הבלוג של הפונדקאית

shlomitrauner

אשת חינוך, פעילה חברתית ירושלמית, נשואה למתן ואמא לדורון ושחר. פונדקאית שמחה.

עדכונים:

פוסטים: 10

החל ממאי 2019

השבוע, לראשונה, קלטתי כמה מבטים לכיוון הבטן שלי מכאלו שלא סיפרתי להם שאני בהיריון, ועוד שפע הערות מכאלו שכן: יצאה לך בטן! ולאף אחד לא הייתי צריכה לומר, כן, רגע, אבל זה לא שלי, כי אלו שאמרו משהו ידעו כבר מראש, ולאלו שלא אמרו כלום, מה כבר אני יכולה לומר? אולי אדפיס לעצמי איזו חולצה שמסבירה. או אפתח בלוג.

הרגע הזה שבו יראו שאני בהיריון היה, בעצם, מוקד ההתלבטות שלי לפני שנתיים וחצי, כשהרצון להיות פונדקאית הלך ונעשה נוכח. היתה לי אז חברת ילדות אהובה שהיתה זקוקה להליך, ואני רציתי להציע להיות זו שנושאת את הילד והתלבטתי. וכששאלתי את עצמי, מה השיקולים שלי שלא ללכת על זה בעצם, הבנתי שהשיקול העיקרי שלי היה מה יגידו, כשתתחיל לצאת בטן ויחשבו שהיא שלי, ואיך אסביר. ובעיקר היתה לי איזו חוסר נוחות מהמחשבה שיחשדו שאני מוכרת את הגוף שלי. וכשהבנתי שזו הסיבה העיקרית להתלבטות, ושזו לא סיבה טובה מספיק, החלטתי שאני הולכת על זה.

ומאז, כבר מאז, התחילו התגובות. לא חיכיתי שתצא בטן כדי לספר, וחברים, משפחה ועמיתים מכירים את החלום שלי כמעט מאז שהוא צמח. והיו כל מיני.

מתן, האיש שלי, הגבר התומך והמפרגן ביותר עלי אדמות, לא אמר כן ולא אמר לא. הוא אמר רק, אני לא רוצה להשפיע על ההחלטה שלך בשום צורה, ומה שתעשי אני איתך. חמי וחמותי הציעו לשלם לי כל סכום כסף כדי שלא אעבור את ההליך, ואני נפגעתי מהמחשבה שהם מעלים בדעתם שכסף הוא בכלל שיקול. אמא שלי דאגה לבריאותי.

ובמעגלים אחרים, שהולכים ומתרחבים בימים אלו, החל מעמיתים לעבודה במינהל עובדי הוראה ובבית הספר, ממשיך בהורים וגננות בגן של הילדים, בתנועת התעוררות בה אני פעילה, שכנים, חברים של חברים – אומרים ולא אומרים כל מיני דברים. יש את המתפעלים והמחבקים והמפרגנים, יש את הנדהמים והשותקים. יש את הביקורת, שאני מזהה ורוצה להגיב לה, ולא תמיד יודעת איך. מי ששואל ישירות, כמו תלמידים, אפשר לענות לו ישירות: אני לא עושה את זה בשביל הכסף. אבל מי שמסתכל ולא אומר כלום, רק מניח, ובכן, זה יותר מסובך.

היה שלב שבו דאגתי לענות לביקורת גם בלי שנאמרה, לספר על הרקע הכלכלי של הזוג המיועד בקצרה ולפתור כך את החשד לפיו יש לי איזו מטרה להתעשר כאן. אבל ככל שהעמיקה ההכרות שלי עם קהילת הפונדקאיות הנפלאה, ועם מורכבות התהליך, נעשה לי חשוב שלא להוציא את עצמי מן הכלל. גם נשים שלוקחות את מלוא הסכום ובוחרות להיות פונדקאיות עושות זאת בעיקר ממקום של נתינה, סולידריות נשית ואכפתיות. ואני מבטיחה שמרגע זה ואלך לא אומר עוד מילה אחת על הכסף שמקבלות או לא מקבלות פודקאיות, כי למרות מרכזיותו בשיח הציבורי ובראש של חלק מהאנשים, זה באמת נושא שולי מאוד בתהליך בפועל.

בשבוע שעבר סיפרנו לילדים. דורון תכף בן חמש ושחר תכף שלוש. העמדתי מצלמה כדי להסריט את תגובותיהם אבל התאכזבתי: לא היתה שום דרמה בסיטואציה. הושבנו אותם על הספה והתנהלה שיחה בת פחות מדקה שהלכה בדיוק כך:

אני: אתם יודעים מה יש לאמא בבטן?

דורון: תינוק! יש לך תינוק!

אני: נכון. אבל התינוק בבטן לא יהיה אח שלכם. אתם זוכרים את החברים שלנו שפגשתם דן ודנה? התינוק שבבטן שלי יהיה הילד שלהם כי בבטן של דנה יש בעיה והיא לא יכולה להיות בהיריון בעצמה.

דורון ושחר: אפשר פאזל בטלפון שלך?

——-

עם חברת הילדות העניין לא יכל לעבוד מסיבות דתיות – אשה נשואה בעייתית יותר מבחינה הלכתית עבור הליך כזה. מצד שני, אחרי שחשבתי והחלטתי, הפור כבר נפל. יש עוד נשים שלא יכולות ללדת בישראל, ואני אעזור למישהי מהן להפוך להיות אמא. מאז ההחלטה עברו שנתיים וחצי, נולדו עוד תינוקות רבים, כולל לחברת הילדות האהובה, וסוף סוף אני מגשימה בגופי חלום של שלושה אנשים לפחות. על חלק מהתלאות שעברתי ושאעבור כפונדקאית אכתוב כאן. מוזמנים לעקוב, לשאול ואפילו ללטף את הבטן, זה לא מפריע לי.

עוד מהבלוג של הפונדקאית

שקיפות עורפית ופונדקאותופוביה רפואית

ההיריון הזה, לא רק שהוא רב שותפים – דן, דנה מתן ואני מתייצבים באדיקות לכל בדיקה – הוא גם רב רופאים. ואם אין מספיק מהמורות בדרך, מסתבר למרבה הצער שהרופאים עלולים להיות מהמורה נוספת.  בשיח פנימי שלנו, הנשים בקהילת...

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

תרומת היריון - על שלי ולא שלי

יש איזו חצי שניה בין הרגע שאנשים קולטים את הפנים שלי לבין הרגע שבו הם קולטים את הבטן, ויש איזו הפתעה קלה, משעשעת על הפנים שלהם: רגע, פה היו אמורים להיות מותניים! או: אה, יש פה עוד מישהו? ואז הם לרוב נחמדים, מפנים לי עוד קצת...

תגובות

פורסם לפני 4 months
תצוגה מקדימה

לידה

כבר מזמן גיליתי את יחסיותו של הזמן. בהסתכלות אחורה, תשעת החודשים הללו, ואפילו כל שלוש השנים, חלפו במין יעף, הנה רק עלה הרעיון ואני אחרי, ואני מקבלת תמונות של התינוקת מדנה וחושבת לי, פעם היא היתה אצלי, וזה מרגיש לי רחוק מאוד...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה