016

סארו

אורך הסרט: 120 דקות

הסרט מגיע לבתי הקולנוע ב—01.12.2016 ומופץ ע”י פורום פילם.

לפני שבועיים או שלושה כשהלכתי לצפות בדר’ סטריינג’ ראיתי את הטריילר לסרט הזה  אני אוהבת סרטים עצובים ואני אוהבת סרטים שמבוססים על סיפור אמיתי והטריילר מאד מצא חן בעיני. ידעתי שכך או כך אני אראה את הסרט הזה.

LION - photo by MarkRogers 42 (Large)

בהודו העניים עניים מאד. ילד קטן וצנום עם עיניים גדולות וחומות, שמו סארו (דב פאטל) משתרך אחרי אחיו הגדול ממנו גודו ומתאמץ מאד להיות כמוהו ולחקות כל מעשה שגודו עושה. הם בנים למשפחה עניה מאד. האם פועלת מלקטת אבנים למחייתה, מה שאינו מספיק להאכיל את שלושת ילדיה. האב בכלל אינו מוזכר לאורך כל הסרט.  גודו עובד בכל עבודה אפשרית וגם גונב את המעט שאפשר היכן שאפשר ומחליף את הגנבות בדברי מאכל שהאם אינה מסוגלת לספק כמו חלב למשל. האחים מאד קשורים זה לזה וסארו מתעקש ללוות את גודו כאשר גודו יוצא לעבודות ליליות למשך שבוע. הוא מתאמץ לשכנע את גודו שהוא כבר גדול וחזק וגודו משתכנע ולוקח אותו איתו. כדי לקבל את העבודה, גודו עוזב את סארו לזמן לא ברור לישון על ספסל בתחנת הרכבת ומורה לו להשאר שם עד שיחזור. סארו מתעורר ומחפש את אחיו. חושך והתחנה ריקה מאדם,  סארו מתחבא בקרון רכבת ריק ונרדם שוב. הוא מתעורר כאשר הוא חש שהרכבת נוסעת. כל הרכבת ריקה והדלתות שלה נעולות. היא נוסעת מבלי לעצור ולמרות שרואים שיום ולילה מתחלפים ושוב, גם כאן לא ברור כמה זמן הרכבת נוסעת ולאיזה מרחק. ילד בגילו של סארו אינו יודע לאמוד זמנים ואנו בקהל חווים את זה יחד איתו. לבסוף הרכבת עוצרת בקלקוטה (כך מופיע בתרגום הסרט) להעלות נוסעים וברגע שהדלת נפתחת סארו בורח ממנה החוצה אל תוך המוני האדם ואל שפה שאינו מבין.

LION - photo by MarkRogers 54 (Large)

כל מה שכתבתי עד עתה אינו מהווה ספויילרים לסרט. הרוב מופיע בטריילר. מבחינתו של סארו כל תחנות הרכבת דומות זו לזו והוא ממשיך לחפש את גודו גם בתחנה הזו.  לוקח לו זמן עד שהוא מחליט להמשיך בדרכו. בהודו יש הרבה ילדים אבודים חלקם אולי יתומים והרבה סכנות אורבות להם מצד המבוגרים גם אם לרגע נדמה שהם מאד נחמדים ונדיבים וזאת מלבד הרעב. לא לכולם יש מזל.

בשלב כלשהו סארו מגיע לבית מחסה. התמונות הראשונות של המקום הזה מציגות מקום מזעזע. אם הזכרתי המוני אדם בתחנת הרכבת, כאן מדובר בהמוני המונים ילדים. אני לא אמשיך לתאר את הסרט כי אז מה ישאר לכם לראות? אני כן רוצה להזכיר סצנה שאהבתי. סארו משוטט ומגיע למזבח נראה שהוא על גדות הגנגס. הוא מגיע לשם בלילה בין המוני אדם ישנים על הרצפה, אבל סמוך למזבח האלה מונחים פירות ומאכלים. הוא מודה  לאלה לוקח מהמזבח אוכל במשורה ויושב לאכול בעודו צופה על הנהר. ילד קטן ואבוד גם כשהוא רואה המון אוכל, הוא לוקח רק את מה שדרוש לו באותו הרגע כדי להשקיט את הרעב.

LION - photo by MarkRogers 28 (Large)

הרבה בסרט הזה מתרחש ללא מילים כמעט והצופה מבין הכל, מלווה וחווה את סארו עצמו וביחד איתו.  העיניים של הילד הזה מדברות וכל שפת הגוף שלו והבעות הפנים שלו, הגעגועים והבדידות. מה שעוד מעצים את התחושות זה הנופים והמרחבים, המרחקים העצומים. אין הרבה, אבל מה שיש תורם לסרט במדוייק את מה שצריך. רק 20 שנה אחרי הכל חוזר אליו והוא מתחיל את המחקר והמסע לעברו. בחלק הזה חלקו של המלל גדול יותר.

LION - photo by MarkRogers 12 (Large)

הסרט הוקרן באולם ההקרנות של בית תיאטראות ישראל בהרצליה. חניה נמצאה לנו בקלות. המקום הזה די נטוש בשעות האלה. אנחנו הקדמנו ולרגעים אחרי שבדקתי שוב שלא טעיתי במועד או בשעה, היה נדמה שתהיה לנו הקרנה פרטית אחד על אחד (או שתיים במקרה שלנו) . זה היה מצחיק, אבל חיש קל התאסף קהל קטן. האולם קטן והכסאות נוחים ומרווחים. בכל זאת מדובר בסרט של שעתיים וקבלת הפנים של כרמל ממשרד היח”צ היתה לבבית אישית ומשמחת מאד.

הסרט הזה עצוב מאד, נוגע ללב. חברתי ואני היינו מרותקות אליו.  לטעמי היה שם קטע אחד קצת ארוך מדי קצת אחרי אמצע הסרט, אבל זה לא משהו ששווה להתעכב עליו או לוותר בגללו. אני חייבת לציין שחברתי לא הסכימה איתי בנקודה הזו. שתינו אהבנו מאד את הסרט. באופן כללי התלהבנו גם מהעיצוב של קומת הכניסה. צילמתי, אבל התמונות לא יצאו באיכות טובה כ”כ. זה גם לא כ”כ חשוב כי כאשר הסרט יעלה לאקרנים, הוא יוצג באולמות הקולנוע שמעוצבים אחרת כידוע. לנו זה היה חלק מהחויה.

אני ממליצה על הסרט הזה. לכו לראות!

embedded by Embedded Video

גילוי נאות: ההזמנות באדיבות מועדון הצופות של סלונה ובאדיבות משרד יח”צ  אריה ברק – כרמל רבינוביץ’

ארה”ב 2016

בימוי: גארט דיוויס

מבוסס על ספרם של סארו ברירלי ולארי בוטרוז

תסריט: לוק דיוויס

הפקה: איאן קנינג, אנג’י פילדר, אמיל שרמן

צילום: גרג פרייזר

עריכה: אלכסנדר דה פרנצ’סקי

פסקול: וולקר ברטלהם, דסטין או’הלורן

 

שחקנים:

דב פאטל – סארו

רוני מארה – לוסי

ניקול קידמן – סו ברירלי

קרדיט לתמונות: יח”צ

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תצוגה מקדימה

הקמע / מארק קורזם

  כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ'. תרגום: אירית מילר   נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה...

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר