הבלוג של שירה מייזנברג

עודף זמן פנוי

אימא אומרת שיש לי יותר מדי זמן פנוי. אימא תמיד צודקת.

עדכונים:

פוסטים: 81

החל מאפריל 2013

למה עשיתי תנועה מגונה (כפולה!) בדייט הראשון שלנו

13/02/2014

המולה גדולה הייתה במערכת העיתונים של אדון שוקו (השם הבדוי היחיד שיופיע כאן) בתקופת החגים של 2010. המוספים המיוחדים לכל אחד ואחד מחגי תשרי יצרו עומס גדול במיוחד על המערכת. יד הגורל כיוונה לכך שב-19 בספטמבר לא נכנעתי ללחץ לתת שעות נוספות, ויצאתי למסיבת יום ההולדת ה-30 של חברתי המוכשרת מאירה ללא רגשות אשמה מיותרים. זה היה מעשה חריג ביותר. אהבתי לעבוד אצל אדון שוקו, ומעולם לא עלה בדעתי להשתמש בעובדה שתמה המשמרת שלי כתירוץ לנטישת הצוות שלי. המסיבה נערכה בחוף הים בתל אביב, והיו בה לא מעט אנשים נחמדים שהכרתי וגם אנשים נחמדים חדשים. איתרע מזלי, והבחור שהתעקש לדבר איתי יותר מכולם היה מהסוג שמגיב בשלילה לכל מה שאומרים לו. מלא מלא ביקורת, קטילות, פסילות. והוא התעקש להמשיך לדבר איתי, אף שפסל כמעט כל מה שאמרתי. נו שוין, יש גם כאלה.

.
ביום המחרת קיבלתי הצעת חברות בפייסבוק מאת מומו הפוסל. וזה גרם לי לחשוב קצת. האם לא עברתי את השלב בחיים שבו אני מגנט של אנשים עם גישה שלילית? האם לא הגיע הזמן להתעקש על אנשים חיוביים סביבי? החלטתי שלדחות את הצעת החברות זה לא מספיק. צריך גם לעשות מעשה. ניסיתי להיזכר מי היו במסיבה: המארחת, הזוג עם הילד, הבחור שעליו נכתב שיר אהבה מקסים, הגייז… הופה! היה שם גם בחור שנראה לא רע בכלל, היה קצת שקט כזה אבל הגיב בעניין חיובי לכל נושא שיחה. חיובי! כזה אני רוצה! אבל איך לעזאזל קוראים לו? מזל שמאירה פתחה איוונט בפייסבוק למסיבה. חיש מהר אותר הבחור, נחום שמו, והצעת חברות בלוויית כמה מילים נשלחה אליו.

..

הדייט הראשון הרשמי התקיים ב-11 בנובמבר. קדם לו דייט לא רשמי ובעצם לא דייט כי אם מפגש קיטורים על אלכוהול. מערכת העיתונים של אדון שוקו עברה טלטלות עזות, ואני מצאתי את עצמי ערב אחד ספוגה בדמעות על מה שנהיה ממקום העבודה האהוב שלי. בצר לי החלטתי לשתות. אבל אני לא יודעת לשתות. וכך הוזמן לו נחום, שהפך למעין חבר לעט פייסבוקי, לשמור עליי בזמן שאני מנסה להטביע את יגוני. השמירה הייתה מוצלחת כל כך, שהחלטתי שצריך להחליף תקליט ולצאת לדייט אמיתי.

.

התלבשתי, התאפרתי, לבשתי את חיוכי המתוק ביותר, ועליתי על הקטנוע של נחום. זמן מה והתקף לב קטן אחר כך חנינו בפלורנטין, וצעדנו לנו חמודים ונרגשים למקום נחמד שבו נוכל לאכול ולשוחח. זה התחיל ממש נחמד. זכרתי להכניס את הבטן, לא לגעת יותר מדי בשיער, ולהפסיק לבדוק עד כמה המחשוף חושף. יו, אנחנו בדייט ראשון אמיתי וזה כיף! עודי יושבת ומחייכת כצפיחית בדבש, קלטתי בזווית העין שבכניסה למקום נמצא דורון הג’ינג’י. שוד ושבר! מה הוא עושה פה?! איפה אתחבא?! דורון ג’ינג’י היה שותפי הוותיק לצוות העובדים במערכת העיתונים של אדון שוקו. שנתיים פלוס של עבודה צמודה ומגורים בשכנות בנו בינינו מערכת יחסים מורכבת. ריבים קולניים, כאפות מצלצלות, שיחות נפש, גיבוי הדדי מול הצוותים האחרים, חנופה ושנאה. ועדיין, הכול התרחש כל עוד חסינו בצלו של אדון שוקו. מה אני אמורה לעשות כשאני נתקלת בו מחוץ לעבודה או לשכונה?

.

החלטתי להיות הבוגרת מבין שנינו, ולסמן לו “שלום” מרחוק. פתאום שמתי לב שגם דורון הג’ינג’י לא שם לבד. לידו עמדה מישהי מהעבודה מאגף אחר בבניין של אדון שוקו. הופה הופה! חיוך זדוני עלה על פניי. במשך כל הזמן הזה ישב מולי נחום, ועל כן הייתי צריכה למלמל איזשהו הסבר לעניין הרב שגיליתי באזור הכניסה. והנה הצלחתי לתפוס סוף סוף את מבטו של הג’ינג’י, חייכתי אליו במלוא הזדון (קיוויתי שנחום מפרש את זה כחיוך קולגיאלי רגיל) ונדתי בראשי. דורון הג’ינג’י הופתע לראות אותי שם מגונדרת ועם בחור. הוא זיהה מיד את טיבו של החיוך, והגיב בהנפת אצבע משולשת לעברי. באותו רגע שכחתי איפה אני ואיזה רושם אני מנסה לעשות על נחום. אמרתי לו “סליחחחה, צריכככה לעשות משהו”, והחזרתי לג’ינג’י אצבע משולשת כפולה. חייכנו זו לזה כשני ילדים שנתפסו בקלקלתם, נשמתי וחזרתי אל נחום ואל הדייט שלנו שהמשיך והיה מוצלח מאוד ובעצם נמשך עד היום.

.

באותו לילה החלפתי מיילים נוזפניים-משועשעים עם דורון הג’ינג’י. כתבתי לו שכבר הייתי מעדיפה שהוריי יפתיעו אותי באמצע הדייט. הוא התנצל על התנועה המגונה והסכים להודות שנראיתי נחמדה מאוד, אבל לא הסכים להודות שהוא עצמו היה בדייט. כמה חודשים אחר כך, כשנחום ואני כבר הפכנו לזוג, רציתי להיזכר בתאריך הדייט הראשון. למקרה שמישהו ישאל כמה זמן אנחנו ביחד. לולא שמר ג’ימייל את התכתובת עם דורון הג’ינג’י מאותו הלילה, לא היה לי מושג מה היה התאריך. בכל פעם שנחום ואני עוברים על פני הלוקיישן של הדייט הראשון, הוא נאלץ לשמוע שוב ושוב את הסיפור על איך הוא היה חמוד, מה אני לבשתי, הקטנוע שהפחיד אותי, ודורון הג’ינג’י שצץ לו מאי שם וגרם לי לעשות שכונה ברגע הכי לא מתאים.

.

סלפי של מתלהבים ברכבת בחו"ל

סלפי של מתלהבים ברכבת בחו"ל

עוד מהבלוג של שירה מייזנברג

תצוגה מקדימה

ברד קולה בשלוש שניות

קחו בקבוק של משקה מוגז כלשהו בטמפרטורת החדר ונערו אותו חזק. אחר כך שימו את הבקבוק בפריזר. בסרטון שלפניכם נעשה שימוש בבקבוקי חצי ליטר והם הוכנסו לפריזר לשלוש ורבע שעות. הוציאו מהפריזר, הפכו את הבקבוק ופתחו אותו. ספרו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

זה בכוונה שהיא תהיה חולה

מטה לחמי העיקרי בשנות התיכון היה שמרטפות. הקליינטורה מנתה בעיקר וכמעט בלבד את שני הבנים הקטנים של השכנים מלמטה. לא ידעתי לתמחר את שירותיי, וכך למדתי בגיל צעיר שילדים זו עבודה קשה שאין שכרה בצדה. עם זאת, יש לי כמה וכמה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

עוצר יציאות: חודש תשיעי במלחמה

"זה לא יהיה נעים לתינוק", ענתה מאיושה, בת 4.5, כששאלתי אותה למה לא אוכל להצטרף לריקודים הפראיים שלה ושל אחותה הקטנה בסלון ביתן. כבר הרבה זמן אני חושבת על כל הדברים שלא יהיו נעימים לתינוק, שכרגע הוא עובָּר וגם בתור אחד שכזה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה