הבלוג של Super Girl - שירי פקרמן וידצקי

מאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים

אדם I אישה I אמא I רצה למרחקים ארוכים I בעלת תואר פרופסור באתגרי החיים I מאמנת ומנחת קבוצות הורים לילדים עם מחלות כרוניות וצרכים מיוחדים. מאמינה שמתוך הקושי צומחת הזדמנות!

עדכונים:

פוסטים: 36

החל מספטמבר 2014

משימת בר המצווה, שהפכה את שביל ישראל, לשביל של אתגרים ותובנות

18/12/2018

“השביל הזה מתחיל כאן
בין סניף בנק למעין
לא סלול, לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן…”
20181215_080837_HDR_800x600
שביל ישראל! כן זה בהחלט עוד חלום שיושב אצלי כבר המון זמן ואמרתי שאני רוצה להתחיל מתישהו…
אז לפני שנה עשינו את אחד המקטעים במסגרת משפחתית עם כל ה FAMILIA ועכשיו במסגרת שנת הבר מצווה של ליאמי ויריב, החלטנו אחותי ואני שנשלב גם משימה אחת של השביל.

חיפשנו מקטעים אופציונליים. ידענו שאנחנו רוצים את כל המשפחות הגרעיניות איתנו. הבנו שכדאי שנבחר מסלול שיתחבר בצורה כזו או אחרת לקרבת הבית (כדי לצמצם עד כמה שאפשר את עניין ההסעות והתלות באיסופים בהלוך ובחזור וכמובן שגם המקטע יהיה עם נקודות מעניינות בדרך, שהבנים יוכלו להתעניין ולהכין את המשימה בשלמותה).

אז לפני כחודש הבנים קיבלו עדכון על משימה מס’ 6 (כן, אנחנו מתקדמות עם המשימות לאורך שנת הטרום ברמצווה שהתחילה עם יריב בינואר שעבר ותסתיים עם ליאם באפריל השנה) –נכתב להם בקבוצת וואטצאפ שנפתחה בתחילת שנת הטרום ברמצווש:

משימה מס’ 6
*קחו תרמיל קחו מקל ויחד בארץ ישראל נצא לטייל*
שביל ישראל הוא הטרק של המדינה, שביל המזמין אתכם לחוות את הארץ דרך כל הגוף וכל החושים…
ומכל המקטעים בחרנו לכם את מקטע 20.
זהו מקטע שמתחיל ממקורות הירקון ומסתיים במצפה מודיעים.
את המשימה נעשה יחד כל המשפחה, אבל האחריות לאירגון היא שלכם.

אלו הדברים שנקבעו מראש :
יום הפעילות בשבת ה-8/12/18
יציאה מקיבוץ עינת ב08:30
יש להגיע עם נעליים סגורות ובגדים נוחים
חובה להגיע עם סובלנות וסבלנות

עליכם לדאוג ל:
הכנת מסלול
ידע והסבר על הדרך
הכנת פעילות חוויתית לדרך
התארגנות על ציוד ועזרים.
התארגנות על אוכל וחלוקתו בין המשפחות

*טיפ* – עבודת צוות וחלוקת משימות בין המארגנים יכולה מאוד להועיל ולייעל את ההיערכות.

לכל דבר, שאלה, בקשה או עזרה
אנחנו פה✌
שלכם באהבה אבאמא.
***************

יש לציין שהמסלול נקבע לשבת של חנוכה. הסיום במבוא מודיעים היה אמור להתחבר למומנטום של החג. בפועל בעקבות מזג האויר הסוער, קיבלו הבנים משימה ליצור קשר עם השירות המטאורולוגי (כן, יש דבר כזה וזו הייתה התנסות נוספת עבורם) ובעצה משותפת דחינו את הטיול בשבוע.
אז בשבת האחרונה, שכיבדה אותנו במזג אויר בהזמנה יצאנו לדרך. בלי מקל אבל עם הרבה תרמילים…
אמאבא יצאנו מוקדם להשאיר 2 רכבים בסוף המסלול וחזרנו חזרה לאיסוף וב 8:00 כבר היינו בנקודת ההתחלה בשער החקלאי של קיבוץ עינת.
20181215_080856

20181215_092935

בהרכבים: אמאבא + 4 ילדים מגיל 9 ועד 19 וחתן עתידי. המשפחה השנייה (אנחנו) אמאבא + 3 ילדים מגיל 7 עד 16 כמעט + סבתוש שהגיעה לביקור של סופ”ש וזרמה איתנו למשימה.
העמסנו את התרמילים. נערי הבר מצווה הנחו שכל משפחה תביא שישיית מים של ליטר וחצי. דאגנו לכריכים וחטיפים, ירקות ופירות ויצאנו למסלול בידיעה שלפנינו כ 24 ק”מ! בסופם חיכתה לנו ברכב ציידנית מלאה כל טוב לעל האש מפנק.
הבנים היו אמורים להוביל את הכח ולתת דיווח על נקודות בדרך. בפועל הם קיבלו סיוע מהצוות (כלומר אמאבא) גם על המסלול, על הסימונים בדרך ובשילוב של אפליקציות מגוונות שמדדו עבורנו את המרחק וכיוונו אותנו למסלול הנכון.

20181215_091015_HDR_800x600

20181215_094701_800x600

למי שלא מכיר את שביל ישראל, הוא מסומן בצורה נהדרת. עובר במסלולים חקלאים לצד עורבניים. גילינו איזורים מלאים של חורש וטבע, של יער ופינות חמד וכמה שהיינו קרובים לכביש 6, לדרכים שבדר”כ אנחנו נוסעים ברכב ופשוט חולפים על הדרך, היינו רחוקים ממנו…

כמי שלמדה עם השנים לאהוב את הטבע (אומנם קיבוצניקית אבל זה לא היה הצד החזק שלי) וכושר כמובן הוא חלק בלתי נפרד (גם בימים שאני קצת מאותגרת…), הייתי עושה את המסלול הזה בקצב ובהנאה. מתמוגגת מהנופים, מהירוק, מהבוץ (עדות לסופ”ש הסוער שהבטיחו החזאים שבוע קודם) ומהשקט.
20181215_091108_800x600

בפועל היו לי אתגרים אחרים.
@ ילד בר מצווה שלקח לו זמן להטעין את עצמו באנרגיות לבוקר הזה וגם היה עסוק בלשמור על אבא שלו שלא יישאר לבד מאחור.
@ נערה ממש אוצר שמאותגרת במצבים כאלה והדרך הייתה עבורה קשה מנשוא עד למצב של בכי ורחמים עצמיים (ולמי שמכיר אותי יודע, שזה בדיוק המקומות שאני אוהבת  ) ונאלצתי לצאת מאיזור הנוחות של עצמי ולהרים יד בשלב מסויים לרכב שיקפיץ אותי איתה עד לרכב (מסתבר שזה כבר היה ממש בקילומטרים האחרונים) .
@ ואני, שבמקום לאוץ לרוץ קדימה, להוביל את הכח, ליהיות עסוקה בהתרגשות מצעידה בשביל ולהנות מזמן איכות עם כל המשפחה גם יחד, נאלצתי להבין כמה דברים תוך כדי תנועה:

  • שמה שנכון עבורי, לא תמיד נכון עבור האחר (גם כשאני רוצה לאתגר אותם ולהוציא אותם מאיזור הנוחות)
  • שכדי שכולם ייהנו, חייבים לעשות תיאום ציפיות
  • שיכולנו לבחור מסלול קצר יותר ולצמצם (נזקים) ופערים
  • שלא כולם כמוני מסוגלים להרים את עצמם בדיוק במקומות שקשה (זה אפשרי, זאת עבודה וזאת בחירה או…שלא אצל כולם זה עובד ככה)
  • שאני לא מוותרת לבת שלי (ואולי זה גם מה שעזר ועוזר לה בחיים להתמודד עם ניהול חיים “נורמליים” לצד מחלה כרונית בצורה מעוררת השראה) ומצד שני אני לא מוותרת עליה ו”מחזיקה” אותה תרתי משמע (גם במקומות שפוגשים אותי לא משהו…)
  • שהבן בר מצווה שלי כל כך רגיש וכל כך שומר על כולנו (כל כך ריגש אותי איך הלך מאחור כי דאג שאבא שלו לא יישאר שם לבד) אבל זה בא על חשבון האנרגיות של עצמו ולי היה חשוב שיחווה את המשימה באנרגיות גבוהות וכששחררתי אותו מהאחריות הזו הוא איפשר לעצמו לעוף קדימה (תרתי משמע).

20181215_114109_HDR_800x600
20181215_130713_HDR_800x600
לסיכום, זו הייתה חוויה עוצמתית ומאתגרת תרתי משמע. משימת ברמצווה שהפכה את שביל ישראל לשביל של אתגרים ותובנות.
אז להתראות במשימה הבאה.

עוד מהבלוג של Super Girl - שירי פקרמן וידצקי

תצוגה מקדימה

איך קפצתי למים עם דג בפה

ד ג י ם לחשוב שרק בגיל 24 התחלתי לאכול דגים, וגם אז הייתי מבקשת "דגים בלי ריח של ים" מכירים את זה? עד אז לא הבנתי, איך בכלל מכניסים למטבח את הייצורים האלה ומה כל כך טעים בדבר הזה. אני זוכרת מגיל צעיר את ימי שני בחדר האוכל של...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

שתי פיצות (לא) נורמליות

"משפחת וידצקי, לבת שלכם חסר בגוף אנזים שמפרק חלבונים. היא לא תוכל לאכול חלבונים בחיים!!!" מה? חלבונים? לא חלב? לא גבינות? לא ביצים? לא דגים ? לא בשר? "לאאאאאאאאאאאא וגם לא עוד הרבה דברים אחרים כי גם בהם יש חלבון". האם ידעתם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה