הבלוג של שיר ביליה

ד"ש עם שיר

תנו לי חמש דקות ואני חוזרת..

עדכונים:

פוסטים: 32

החל ממרץ 2010

לפני כמה ימים באה אלי מספר 3 ושאלה אותי, ״כשהיית קטנה, מה הכי רצית להיות? ״
התשובה נשלפה אלי בלי מחשבה מוקדמת ״מורה״ עניתי  ועוד כל מיני דברים……..
אבל קודם כל, מורה.
עלתה לי התמונה  איך הייתי  שעות בחדרי מסדרת את כל בובות המדף שהגיעו מכל מיני מקומות בעולם ,ישובות בקשב מופתי מולי,
ומסתכלות ללא זוז וללא ציוץ על מורתם המלומדת והמלמדת אותם  בגאווה גדולה עם גיר לבן ולוח ששימש חלון חדרה .
מה לימדתי? אני לא זוכרת ,אבל אני כן זוכרת שלימדתי הרבה.
מספר 3 הקשיבה ואז אמרה אני הכי אוהבת לשחק .אצלה מדובר בכל סוג של משחק , מכדורסל ועד במה .
מה שיפה זה שרואים את זה אצלה, זה בחוץ, כשהיא משחקת כולה אש.  מקסים היה לי להבין שהיא מבינה את זה על עצמה .
 אבל מה שהפתיע אותי זה,  שזאת הייתה התשובה שלי, אף פעם לא חשבתי על הפעולה שעשיתי שעות כילדה, זה בעצם האש שלי .
החיבור לאין זמן, לא עתיד ולא עבר, אולי עם השנים  כתלמידה בתוך המערכת,  במיוחד מערכת החינוך, הפכו המורים  בעיני לעולם לא ממש מעניין, עם הזמן הבנתי שמורה בוחרים ,
בשנה השלישית ללימודי בית הספר האנתרופוסופי בלוס אנגלס, (איפה ששלוש בנות מזל העקרב שלי לומדות ), הם לומדים את הברית הישנה, מבריאת העולם ,ובימים אלו הם ב״סולם יעקב ״,לפני כשלושה חודשים באה אלי המורה של מילי וביקשה ממני ללמד עברית , בתוך קהילה יש מן הסכם לא מדובר כל כך, שאתה נותן מה שאתה יכול לתת.
אחרי יוגה של יום שישי, אינ-הייל אקס-הייל, אני יורדת בכביש 1 הצמוד לגלים, פונה ימינה ברחוב השקיעה, ומגיעה  לבית הספר להעביר שיעור עברית ,
מי היה מאמין זה לא בובות פה מלפנים ,
זה ילדים זזים ,
בפעם הראשונה קצת התרגשתי
המורה שלהם הציגה אותי ואז 24 תלמידים פונים אלי ואומרים כמו חיילים מעומלנים ,״good morning miss  SHIR”בטון שירתי
ואני עונה ״good morning children” אבל לא יכולה לזמזמם ,לא אמיתית לי ,
אחת הילדות אומרת לי ״שיר הג׳אקט שלך ממש יפה״ ,הצחיק אותי ,
אני מתחילה ,
״ילדים, אני אתן לכם מילה ואתם תגידו מה היא אומרת ״,
אבא ,!הרמתי טיפה קול
ואז בום …..!כולם מרימים ידיים כמו שלפו אקדח לדו קרב , כמו גבועלי חצבים בסוף הקיץ זורחים פורחים זקופים וברורים רק לקטוף אותם,ואני שם מולם כמו ענן קפוא,לא יודעת את מי לבחור ,איך בוחרים עכשו?אוי אני רוצה אותה ,אבל גם אותו ,וואו איך היא רוצה ,אולי אותה ?,אוף ….מה עושים?! פתאום יוצא קול מתוכי שאומר ״תגידו כולכם עכשו  ביחד״ , בזמן שאני אומרת את זה ,עברה לי המחשבה שזה יכול לייצר בלאגן, אבל אז כמו חלום זה יצא בפה אחד חלק  יפה והרמוני, כמו שירה  ,Father …………
 כמו הנחה לא נשמעת ,איך הצליח לי חשבתי .
וככה ביחסים הרמונים העברנו  את זמננו עד סוף השיעור .
חזרתי לאוטו ,יצאתי מרחוב השקיעה עם מחשבה שהחזירה אותי למספר 3 ששאלה ,מה הכי רצית לעשות שהיית קטנה ?
הזמן הזה  הביא לי את האש הזאת שראיתי אותה אצל מספר 3 כשהיא משחקת כדורסל ,כולה במטרה אחת,להיות הכי טובה שהיא יכולה בשבילם, בשביל הקבוצה,
Unknown-3
הבנתי  שבנאדם או ילד , יש לו את המשהו הזה שהוא אוהב לעשות ,שמעורר אותו ,שמביא איתו את החיות הזאת ,אז זה היה שם מאז שהייתי קטנה ,אני אוהבת ללמד (ותודה לאל אני אוהבת עוד כמה דברים) .
 התשוקה הזאת יכולה להשחק אבל כשאנחנו מדברים על הדברים שלנו ,אנחנו מתחברים אליהם עוד יותר ,הם לא קבורים בלי מילים ובלי קול ומתרקבים להם שם ונכלמים למיחזור ,(לדבר זה עוד דיבר).
ילד אי אפשר לבחור בשבילו , זה רק מבלבל ומשאיר אותו לא מחוייב לבחירה.
אתה לא יכול להכניס לו לראש משהו שלא נמצא שם לבד, כמו שאורי (מס׳3)  לומדת  צ׳ילו בבית הספר אומרת: ״צ׳לו זה לא הכלי שלי ״  והיא יודעת , רואים ושומעים שזה לא שם , הכלי שלה זה  תופים!
ומספר 2 היתה צריכה לבחור בין  תאטרון לאומנות , אני כ”כ רציתי שתבחר  תאטרון, היא בחרה אומנות.  עכשו היא מחויבת לבחירה, זה שלה.
בגיל קטן הרבה יותר קשה לילדים לבחור,  אז אנחנו בוחרים להם מתוך ההבנה אותם.
אמא שלי תמיד בחרה את מה שהיא חשבה שזה הכי פרקטי עבורנו, אף פעם לא סיפקה לנו את אפשרות הבחירה , אולי רק בתפריט במסעדה (שתוכל לטעום) .
אז מה אני באה להגיד, שאולי אני הורה קצת יותר טוב, שצריך לפתח אצל ילדים את יכולת הבחירה,  זה לוקח להם יותר זמן להבין מי הם כשאנחנו עושים להם את ה״עבודה״ , שאני כן מצליחה לראות את הילדים שלי, אז במה זכיתי? בילדים שאוהבים אותי מאוד ,קרובים ויותר מוצלחים ממני .
יום יבוא והם יצאו ממעגל ביתי  וילכו אחרי האש שלהם.
ובואו נסכם אני מורה מעולה!
כל פסח היינו באים לאג׳ני (ניני) לאכול את הבומאלוס הבילתי נשכחים

כל פסח היינו באים לסבתא ניני לאכול את הבומאלוס,למשפחת אבוטבול יש לשון שאוהבת מתוק, ניני היתה עושה את זה בוורסיה המתוקה ,ואני במלוחה

סבתא ניני (סבתא של האלון)תמיד היתה בה אש ,היא נפטרה בגיל 95 והייתה אחת המורות הגדולות שלי !אי אפשר לשכוח אותה ואת הבומאלוס שלה.

הבומאלוס של סבתא ניני– Bumeolos

המרכיבים ל-20 קציצות:

6-10 מצות

2 תפוחי אדומה בינוניים(מבושלים)

200 גרם גבינת פטה מעוכה

200 גרם צפתית מגוררת

4 ביצים

מלח ופלפל – לפי הטעם

שמן לטיגון

חצי כוס של עירית או בצל ירוק קצוץ דק (לא חובה אם עושים את הרוטב המתוק)

להגשה:

250 גרם יוגורט עיזים או יוגורט בלקני (עם כפית מיונז קצת לימון ועירית זה יוצא פצצה)או סירופ סוכר (מרכיבים: 500 גרם סוכר, 2.5 כוסות מים ומיץ מחצי לימון,מבשלים את זה על אש נמוכה עד שהסוכר נמס.אפשר לשמור את זה לפחות 4 ימים אחר כך לקציצות הבאות)

בואמלוס

אופן ההכנה:

  1. שוברים את המצות לחתיכות קטנטנות בתוך הקערה ומשרים ברבע כוס מים. מערבבים היטב ומניחים ל-30 דקות.
  2. במקביל, מבשלים במים חמים את תפוחי אדמה עד לריכוך. מקלפים ומועכים.(אפשר גם לגרד )
  3. מוסיפים למצות את תפוחי האדמה ומערבבים היטב. מוסיפים את שאר המרכיבים, בוחשים וצרים לביבות או קציצות פחוסות.
  4. מחממים שמן ומטגנים את הלביבות עד להזהבה,(עדיף בשמן עמוק ככה זה סופג פחות שמן ).
  5. הגשה: מגישים לצד יוגורט, או שמבשלים את כל מרכיבי הרוטב יחד עד להסמכה ויוצקים מעל הלביבות.

 

 

עוד מהבלוג של שיר ביליה

הרווחתי כל קמט בכבוד

לפני שעזבנו את הארץ, כולם אמרו לי רק אל תשתני. איך בנאדם יכול להשתנות בגיל 40, מה כבר יכול להיות, שאלתי. גם אם פתאום אני יהפוך למיליונרית זה ברור לי שתמיד הדרווישים הם הפיבוריטים שלי. גם אם יהיו לי חיים מלאים, תמיד ארגיש...

תגובות

פורסם לפני 8 years

פרק 14: ילדת סנדוויץ'

בואו נתחיל בכך שנסכים על זה שאין דבר יותר טעים מסנדוויץ' טוב. ארבע בבוקר, הגוף שלי עובר ממצב רדום להתעוררות, ואני מתחילה לחשוב איזה סנדוויצ'ים אני מכינה היום. כשהייתי ילדה, אמא שלי הייתה מוציאה בבוקר את כיכר הלחם השחור...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

!!אני שקרנית??

לילדה שקרנית ,יש שרדוני שקרים ,שלושה דברים שאני לא יכולה להפסיק לשקר:  הראשון כששואלים אותי מה השעה? אני עונה לזמן שלי ,תמיד יוצאת לי שעה אחרת מהשעון השני, כששואלים אותי כמה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה