הבלוג של שירי פקרמן וידצקי

מאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים

מאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים. נסיון אישי בחיים, למידה בלתי נגמרת, נתינה עם המון אהבה וריצה למרחקים ארוכים הם השילוב המנצח

עדכונים:

פוסטים: 15

עוקבים: 1

החל מספטמבר 2014

“כי האדם עץ השדה. כמו העץ הוא צמא למים…”

31/01/2018

pexels-photo-207962_800x500

כן, ט”ו בשבט היום, חג לאילנות. כולם סביבי שולחים את ברכת העץ (והעצה) והדברים שהוא מסמל עבורנו

ואני חושבת לעצמי איך אנחנו, בני האדם, כל כך דומים לו, לעץ, לפרח ואפילו לקקטוס

אז איך בעצם?

כמו שיש מגוון עצום ושונה של עצים, פרחים, קקטוסים וצמחים בכלל, ולכל אחד מהם הוראות הפעלה אחרות וצרכים שונים וייחודים לו, כך גם אנחנו בני האדם בנויים אחרת האחד מהשני.

כן, כל אחד מאיתנו (גם בין תאומים) הוא ייחודי לעצמו ואין שני לו.

כשאנחנו שותלים צמח, אנחנו בודקים מה הוראות ההפעלה:

כמות המים שצריך לתת

האם צריך לגדול באור או בצל?

בחום היבש של הנגב או בקור ובגשם בגליל?

ביער הענק או באינטימיות בגינת הבית?

וכמובן עם כמות ענקית של אהבה ומסירות.

נכון, לא כל העצים צומחים לגובה, לא כולם ירוקים באותה מידה ובטח לא כולם נותנים פירות, מה שבטוח שכולם מקשטים לנו את הסביבה ומוסיפים לנוף שלנו.

 

אז אם נדע להבחין בזאת גם אצלנו, ולתת לכל אחד מבני האדם את מה שנכון עבורו ובדרך המתאימה לו, נוכל לאפשר לכל אחד ואחת לגדול ולפרוח בקצב שלו ולהפיק את המקסימום מעצמו.

אני כותבת לכם את זה וכמובן חושבת עלינו ההורים, שמגדלים את הילדים שלנו עם המון אהבה, נתינה ומסירות ולפעמים לא שמים לב לדקויות האלה ולמקום המיוחד שכל אחד ואחת מהם צריך וכמובן גם אנחנו.

רק אם נשכיל לראות כל אחד כפי שהוא ולאפשר להם לקבל את הסביבה והכלים המתאימים עבורם, נוכל לאפשר להם לצמוח ולהצמיח את הפירות הייוחודיים להם. מה שבטוח, כולנו נצא נישכרים מכך.

אז כבדו את הקצב האחד של השני

קחו אם צריך נשימה עמוקה

הקשיבו לגוף שלכם ולצורכי הסביבה

תתחברו לשורשים שלכם

ותלכו זקופים וגאים בעצמכם ובמעשה ידכם.

ט”ו בשבט שמח לעצים והצמחים שבנו.

pexels-photo-139389_800x533

ולא יכולתי לסיים את הפוסט הזה בלי לציין  אישיות מיוחדת שדווקא היום בט”ו בשבט,

איש שדם, אדם ואדמה שזורים בו כל כך ובמדינה שלנו והלך היום לעולמו.

קבלו קטע קטן מאחת היצירות שהשאיר לנו וחקוקה בלב כולנו:

“…אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח…”

מתוך הרעות/חיים גורי

יהי זכרו ברוך.

 

קרדיט לתמונות: אתר pexels

עוד מהבלוג של שירי פקרמן וידצקי

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

המייפל שלי ואני יצאנו לדרך

בעצם, הוא התחיל עוד לפני... שנת 2002 טמנה בחובה אושר גדול, עת נודע לנו שאנחנו בהריון...כן, כן, אנחנו :-) מיקי בעלי היה שותף מלא לכל שלב. הרגשנו על גג העולם... עשינו את כל הבדיקות הגנטיות שהומלצו לנו, התרגשנו מכל אולטרסאונד...

תצוגה מקדימה

המתיקות שעשתה את השליחות של חיי

זה היה השבוע שהיה... בין אימון כושר_לריצה_לפגישות עבודה_לקורס דיגיטלי שמעיף הכי גבוה (ולתעוזה שקיבלתי השבוע בהשראתו. אבל זה שווה פוסט נפרד)_לכביסות_לניקיונות_לבישולים_לעזרה בשיעורים_להרכבת פאזל עם הנסיך הקטן של הבית...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה