הבלוג של שירלי סופר

shirlysofer

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מיוני 2015

27/03/2016

שלושה חודשים עברו להם מהפעם האחרונה שכתבתי, שפרקתי את הצער על הדף- ששיתפתי אותך ואפילו אותי במה שאני מרגישה, בכאב, בצער, בהתמודדות עם חסרונך.

היום כהרגלי אני עולה שוב לקבר, כמעט שנתיים עברו מהיום הנורא ההוא. פסח מתקרב ואיתו מתקרב לו שוב הזכרון- האובדן.

שנתיים שלמות עברו להן ואני מגדלת בבטני כבר 6 חודשים את אחותך הקטנה- עוד אחת שלא תזכה להכיר אותך. עוד אחת שתגדל בצלך ובצלו של האובדן.

מנסה לנהוג לבית העלמין אבל הרגל רועדת על הגז- הידיים מאבדות תחושה והדמעות זולגות מעצמן- כי מי בכלל יכול להפנים שכדי לבקר את הילד שלו הוא צריך ללכת לשם??? לשטח גדול מלא באבנים, כל אבן היא אדם- שהלך לעולמו.

בין כל האבנים בולטת אחת גבוהה ויפה מכולן- זו שעליה חרוט שמך ולצידו אוטובוס גדול- כזה שלו אתה היית יכול לעצב לך את המצבה שלך- היית בוחר.

על הקבר מונחים המוצצים שלך ועוד מעט תונח העדנית החדשה שקניתי לך, כי מה עוד יכולתי לקנות?!

ברדיו מתנגן לו שיר על אהבת בן ואב- כזה היית אתה, בן של אבא! הבן של אבא דורון! שבחר בך ואתה בחרת בו. שאפילו שקשה לו להודות כי הוא רוצה להיות חזק- אין יום שהוא לא נזכר בך, אין יום שהוא לא כואב אותך, אין דקה שהוא לא אוהב אותך- כי אתה ילד של אבא!

העדנית החדשה כבר מונחת. הקבר נקי. הפרחים מושקים ואפילו רעשן פורימי צבעוני כבר מונח לצידך כדי שגם אתה תרגיש קצת מאווירת חג פורים.

השבשבת והפרפרים כבר ניצבים בתוך הבוץ הטרי, 3 נרות נשמה כבר דלוקים בגב המצבה בתא שמור מרוח כדי שלא יכבו חלילה ואני לא מצליחה לאסוף את עצמי ולנסוע משם.

יושבת באוטו פורקת את יתרת הדמעות שעוד נותרה. פורקת הכל כדי להמשיך מפה הלאה לשגרת היום, ככה זה כשבוחרים בחיים.

יש מנהג ואמונה שלפיהם אסור להיכנס בהריון לבית הקברות- זה הריון שני שלי מאז שעזבת אותנו, השני שבו אני פוקדת את בית הקברות בביטחון מלא- הרי איך הם יכירו אותך אם לא כך?

אפילו על שטיפת הידיים ביציאה מבית הקברות אני פוסחת באלגנטיות בכל פעם שאני מגיעה לשם- בעיני לשטוף ידיים זה לשטוף את נוכחותך מעליי- זה פשוט מיותר לחלוטין!

בשירו של רותם כהן “לכסות אותך” יש משפט אחד שחקוק לי מאז שמעתי אותו לראשונה- “הדרך אל האור היא לחייך”, אני מנסה מאוד לשמור על החיוך ולרוב אני אפילו עומדת בזה- אבל, לרגעים, כשאני יושבת לבד, אני מזכירה לעצמי- שכדי להישאר חזקה בשביל הילדים ובשביל אבא דורון- אני חייבת גם לבכות….

אמא אוהבת אותך ומתגעגעת מלא.

חג פורים שמח נסיך יקר ואהוב שלנו

1111111

עוד מהבלוג של שירלי סופר

תצוגה מקדימה

חיים בצילו של אובדן ילד

אולם מלא באלפי אנשים, עיני כולם דומעות, כולם מרוסקים ונתמכים האחד בשני כדי להחזיק מעמד ועיני כולם מופנות אליי- לנואמת ההספד באולם בית הקברות, הבמה היחידה שאף אחד לא מעוניין להופיע בה, אף אדם לא רוצה זיכרון ממנה בטח לא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

למלאך הפרטי שלי- רק רציתי שתדע... מאמא שלך

עמית, מלאך יקר ואהוב שלי. שנה וחודשיים עברו מהיום בו איבדתי אותך, היום הנורא בחיי. עד היום לא הצלחתי למצוא את המילים המתאימות או את האומץ שנדרש כדי לכתוב לך ויש לי כל כך הרבה לומר. אני מתגעגעת אלייך כמו שלא האמנתי שאפשר. אין...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אלוהים לקח, אלוהים נתן - בן. זכר. צדיק

בערב חג הפסח, בדיוק לפני חודש, טבע למוות בני עמית בחופשה משפחתית. החיים השתנו וביום אחד מאופטימית חסרת תקנה שמפזרת סביבה חיוכים לכל עבר הפכתי לאישה עצובה שמחייכת כי אין לה ברירה. הפכתי לאישה שכשהשמש זורחת מול עיניה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה