הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיוני 2010

הסיפור המסובך הזה, מסופר כל כך בפשטות. סיפור חייו של אדם שאינו יודע מי הוא באמת, מקופל בתוך תיק אחד חום וממורט. הוא רק יודע שהוא שרד את הזוועות ואפילו לא בטוח שהוא שרד אותן מהצד הנכון.

18/04/2016

 
הקמע

כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ’.

תרגום: אירית מילר

 

נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה שנשאר לנו לקרוא הוא את השתלשלות העניינים כפי שנזכר בה גבר בן 60 בערך, אחרי שכל השנים הללו הסתיר את עברו מבני משפחתו ומכל הסובבים אותו ואף הדחיק את הזכרונות שלו משך קרוב ל – 60 שנה עד שאיימו להציף אותו ואת שפיותו.

אלכס קורזם בגיל 63 איש בעל משפחה המונה שלושה בנים בוגרים. יש לו כבר נכדים, מסתובב כל חייו עם תיק מזוודה חום וממורט. מדי פעם הוא פותח מעט את התיק ושולף מתוכו תמונות או גזירי עיתון, מראה אותם לילדיו להרף עין ומחביא אותם מיד בחזרה. תוך כדי הוא מספר להם סיפור לכאורה מהעבר שלו. כך היה שנים רבות. בסיפוריו, הנסתר תמיד היה רב על הגלוי, אבל לא נותר מקום לשאלות שיכוונו לקבלת מידע נוסף.

שנים רבות הוא חי באוסטרליה, סמוך למשפחתו המאמצת. בצעירותו, הצטרף לקרקס נודד ואחר כך הקים משפחה וגידל את ילדיו כנוצרים, אם כי לא צויין על דבקות באמונה כלשהי.

אלכס נולד בכפר ברוסיה. הוא אינו זוכר דבר מ – 5 שנות חייו הראשונות. אינו זוכר אפילו את שמו האמיתי. הנאצים פשטו על הכפר בו גדל ורצחו את תושבי הכפר היהודים ביניהם אמו ואחיו. בלילה שקדם לטבח, הוא ברח ליער וחי שם עד שאספה אותו כיתת חיילי SS. את שנות המלחמה הוא העביר בלטביה בחברת החיילים ואחר כך נמסר למשפחת דזניס, שאימצה אותו לבסוף. במהלך שהותו בחברת חיילי ה – SS הוא ליוה אותם בפעילותם וכנראה היה עד למעשי טבח נוספים.

סמוך לתום המלחמה, ברחה משפחת דזניס לאוסטרליה, כמו פליטים רבים אחרים וביניהם פושעי מלחמה רבים. אוסטרליה קיבלה אותם בזרועות פתוחות ובלי שאלות “מיותרות” . באותו הזמן קיבלו באוסטרליה את כל מי שרצה להגר אליה. כאשר התחילו בכל זאת לחקור ולשאול שאלות, בתקופה שבה חיפשו אחר פושעי המלחמה שהתחמקו מעונש, מר דזניס והסגן אלוף לובה שהיה מפקד הגדוד ה – 18 של ה – SS ולכן אחראי למרבית פעילותם, גרמו לו לפקפק בזכרונות שלו מימי המלחמה ואף רמזו שהוא אולי שותף למעשים האכזריים של הגדוד שאימץ אותו אל חיקו.

קרוב ל – 60 שנה חי אלכס עם תחושת האשמה, עם הפחד שיחשב כמשתף פעולה ועל כן פושע נאצי ועם הדילמה של הסוד המעיק. יום אחד הוא פשוט הופיע על סף דלתו של בנו מארק באוקספורד, כשהוא מסתיר מאשתו את הביקור שמעבר לים. הוא זורק לחלל האויר משפטים בודדים ועוזב חזרה לאוסטרליה. זהו הפתח למסע גילוי הזהות שלו כמו גם להתמודדות שלו ושל משפחתו עם הזהות החדשה ועם מוראות המלחמה זו שתמה 60 שנה קודם, אבל השאירה את מוראותיה ואת חותמה באלפי דרכים דומות אך שונות במיליונים של אנשים ברחבי העולם.

רציתי רק להתרשם מהעמודים הראשונים שלו, אבל מרגע שפתחתי אותו, לא יכולתי להניח אותו מהיד. הסיפור המסובך הזה, מסופר כל כך בפשטות. סיפור חייו של אדם שאינו יודע מי הוא באמת, מקופל בתוך תיק אחד חום וממורט. הוא רק יודע שהוא שרד את הזוועות ואפילו לא בטוח שהוא שרד אותן מהצד הנכון. ריחמתי עליו. הזדהיתי איתו. הוא לא יודע אם הוא צריך לחוש אשמה או תחושת ניצחון וחייו מהולים בזו ובזו, כאשר האשמה מורכבת מצד אחד מהעבר ומאידך משיבוש חייהם של הקרובים לו ביותר בהווה. הוא לא מצליח לזכור את תוי פניה של אמו. רק תמונה ישנה קרועה בקצוות שנמצאה בבית שכנראה היה ביתו בהיותו ילד ביחד עם תמונות של אנשים, שהוא אינו יודע מי הם, נמסרה לו במהלך הביקור שעשה בכפר לצורך גילוי זהותו. תמונה של אישה צעירה (יפה מאד יש לציין) שהעדים אומרים שהיא אמו חנה…..

אחרי שהוא גילה שהוא יהודי (זה לא ספויילר, זה כתוב על הכריכה בחזית הספר), היה לו מאד קשה להתקבל כיהודי, כניצול שואה וכנפגע פעולות הנאצים מצד המוסדות המטפלים בעניינים אלו. היה אפילו נסיון להאשים אותו כפושע מלחמה.

הסוף של הספר היה קצת מאכזב, אם כי אני לא מצליחה בעצמי להבין למה ציפיתי. למה כבר אפשר לצפות? זה לא ספר מתח שיש בו איזה טויסט מתוחכם שישנה את הסוף ויפתיע אותנו בגילוי הרוצח ובכל זאת קיויתי בשבילו והצטערתי על ההחמצה הגדולה  שנגרמה בשל השתיקה רבת השנים.

הספר כתוב היטב ומחזיק את הקורא במתח וציפיה לגלות צעד אחרי צעד את העבר. ביחד עם אלכס מתקדמים עם הזכרונות והעדויות, גזירי העיתונים והתמונות הישנות עד שנחשפת התמונה השלמה של הסיפור.

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תצוגה מקדימה

תגידו לזאבים שחזרתי הביתה / קרול רבקה בראנט

  הוצאת אחוזת בית 2015, 400 עמ'. רומן תרגום מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי   ג'ון וגרטה הן אחיות. האב והאם יועצי מס. רוב הסיפור מתרחש ב"עונת המס", התקופה הכי עמוסה מקצועית עבור הורי הבנות. בתקופה זו, גרטה הבכורה נדרשת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה