הבלוג של סיגל בשי

sigalbashi

עדכונים:

פוסטים: 11

עוקבים: 22

החל מאפריל 2013

פנו אלי נשים, לא מעט האמת, בהודעות פרטיות בפייס, בעקבות הפוסט הראשון שלי,

לשאול מה הסוד שלי? איך מתגברים?  מה עושים?  ואם אפשר על הדרך לשחרר כמה טיפים …..

אז זהו…צר לי לאכזב אבל אין מתכון אינסטנט להבראה מהסיוט הנורא הזה שנקרא : ג י ר ו ש י ם

לפחות לא לי.

מסתבר שהמועדון הגדול שאני חלק ממנו “מועדון הגרושות”, תופס תאוצה וזה לא שיש שם משהו מעניין, תאמינו לי שלא,

פעם היינו מתקנים, תופרים חור בגרב עושים מכפלת למכנסיים, תופרים טלאי למכנס שנקרע , מתקנים מכשיר חשמלי שהתקלקל, פעם היינו מתקנים….היום, היום  אנחנו זורקים, זורקים ומחליפים….לקחנו קצת רחוק מידי את העניין ,מביגוד ומוצרי חשמל, התחלנו לזרוק את החיים שלנו, את הזוגיות שלנו, את האהבה הגדולה שלנו, זו שהביאה אותנו להישבע אמונים….לזרוק לאלפי עזאזל את בני הזוג שלנו, בגלל קצרים בתקשורת, בגלל שקל יותר להרים ידיים מאשר להילחם, להילחם בכל הכוח על התא המשפחתי שלנו.

וכשסוף העולם הפרטי שלנו מגיע והכל מתמוטט ואנחנו רואות רק שחור מסביבנו, בתוכנו….

אז מה ? מה כן ??

בראש וראשונה תחשבי על עצמך, כן כן כן, שימי את עצמך במקום הראשון !

קשה אה ? לקרוא את זה, לדמיין את זה, אני יודעת בדיוק מה עובר לכם בראש עכשיו, תראו את האגואיסטית הזאת… זו שחושבת רק על עצמה, שמה את עצמה במקום הראשון לפני הבנות….

קשה לכן, תתמודדו !!!

זו הדרך ורק זו הדרך להתחזק, להבריא את הגוף והנפש ולאגור כוחות כדי לצאת למסע הזה שנקרא משפחה חד הורית.

נכון זה לא בא טבעי, לשים את עצמך במקום הראשון,

נכון זה נשמע נורא לחשוב עלייך לפני הילדים שלך,

נכון יש הרבה נשמות טהורות שיושבות להן על האקרופוליס ושופטות אתך…

שיילכו לעזאזל !!

מי ששופט אותך לא ראוי להיקרא חבר שלך !!! בטח לא עכשיו, בטח לא כשאת  עוברת את הסיוט הכי גדול של החיים שלך, כשהחלום על להזדקן ביחד איתו על ספסל יד ביד מתנפץ לך לרסיסים מול העיניים, עכשיו, את צריכה כתף, אוזן, חיבוק ומישהו שיבטיח לך שהכל יהיה בסדר (את זה, גם אני מבטיחה)

בשנה הראשונה הפכתי להיות אגואיסטית, הייתי עסוקה בעצמי, בלהבריא את עצמי, על מנת שיהיה לי כח לסחוב את שתי היקרות לי מכל,

עשיתי דיאטה, לקחתי כדורים, הייתי בטיפול, אוברול לגוף ולנפש אני אני וקודם אני.

אני נלחמת בחירוף נפש על הזמן שלי !

אני מכינה קודם כל את האוכל שלי !

אני יוצאת לבלות !

למרות שלקטנה שלי זה לא בא טוב, אבל עובדה, היא אפילו למדה לפרגן ולא מתקשרת כל דקה כמו פעם וכשממש ממש בא לה להיות נחמדה, היא אפילו נפרדת ממני במילה “תהני” (מפעם לפעם אני באמת מתחילה להאמין שהיא גם מתכוונת לזה).

אני דואגת לי….כי להבדיל מהבנות שלי, לי אין מי שידאג !

ברגע שלקחתי שליטה על החיים שלי, על האוכל שלי, על הזמן שלי עם עצמי, על האני שלי ושמתי את עצמי במקום הראשון …הפלא ופלא הכל המשיך לתפקד,

רק שאני הבראתי :)

פעם….שנאתי את המילה אגואיסטית…..בעיניי זו הייתה תכונה בזויה, של אנשים קטנים עם ראיה קטנה.

היום אני גאה להגיד שאני אכן אחת כזאת !

אני אני וקודם אני…. למענן.

דבר שני, תתאבלי !

כן כן תתאבלי,תבכי, תצעקי, תשברי, תזרקי, עד שתיפרדי, תרחמי על עצמך, תלקקי את הפצעים, תתאבלי !

ואז….כשאת הכי כועסת עליו, הכי שונאת אותו, הכי מאשימה אותו, הכי בא לך לרצוח אותו,

אז, גם תשבי ותכתבי, תכיני לך רשימה באותיות קידוש הלבנה, של הדברים ששנאת אצלו, של כל המילים הנוראיות האלה שהוא אמר לך, של כל הפעמים בהן פגע בך, ביטל אותך, הנמיך אותך ושבר אותך.

תכתבי ! כי ברגע שיגיע הרגע,  והא יגיע תאמיני לי, שהרחמים העצמיים ישתלטו והרגש ייגבר על האמת, יקרה הסוויטץ’ הזה במוח וכל הדברים הנוראים ייעלמו כלא יהיו ורק זכרונות טובים יצופו לך , על כמה שהוא נפלא, על כמה שהוא מוכשר, איך הוא הביא לך פרח ואיך הייתם עושים אהבה……

תתעוררי מותק, אילי פת מת (מה שעבר-מת).

את יודעת …אומרים שעץ גמיש שיודע להתכופף עד שוך זעם, להבדיל מעץ זקוף, שורד גם את  הסופה החזקה ביותר.

לימדי להתגמש, הקשיבי לגוף שלך, יהיו ימים קשים יותר,שפתאום הגלים שחשבת שהתמתנו להם, ייעלו שוב למעלה וישחירו שוב את האופק,

שחי עם הזרם…תני לגלים לקחת אותך לפעמים, לאן שאת צריכה, אבל אפילו לא יודעת….

לכי עם הרגש, אל תלחמי בו לא מתגברים על רגש, הוא שם כדי שנרגיש אותו….זה חלק מהעניין, להרגיש.

אבל, הוא חלק מפרידה, מותר לך להתאבל, את הרי נפרדת.

דבר שלישי

בקשי עזרה !!!  גם עזרה מקצועית עם צריך, אל תתביישי, את הרי דואגת לעצמך לא ?

הקיפי את עצמך בסביבה תומכת, חברים, משפחה, אנשים מכילים, בני אדם שמקבלים,

אנחנו הרי מחפשות הזדהות וסימפטיה, לא שישפטו אותנו…לא עכשיו.

והכי חשוב, כל יום לפני השינה, עשי ספירת מלאי,

ספירה של כל הדברים הנפלאים שיש לך בחיים,

נשמע פאתט, נכון ? תאמיני לי זה עובד.

כל הדברים החשובים שיש לנו בחיים, הם אלה שאנחנו לוקחים הכי מובן מאליו ולא עוצרים לרגע, להביט בהם, לברך עליהם ולהוקיר תודה על קיומם.

דרך אגב, זו אולי אחת מהטעויות שעשינו, התייחסנו  לבן הזוג שלנו ככזה, כמובן מאליו….

תספרי, תספרי את הילדים שלך,  יש כאלה שנלחמים חצי חיים כדי שיהיה להם אחד,

תספרי את ההורים שלך, שבגיל שלנו לא לכולם יש,

תספרי את הבריאות שלך, יש אנשים שהפעולה הכל כך פשוטה שנקראת לנשום, היא מלחמה יומיומית עבורם

תספרי את החברות שלך, אלה שמחבקות אותך, מבלי לנעוץ לך סכין בגב,

תספרי את מקום העבודה שלך, יש כאלה שגם לחם וחלב אין להם במקרר,

תספרי את קורת הגג שיש לך ולילדים שלך, למרות שהיא לא מה שחשבת שתהיה, היא המבצר שלך, תהפכי אותה לבית.

תספרי, תספרי, תספרי ותגידי תודה !

עוד קצת, עוד קצת ויתווספו לספירה שלך, גם הנצחון שלך ובעיקר ותיזהרי כי זה ממכר, העצמאות, שלך.

רק אחרי שרואים את החושך, אפשר להעריך את האור

מבטיחה לך, יש אור בקצה המנהרה החשוכה שלך והרבה !

עוד מהבלוג של סיגל בשי

תצוגה מקדימה

כשהכתובת על הקיר וקוראים לה האישה האחרת ......

ההדחקה, כנראה עובדת.. מנגנון ההגנה שלנו, חזק כך מסתבר יותר מאתנו, נבגדתי, מצמרר להגיד, מצמרר עוד יותר לכתוב, אבל כן, בגדו בי, בגדו בי, רמסו אותי, השפילו אותי, לא זכרתי האמת, אולי קצת, במעורפל, את התחושות, את הכאב, את...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אז יש דבר כזה להיוולד מחדש ?

אוהבת לחיות ! אוהבת את החיים, אוהבת אנשים, אנשים אמיתיים ובעלי חיים, מכורה לבעלי חיים .... לתום שלהם, לנאמנות העיוורת שלהם, זו שהזדהתי איתה מרבית חיי. נאמנות עיוורת, נאמנה, כזו אני..... 17 שנים בהן הייתי נשואה, גרושה, שוב ביחד...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

נוגע לא נוגע .....

היא לא מוצאת את עצמה .... כבר כמה חודשים שהיא מסתובבת סביב עצמה ...משתבללת ...מתחפרת לבדה עם עצמה בעצמה . מידי פעם יוצאת לגיחה קצרה, ככה רק כדי להוכיח לעצמה שהיא לא מפסידה כלום והיא מוכיחה .... ומתחפרת.... שוב. אבל הוא.... יש בו מן...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה