הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיוני 2010

“…הגיבורה הראשית, גרייס מארקס, היתה אחת הנשים המפורסמות בקנדה באמצע המאה התשע עשרה, אחרי שהורשעה ברצח בהיותה בת 16.” (עמ’ 476) המשפט הזה הוא בעצם התמצית של הספר

22/10/2016

לטענת גרייס

הוצאת כנרת 1998, 480 עמ’.

תרגום: יונתן פרידמן

לאחר שקראתי את בז וניאלה, ידעתי שאני רוצה לקרוא ספרים נוספים של אטווד, לטענת גרייס הוא סיפור המבוסס על סיפור אמיתי. באחרית דבר כותבת המחברת: “…הגיבורה הראשית, גרייס מארקס, היתה אחת הנשים המפורסמות בקנדה באמצע המאה התשע עשרה, אחרי שהורשעה ברצח בהיותה בת 16.”  (עמ’ 476) המשפט הזה הוא בעצם התמצית של הספר.

גרייס מארקס באה ממשפחה עניה מאד שהיגרה לקנדה מאירלנד, היא היתה בת 16 כאשר הואשמה ביחד עם ג’יימס מק’דרמוט ברצח של שני אנשים: תומס קינאר שאצלו היתה מועסקת כמשרתת וננסי מונטגומרי שהיתה לכאורה מנהלת משק הבית. גרייס אומנם הורשעה, אבל היו מספיק אנשים שחשבו שהיא חפה מפשע ופעלו לקבלת חנינה עבורה ולשחרורה. ג’יימס מק’דרמוט לעומת זאת, הורשע ונתלה. גרייס היתה בחורה יפיפיה בגיל 16. חלק מההאשמות נגדה אמרו שהיא היתה שדה ותכננה ויזמה את הרצח וגררה את ג’יימס לעזור לה מתוך קנאה ביחסיהם של ננסי ומיסטר קינאר, תוך כדי שהיא פיתתה אותו מינית. אלו המצדדים בחפותה טענו, שהיא נגררה אחרי ג’יימס מקדרמוט בלית ברירה, מאחר והיתה נוכחת במקום הרצח בזמן שהוא קרה. לגרייס יש חורים בזיכרון. בעיקר כשמדובר בזמן שבו נרצחו שתי הדמויות האחרות. זה עזר להרשיע אותה אולם היה תמוה מאד בעיני אלו שחשבו שהיא חפה מפשע.

גרייס חילקה את זמנה בין בית הכלא לאשפוז בבית המשוגעים. כל נסיון להחתים את מנהל בית המשוגעים על עצומה לשחרורה, נדון לכשלון (גם שנים רבות מאוחר יותר) ולכן התארגנה הקהילה והזמינה את דר’ סיימון ג’ורדן – פסיכולוג צעיר לבחון את גרייס ואת התנהגותה. באותם זמנים היה נהוג להשכיר אסירים לעבודות שונות וגרייס עבדה כמשרתת בבית המושל. שם התנהגו אליה יפה, אם גם בחשדנות מסויימת.

גרייס מספרת לסיימון את כל תולדות חייה מיום לידתה בצפון אירלנד דרך ההגירה הכפויה לקנדה. היא מספרת לסיימון על חיי עוני, ילדות  אפורה ומלאת אימה בצילו של אב בטלן ושיכור, על אמה שבטנה היתה “תפוחה” כל הזמן, על המסע בים שהוביל למותה של האם, על ההחלטה הכפויה לצאת לעבוד כמשרתת עקב המחסור הבלתי נסבל בבית, מה שהוביל להתנתקות מוחלטת ממשפחתה – מאחיה ואחיותיה בעיקר.

בתוך הסיפור של גרייס המשלב בתוכו גם את סיפורו של סיימון, חולפות דמויות רבות ומגוונות, חלקן אפילו מאד צבעוניות כמו ננסי מונטגומרי למשל ומארי ויטני – חברתה הטובה והיחידה של גרייס וגם ג’רמיה – האיש רב הפנים והשמות.

לטעמי, הבעיה של הספר הזה מאופיינת בפרוט יתר. גרייס מספרת כל פרט ופרט מחייה. כשהיא מתארת את עבודתה כמשרתת, היא מתארת כל פרט קטן מסדר יומה. הנה דוגמא אחת מיני רבות:

“….יצאתי מהמיטה ופתחתי את החלון ואת התריס, שיהיה קצת אור, והפכתי את המצעים כדי לאוורר אותם, ואחר כך לבשתי את שמלת העבודה והסינר, ואספתי את השיער, ולבשתי את המצנפת. התכוננתי לסדר את השיער טוב יותר אחר כך, כשאוכל להשתמש בראי מעל הכיור שבמטבח, מכיון שבחדרי לא היה ראי. הפשלתי שרוולים, נעלתי את נעלי העץ, ופתחתי את דלת החדר. תמיד נעלתי אותה, כי אם מישהו יפרוץ לבית, חדרי יהיה הראשון שאליו יגיע הפורץ.

אהבתי לקום מוקדם, כך יכולתי להעמיד פנים לזמן מה שהבית הוא שלי. ראשית כל, רוקנתי את סיר הלילה אל קערת השופכין, אחר כך לקחתי את הקערה ויצאתי בדלת המטבח החורפי, רושמת לעצמי שצריך לקרצף את הרצפה…..” (עמ’ 255)

אני יכולה להעלות לכאן עוד ציטוטים ודוגמאות רבות כדי להמחיש את כוונתי כשאני אומרת שאפשר היה להדק את הספר הזה לפחות בשליש. היו קטעים רבים כאלה ומצאתי את עצמי משתעממת, אך משום מה קראתי את הספר עד הסוף. מאד רציתי לדעת את הסוף ואז בדיעבד, כשחשבתי על הסיפור, מצאתי שכנראה יש הגיון בכתיבה הפרטנית כל כך. גרייס היתה ילדה בודדה שצמחה לנערה בודדה ללא חברות ולא הספיקה להגיע לשיא פריחתה לפני שהגורל התעמר בה. תשומת ליבו המלאה של דר’ סיימון, היתה עולם ומלואו עבורה בשגרת חייה האומללה והבודדה מתוך חומות הכלא ולפרוט הפרטני יתר על המידה, יש משמעות עמוקה מאד בסיפור הזה. ראשית הוא משרת את גרייס כדי להאריך את זמן שהייתה במחיצתו של סיימון. שנית, היא היתה חייבת למשוך אותו אליה ולעורר את ההתעניינות שלו. דר’ סיימון דרש שהיא תספר לו את סיפור חייה, אבל היא יכלה לראות כאשר הוא היה משועמם וניתבה את הסיפור שלה כדי לעניין אותו ולמשוך את תשומת ליבו אפילו לא מתוך רצון לחנינה, אלא מתוך צורך מזוקק לתשומת לב.

אטווד מנתבת בחוכמה את הסוף של הספר הזה:

ספויילרים כאן!!!!

עד לסוף הספר, בעצם לא ברור אם כל הפרטים באמת נכונים. מדובר בתקופה שבה הפסיכולוגיה היתה בחיתוליה ואנשים האמינו באמונות מאמונות שונות. סטיגמות היו מאד נפוצות וגם האמונה בספיריטואליזם. לא ברור אם גרייס נעזרה בדר’ דופוינט – הוא ג’רמיה הרוכל, שלכאורה הפנט אותה וגילה בה את דמותה ורוחה של מארי ויטני שכביכול שלטה בכל פערי הזיכרון של גרייס. יש אפשרות סבירה מאד שהסיפור הזה היה מבויים ונרתם במעשה נוכלות לצרכיה של גרייס בעוד היא טוענת שאינה זוכרת דבר מכל זה.

סוף הספר נשאר פתוח לגמרי גם אם בפועל גרייס ריצתה את עונשה כלפי החברה במשך שנים רבות מאד.

סוף ה – ספויילר.

אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו.

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תצוגה מקדימה

הקמע / מארק קורזם

  כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ'. תרגום: אירית מילר   נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה