הבלוג של סיגלית בן-ישראל

סיגליות ועוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות... +עוד

כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיוני 2010

אני אוהבת לחוש את חוברות הקומיקס האיכותיות, הדפים המבריקים, הצבעוניות של הציורים, אבל איוריה האיכותיים של רותו מודן ממש מבוזבזים על הספר הזה כמו גם ההשקעה בחוברת איכותית וגדולת מימדים.

02/04/2016

לא באנו להנות

תמונת העטיפה מהאתר של הוצאת כתר

כתר, קומיקס, 72 עמ’.

מקור

אני איני מצליחה להבין איך אתגר קרת עשה לעצמו שם של סופר מהולל וידוע. לרוב, כלומר כל הזמן, אני מעדיפה לקרוא סיפור עלילה ארוך מאשר סיפורים קצרים, אבל אם כבר סיפורים קצרים לפחות צריכה להיות להם פואנטה. קיבלתי את הספר מחברה ללא המלצה. ליתר דיוק אי המלצה רבתי, עד כדי כך שהיא לא רצתה אפילו לתת לו בית. לא תמיד הטעם שלנו חופף אז לקחתי את הספר במטרה להתרשם והמסקנה שלי? גם אני איני רוצה לספק לו בית וכבר מסרתי אותו.

הסיפורים בספר כה רדודים ושטוחים. אפילו בתור סיפור קצר כ”כ יש קפיצות בזמן ומנושא לנושא. אולי הכוונה שאנחנו הקוראים נמלא את הפערים, אבל אין מספיק תוכן שיאפשר לנו לעשות זאת, גם לא לבעלי דמיון מפותח כמוני. אני רוצה להניח שלפחות בסיפור הראשון שכ”כ לא אהבתי אותו, יש איזה מסר, אבל האמת היא, שאני לא מעוניינת במסר הזה, גם אם אכן היתה כוונה כזו.

חשבתי לעצמי או. קיי. סיפור אחד לא אהבת, אבל יש עוד כמה….ההרגשה הזו ליוותה אותי לאורך כל הספר.

אני אוהבת לחוש את חוברות הקומיקס האיכותיות, הדפים המבריקים, הצבעוניות של הציורים, אבל איוריה האיכותיים של רותו מודן ממש מבוזבזים על הספר הזה כמו גם ההשקעה בחוברת איכותית וגדולת מימדים.

הכי הציק לי שאין לסיפורים שום פואנטה. נראה כאילו הכותב שפך על הדף ככל העולה על רוחו בלי הבחנה ובלי להשקיע בקוראים שלו דבר וחצי דבר. הכתיבה גרועה בעיני והסיפורים עצמם רעים ודוחים. אולי היתה כאן כוונה להביע הומור שחור, אבל אני הרגשתי רק רוע לב שנשפך החוצה בלי מעצורים.

אני חייבת לומר, שאני אפילו לא מצטערת על דברי כאן, גם אם הכי נכון לתת במה לכל סוגי הכתיבה, צר לי שהסוג הזה לוקח מקום של מישהו איכותי יותר.

עוד מהבלוג של סיגלית בן-ישראל

תצוגה מקדימה

הקמע / מארק קורזם

  כנרת, זמורה ביתן 2009, 412 עמ'. תרגום: אירית מילר   נדמה כי אי אפשר לספיילר ספר שעוסק בתקופת השואה או במלחמת העולם השניה בכלל, עם זאת, אי אפשר לספר על אלכס קורזם מבלי לגעת בסיפור עצמו. התמצית המדוייקת כתובה בגב הספר ומה...

תצוגה מקדימה

אלים אמריקאים / ניל גיימן

מאת אתר ההוצאה לאור, אופוס, שימוש הוגן: עטיפת ספר הוצאת אופוס 506 עמ'. צל ישב שלוש שנים בכלא. הוא שמר על כושר, לימד...

תצוגה מקדימה

בית התה הצועני / ניקי פלגרינו

    אריה ניר 2008, 318 עמ'. תרגום: נעה בן-פורת "גנן לא יכול להרשות לעצמו להתאהב בצמחים שהוא מגדל. הוא חייב להקשיח את לבו ולעקור את הצמחים שהזדקנו או התחילו לנבול או אפילו סתם לא נראים במיטבם והוא חייב לשתול חדשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה