הבלוג של שירלי סופר

shirlysofer

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מיוני 2015

הבטחתי לעצמי שאצליח לחיות עם הכאב, הבטחתי שאשאר חזקה ושזיכרונך- עמיתי הקטן, יעטוף אותי וייתן לי כוח- שלא אשבר.  20 חודשים שאתה לא אתנו. סופרת את הימים כאילו חלף לו רק שבוע. שנה ושמונה חודשים שאתה לא פה ואני- נאבקת עם עצמי יום יום לזכור את קולך, לדמיין לי את תמונתך כשאתה חי ונושם, מחייך. נלחמת לזכור את המגע, את החיבוק. קשה ההשלמה שלא תחזור יותר, אבל בליבי תמיד תישאר חי- נסיך של אמא. הבטחתי לעצמי שהמשפחה שלנו תישאר איתנה ותגדל- כדי שעוד ועוד אנשים יאהבו אותך אפילו מבלי להכיר פיזית, שעוד ועוד אנשים יזכרו אותך ויכבדו אותך ויבקרו ויתפללו לשלומך בשמיים- תמיד.

כשהכרנו דורון ואני החלטנו שנביא לעולם 3 ילדים משותפים, שיחד עם עמית שלי ועילי שלו יהיו לנו 5- חמסה חמסה חמסה. לגורל תכניות משלו ומישהו שם למעלה החליט לקטוף לנו את עמיתי הקטן בטרם עת . כעת נותרנו עם 3- עילי, עידו ומתן שנולד לאחר מותו של עמית. מיום ליום הבנתי שכדי לא להתרסק אני חייבת להמשיך ולקצור פירות מהמשפחה שלנו, מהזוגיות הזו, פירות אהבתנו הם שמחזקים אותנו- שנותנים לנו כוח! לפני כ3 חודשים ולמרות שחלפן אז רק 9 חודשים מלידתו של מתן הקטן בניתוח קיסרי- החלטנו להביא לעולם עוד ילד. עוד ילד שיכניס לביתנו עוד אושר, עוד צחוק ובכי של תינוק, לא כדי למלא את החלל שהשאיר לנו עמית בלכתו- אלא כדי להמתיק את רוע הגזרה שבלחיות בצלו של אובדן ענקי שכזה- אובדן ילד.

שחלות פוליציסטיות ומחזור לא סדיר הן אחת ממתנות האל אליי, אני שלהביא ילדים לעולם בעיני זו שליחות ענקית, מתקשה וצריכה להתאמץ בכל פעם מחדש. החלטנו להיכנס להריון ופחדנו שהדבר עשוי לקחת המון זמן לכן התחלנו מיד כשחלפו 9 חודשים מהקיסרי. ניסינו חודש אחד בליווי כדורים לקבלת מחזור ולהגברת הביוץ- לא הצלחנו. ליבי נשבר מניסיון אחד שלא צלח אבל החלטתי שלאור כך שנשים רבות מנסות תקופות ארוכות להיקלט אסור לי להתייאש אחרי ניסיון אחד! לאימא שאיבדה ילד כל דימום לאחר ניסיון להיקלט הוא כאילו איבדתי ילד נוסף- הדברים האלה מאבדים כל פרופורציה כשהם מלווים בטראומה נוראית כזו. בכאב גדול כזה. החלטתי לנסות בכל כוחי- בפעם האחרונה, להיקלט להריון, לא יכולתי לשאת את מפח הנפש של לא להיקלט שוב ושוב. כדי להגדיל את הסיכויים ביצענו בדיקת זרע שתוצאותיה הראו כי ספירת הזרע תקינה אך נמוכה, שקלנו לעשות השבחת זרע והזרעה מלאכותית כדי להגדיל את הסיכוי ולכן גם קיבלתי זריקת אוביטרל להשראת הביוץ. לאחר קבלת הזריקה החלטנו דורון ואני שאת הניסיון האחרון להיקלט נעשה בצורה טבעית. התנינו אהבים בבוקר שלפני הזריקה ובבוקר שאחריה ונתנו לגורל לעשות את שלו.

שבוע חלף וסקרנותי התחילה להדהד בי, לא יכולתי לחכות יותר, ידעתי שאוביטרל יכולה לשבש בדיקות הריון אז החלטתי לעקוב על המתרחש ברחמי באמצעות מקלוני ביוץ. בכל צהריים במשך 5 ימים בדקתי באמצעות מקלון ביוץ ובכל יום מחדש מקלון הביוץ הראה 2 פסים. ידעתי שהזריקה שקיבלתי משפיעה על הגוף עד 10 ימים מההזרקה ואילו פה כבר עברו 12 יום. ביום ה13 בדקתי בבדיקה ביתית האם ההיריון נקלט והבדיקה יצאה שלילית. החלטתי לחכות יומיים נוספים ולבדוק שוב- לאחר יומיים הופיעו 2 פסים- לא ידעתי את נפשי מרוב אושר. יומיים לאחר מכן אושר ההיריון גם בבדיקת דם. אני בהריון!

4 שבועות מרגע זה ועד האולטרסאונד הראשון עברו לאט מדיי- הסקרנות והציפייה ובעיקר הפחד- שאבו ממני את כל האנרגיות, העייפות, הבחילות והתקווה בשילוב- הפכו את החודש הזה להיות פשוט בלתי נסבל בעיני. 6 שבועות חלפו מהביוץ והגענו לאולטרסאונד ראשון. טכנאית הרנטגן מבקשת שאעלה על המיטה ואני ממושמעת- עולה על המיטה, מתמקמת בשכיבה וברגליים פסוקות ובעיקר מתפללת. במשך 20 דק שלמות היא מחפשת דופק, מסבירה לי בעדינות שהיא רואה שק הריון תקין והתחלה של קוטב אבל בהתאמה למחזור האחרון אמור כבר היה להיות גם דופק ואין. אין דופק לעובר. מבקשת בעדינות שאתארגן וכשאני מתיישבת המומה מולה היא מסבירה לי שהדבר אינו תקין- שאי הופעה דופק בשבוע הזה מבשרת רעות אך היא מפנה אותי להמשך טיפול אצל הרופא המטפל ומקווה בשבילי לטוב. כל הדרך מבני ברק לפתח תקווה לא יכולתי להפסיק לבכות- איך ייתכן שאחרי שנלקח ממני ילד אחד, יילקח ממני אחד נוסף?! איך ייתכן שגורלי אכזר כזה שזה יקרה לי פעמיים?! מנסה להמשיך ולהתפלל בכל מאודי שחלה טעות, שהיא פשוט לא ראתה טוב או שהמכשיר היה מקולקל, במקביל מחייגת למרפאה ומתאמת תור דחוף לרופא הנשים שלי.

חולף לו שבוע גיהנום במהלכו נטולת אנרגיות אני נוסעת יום יום לקברו של בני עמית להתחנן אליו ולמי שרק מסוגל לשמוע אותי שם למעלה- שליבו של העובר שבבטני יתחיל לפעום, שלא אצטרך להתמודד עם אובדן נוסף כי אני לא בטוחה שאצליח. יום ראשון מגיע ועמו התור לרופא. מחכה בלחץ אטומי בחדר ההמתנה לתורי והאיחור של 40 דק לא תורם לתחושת הפחד המקוננת בי. נכנסת לרופא מספרת לו את אשר קרה ומתחננת אליו שלא יוותר- שימצא את הדופק- התינוק הזה חייב לחיות! אין אופציה אחרת… בעודי שוכבת על מיטת הטיפול ברגליים פסוקות ומתפללת חזק חזק הרופא מרים את ראשו מהמסך ומחייך חיוך רחב- תראי! הוא אומר, ליבו של העובר פועם, העובר הזה נראה מצוין. הכול בסדר. פרץ של בכי קורע לב התפרץ לי מהבטן ישר לעיניים ולא הצלחתי לעצור את הדמעות- יש דופק! הכל בסדר! לא הצלחתי להאמין שסוף סוף משהו טוב קורה לי לאחר תקופה של עצב ושכול.

“דברים קורים תמיד בזמן נכון
באים הולכים בין ההמון
את עיניי תראי, ומגע מקרי בי
ניסים קורים, הכול עוד אפשרי
האם פתאום את תעברי? “…

מאז הבדיקה בעודי מתעוררת בכל בוקר אני מודה לעמיתי הקטן שהציל לי את ההיריון הזה ומתפללת חזק חזק שאגיע ללידה והתינוק יולד בריא ואצא בידיים מלאות. פזמון השיר “משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו” של דני רובס מתנגן בראשי מאז אותו היום בו הבנתי שגם כשחשוך והאפלה מקיפה אותך תמיד בסוף צצה לה איזו קרן אור. לפעמים הנקודה הכי קטנה יכולה להאיר עולם ומלואו. עיגול קטן ומהבהב ממסך מחשב המחובר למכשיר אולטרסאונד הצליח להאיר את החשכה בחיי שוב- כי משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו…

 

5-weeks_c

עוד מהבלוג של שירלי סופר

תצוגה מקדימה

חיים בצילו של אובדן ילד

אולם מלא באלפי אנשים, עיני כולם דומעות, כולם מרוסקים ונתמכים האחד בשני כדי להחזיק מעמד ועיני כולם מופנות אליי- לנואמת ההספד באולם בית הקברות, הבמה היחידה שאף אחד לא מעוניין להופיע בה, אף אדם לא רוצה זיכרון ממנה בטח לא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

למלאך הפרטי שלי- רק רציתי שתדע... מאמא שלך

עמית, מלאך יקר ואהוב שלי. שנה וחודשיים עברו מהיום בו איבדתי אותך, היום הנורא בחיי. עד היום לא הצלחתי למצוא את המילים המתאימות או את האומץ שנדרש כדי לכתוב לך ויש לי כל כך הרבה לומר. אני מתגעגעת אלייך כמו שלא האמנתי שאפשר. אין...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אלוהים לקח, אלוהים נתן - בן. זכר. צדיק

בערב חג הפסח, בדיוק לפני חודש, טבע למוות בני עמית בחופשה משפחתית. החיים השתנו וביום אחד מאופטימית חסרת תקנה שמפזרת סביבה חיוכים לכל עבר הפכתי לאישה עצובה שמחייכת כי אין לה ברירה. הפכתי לאישה שכשהשמש זורחת מול עיניה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה