ביי ביי שש עשרה

היי 16.
עוד הרף עיין, ואת מפנה מקום. בדיוק הזמן לאמר לך תודה. תודה על הכל. השמח, העצוב, המוצלח, והמאתגר.החמוץ המתוק ומה שבינהם. מה שלקחת ממני ומה שהותרת אצלי.
גרדתי מעט בפדחת הוירטואלית שלי- מה בכלל אני רוצה לעצמי לשנה הבאה וממה אני מוכנה להיפרד בשנה שתמה.
אז חשבתי על הבסיס ועל נהלים. אצלנו בדוקטור סדר עובדים עם המון המון נהלים קטנים ומדויקים.
איך מתחילים לעבוד ואיך מסיימים לעבוד וכל מה שבינהם. למשל, אנחנו אפילו משתמשים בנוהל לאיך פותחים ארגז ואיך סוגרים אותו.
למה זה חשוב? כי אני מאמינה שככל שחיי מהודקים יותר סביב מיליון נהלים קטנטנים כאלה, ככה אני עפה גבוה יותר.(ולארגזים זה חשוב כי ככה הם שומרים היטב על התכולה שמאוכסנת בתוכם)
כמה שאני קפדנית יותר עם עצמי על ההרגלים שהחלטתי שהם טובים לי ככה אני חופשיה יותר לעשות ככל העולה על רוחי.
לא מזמן צפיתי שוב ב”נאום המלך” סרט נפלא שבדרך כלשהי עסק בדיוק באותו הדבר.
על מה להקפיד ואיך לעוף.
ל2017 אני מזמנת לעצמי עוד הרבה מקום לעוף. רגשות, תשוקות, אהבות (אם אפשר אחת משמעותית הכי עדיף)ומימושן. אני יודעת שכדי שזה יצליח לי, אצטרך להיות עוד יותר מהודקת וקפדנית.
עכשיו השאלה על מה לוותר. נושמת עמוק. וואלה לא יודעת על מה לוותר. טוב בטח שיכולתי לוותר על איזה 7 קילו אבל זה כמעט בנאלי.
לפעמים אני נמצאת עם לקוחות ורואה איך לכל חפץ יש משמעות של אובייקט, והם נאחזים בו כאילו חייהם תלויים בו, ולפעמים אני רואה איך אנשים משחררים חפצים וזכרונות כדי שיוכלו להתקדם בקלות שמפחידה גם אותי.
מאד קשה לבחור ממה להתפטר, לא שאין לי הרגלים מחורבנים, טעויות מפוארות צלקות כאבים וכמה וכמה שקי כביסה שיהיה נהדר להתפטר מהם לעולמי עד.
אולי נדמה לי שאם ככה בקלות אתפטר מהרגל רע או צלקת ישנה- יהיה קשה יותר להבחין במתוק, בשפע, בהצלחה. אולי נכון לעשות מקום גם לאלה וגם לאלה. כמו הלקוחות שלי שמוצאים סיבה להאחז, כך גם אני. אפילו המחשבה שב2016 כבר ביצעתי תשליך רציני היא לא תרוץ.
ובכן רונית ממה תתפטרי ב2017?
אני מוותרת השנה על הכרזות גרנדיוזיות, ודרישות לא מציאותיות.
במקומן מרשה לחלומות שלי לחלום את עצמם הרבה וגדול וורוד ואופטימי.
מוותרת השנה על זימון ניסים עצומים ועל דילול מהמורות.
השנה אני רוצה פשוט להוות את היש.
השנה לעשות, להיות, להנות.

דלתי פתוחה 2017. אני מוכנה.נאום המלך. אומץ, נחישות, השלמה, קבלה ועשיה.