הבלוג של דוקטור סדר

shiri1981

עדכונים:

פוסטים: 42

החל ממרץ 2014

30/07/2015

זה התחיל עם פניה בפייסבוק.
בואי לעזור.
אני מקבלת פניות כאלה מעת לעת, משתדלת להעתר.

שמעון ואריאלה. הוא בן 81. היא בת 76.
שולחים לי תמונות של דירה מגובבת. גיבוב כזה של עלבון וצער ואולי גם תקווה שהתבדתה.
היא חולה, והוא עדיין עובד, כיוון שאין לו קרן פנסיה.
יותר מזה, מספרת לי בטלפון המתנדבת שמגייסת גם אותי, הם לא סובלים אחד את השניה. צעקות, ריבים, האשמות. הפרידו את חדרי השינה.
אני מקשיבה, והבטן מתהפכת לי.
להיכנס לתוך כאוס רגשי.
עומס, בלגן זה קלי קלוטו. הכאוס הריגשי זה משהו אחר לגמרי ואני תמיד מפחדת שאזיק.
לא רוצה להיכנס בין בני זוג.
הוא, כך אומרים לי, בכלל לא רוצה שינוי. טוב לו ככה.
היא שרוצה.
לקחתי לי כמה ימים לחשוב, ולבסוף, כרגיל נעתרתי.

1463196_626939857342158_1819764197_n

דירה קטנה בדרום תל אביב. היא ישובה בכבדות, מחזיקה בקושי גוף כבד, מחייכת אלינו מעט נבוכה ומעט חשדנית.
דלות. זיקנה שאין בה חינניות. עזובה. השלמה.
אין כח יותר, לואטים לי קירות הבית. קשה לנו.
איתי באה נועה, ואנחנו שתינו חברנו אל שלוש המתנדבות.
כולם עומדים במעגל ומפטפטים.
סריקה מהירה ואני נכנסת למחסן.
פה צריך להתחיל, זה ברור.
סופרת בקלות 4 טוסטרים חלודים ושני תנורים קטנים ולפחות עשר שקיות עם כל החוטים והכבלים שבעולם.

11351332_869846809718127_7851765785883636518_n

כשאני נכנסת לבית, הגוף כולו נתקף חוסר מנוחה שדורשת עשייה מיידית. אני עטה על הר החפצים שגודש את החדר, כאילו הוא האוורסט.
מייד מפעילה את כולן.
יאללה, קדימה להוציא להוציא להוציא, אני דוחקת בהן ובעצמי.
אולי אני אראה שאם אחדל לרגע לא אהיה מסוגלת להמשיך.
איך יש לכן אומץ שואלת נעמה? חמש פעמים כבר הייתי פה ולא העזתי.
איך אתן יודעות?
אני לא יודעת אני עונה לה. אני עושה.
אני כבר אדע תוך כדי.
אחרי שעה שמעון מגיע.
אני נבהלת.
הוא מסתובב בפנים חתומות.
כועס.
נועה מלווה אותו ומדברת איתו בשקט.
אני לא יודעת מה אמרה לו שהמס את ההתנגדות שלו.
אבל הוא חוזר אלינו שמח.
הוא בצד שלנו כעת.
מולו יושבת אישתו, מחייכת חיוך מאולץ. היא לא לגמרי בטוחה שהיא מבינה.
אני עוצרת רגע, וחוזרת בקול רם על הסיכום שסוכם מולו מה מותר לנו לפנות, מה לא. מה לעשות עם מה שנפנה.
חשוב לי ששנהם ישמעו יחד ויסכימו יחד.
הם מתבוננים זה בזו ומאשרים.
ברגע הזה אני גאה יותר מהכל. הצלחנו להביא אותם להסכמה משותפת על עשייה משותפת.

לפעמים נדמה לי שפה זה מתחיל ופה זה נגמר. מהרגע שיש הסכמה ברורה, כל השאר כאילו נעשה מעצמו.
כך, בסוף היום אנחנו מותירים אחרינו מחסן נקי ומסודר שאינו עמוס ואינו מגובב, וגם שאר חלקי הבית כבר לבשו ארשת רעננה.
לתת שרות זו זכות.
לפעמים, זו זכות גדולה במיוחד.

עוד מהבלוג של דוקטור סדר

תצוגה מקדימה

כל הבית בלאגן - שאלות נפוצות ותשובות

כל הבית בלגאן. מאיפה מתחילים? מתחילים...מההתחלה. לא ככה? תמיד מתחילים מההתחלה. בכל פעם היא תימצא במקום אחר. וברצינות. מצד אחד, בכלל לא חשוב מאיפה מתחילים. חשוב להתחיל, לאט לאט ולא בפרויקטים גדולים.  אם הכי חשוב לכם מטבח,...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אפשר לחסוך את הקושי

ביום שענת עברה דירה, הודיעה לי בבוקר עובדת שהיא חולה. אני הצטרפתי לצוות כדי לעזור להם, בעיקר כי לא יעלה על הדעת שאנחנו בדוקטור סדר לא  ניתן שרות מלא ללקוח כמובטח. (תתארו לכם: לקוח יקר, אני מצטערת אבל הצוות שלי חולה אז אנחנו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

בואו נכין את הבית לפסח

בואו נכין את הבית לפסח פסח ממש ממש כבר פה. כרגיל לפני פסח, כל מי שאמון על ניהול משק הבית (כן כן גם הבנים לפעמים..) יוצא  מדעתו בהכנות בניקיונות בפרויקטים של סדר וארגון שהכל, אבל הכל צריך להיעשות ממש לפני הפסח. צריך לסדר את...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה