הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיוני 2010

יש בספר המון הומור, אבל מתוארת בו גם הרבה מאד אלימות. הוא מתאר חיים לצד קהילה שמתקיימת מאלכוהול אל מול הגזענות שמחוץ לקהילה. הוא מתאר התמודדות של מי שרוצה לפרוץ החוצה אל חיים אחרים ונשאר תלוש מכאן ומכאן.

28/05/2016

יומן של אנדיאני

כנרת, זמורה ביתן 2010, 269 עמ’

תרגום: ארז אשרוב

איורים: אלן פורני

הסיפור מסופר בגוף ראשון. ארנולד הוא ג’וניור, אבל בשמורה כמעט לכולם קוראים ג’וניור (רק כשהוא עובר ללמוד בבית הספר היוקרתי של הלבנים, מתגלה שמו), נולד עם מיים במוח או ליתר דיוק, עודף נוזל שדרתי בגולגולת. לא רבים שורדים את הניתוח הנלווה, אבל ג’וניור בהיותו בן שישה חודשים עבר אותו בשלום, ובכן, שלום יחסי. כל השנים הוא היה שק חבטות של בריוני השמורה וכונה בכינויים שונים לפי הבעיות שהיו תוצאה ישירה של הנזק המוחי שנגרם לו. הפרק הראשון בספר מתאר את כל אותם נזקי גוף כגון: 42 שיניים, גולגולת גדולה, קוצר ראיה, כאבי ראש, רזון, גפיים גדולות ועוד. הכל מתואר בהומור. לאחר הפרוט הנ”ל די מובן מדוע ג’וניור מעדיף לא לצאת מהבית ומבלה את זמנו בקריאת ספרים ובציור קריקטורות. הוא מצייר כי “מילים הן יותר מדי בלתי צפויות” הוא מצייר כי ” מילים מוגבלות מדי. אם אתם כותבים ומדברים באנגלית, או בספרדית, או בסינית או בכל שפה אחרת, אז רק אחוז מסויים מבני האדם יבינו את הכוונה שלכם. אבל כשמציירים ציור, כולם יכולים להבין אותו.” (עמ’ 16).

בעצתו של אחד המורים בבית ספרו, הוא מחליט לא ללמוד בבית הספר התיכון של השמורה, אלא לעבור לבית הספר היוקרתי של הלבנים שנמצא במרחק של 35 קמ’ מביתו, למרות הקשיים. הוא מתקבל ללימודים שם על סמך איזושהי אפליה מתקנת והוא היחיד מבני עמו שלומד שם. בהתחלה הוא מתבלבל כשהוא מגלה שהם חיים לפי חוקים אחרים. הם הלבנים- עשירים ואילו הוא בא מעוני כזה שלפעמים ארוחת הבוקר שלו היא אבקה של מיץ אשכוליות ורוב הזמן הוא נאלץ ללכת ברגל את הדרך הארוכה לבית הספר וחזרה,  כי אין כסף לדלק או שיש דלק, אבל אבא שלו יותר מדי שיכור “…ברור שלפעמים המשפחה שלי מדלגת על ארוחה, וכל מה שיש לנו לארוחת ערב זה שינה….” (עמ’ 19).

במצב שנוצר הוא מוצא את עצמו לא שייך לאף אחד מהצדדים. בשמורה רואים בו בוגד, בבית הספר החדש רואים בו מישהו נחות “…החיים הם מאבק תמידי בין היותך אינדיווידואל לבין היותך חלק מקהילה…” (עמ’ 156) או  “….לא משנה כמה טוב אהיה, תמיד אהיה אינדיאני…” (עמ’ 211). בניגוד לכל הסיכויים, הוא מצליח לרכוש לעצמו מקום בקרב התלמידים הפופולאריים של בית הספר. הוא מפגין ידע, למרות הזלזול של המורים והתלמידים ומתקבל לנבחרת הכדורסל של בית הספר.

הספר קריא מאד. הפרקים קצרים והוא משובץ באיורים מאד מדוייקים ומפורטים שהם בעצם הקריקטורות שארנולד מצייר. יש בספר המון הומור, אבל מתוארת בו גם הרבה מאד אלימות. הוא מתאר חיים לצד קהילה שמתקיימת מאלכוהול אל מול הגזענות שמחוץ לקהילה. הוא מתאר התמודדות של מי שרוצה לפרוץ החוצה אל חיים אחרים ונשאר תלוש מכאן ומכאן. לא ממש שייך לקהילה שלו, הרבה פחות שייך לעולם הסובב אותה. בספר שלפנינו, ארנולד הוא פורץ דרך, בעיקר את הדרך שלו החוצה. הסיפור מתחיל ונגמר בשנות נערותו ואין תזכורת לחייו  אחרי סיום בית הספר התיכון.

שרמן אלכסיי

שרמן יוסף אלכסיי הוא סופר, משורר, קולנוען ומדי פעם קומיקאי והספר נשען על חוויותיו כאינדיאני.  על פי האתר של זמורה ביתן, בשנת 2009 הכניסו את הספר לרשימת קריאת החובה  של בתי הספר התיכוניים בשיקאגו ככותר אלטרנאטיבי וזאת למרות מחאת ההורים.

נהניתי מההומור השזור בספר, יחד עם זאת, הרגשתי שמתוארת בספר יותר מדי אלימות בעיקר יחסית לספר שמיועד לנוער, אולם ההכרות שלי עם שמורות האינדיאנים לא מספיקה כדי לבחון אם מדובר באלימות יתר או במציאות מצערת.

גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה ולסקירה.

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תצוגה מקדימה

הקמע / מארק קורזם

  כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ'. תרגום: אירית מילר   נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה