הבלוג של שירה מייזנברג

עודף זמן פנוי

אימא אומרת שיש לי יותר מדי זמן פנוי. אימא תמיד צודקת.

עדכונים:

פוסטים: 81

החל מאפריל 2013

זו שאינה אוכלת בשר וזו הסולדת מפירות ים יצאו לאכול במסעדה שמתמחה בבשר ובפירות ים. נחשו איך זה נגמר

15/01/2014

איך זה קרה

טיפת מזל וקורטוב של אומץ. לשכת הגיוס וההשמה של סלונה שלחה אותי לחוויה בעורף האויב הטבעי שלי, מסעדת קאסה נובה המתמחה בבשרים, בדגים ובפירות ים. המסעדה משתתפת בפסטיבל “שף תאכל“, ובמסגרת זו מציעה ארוחה של שלוש מנות במחיר של 84 לסועד. בתור חיילת טובה שאינה שואלת שאלות, החלטתי לשים נפשי בכפי ולהסתער.

העניין הוא שכבר יותר מ-20 שנים לא טעמתי עוף-ציפור ופרה-חיה. פירות הים נכנסו לאופנה הקולינרית בארץ בדיוק בזמן שאני יצאתי ממנה. דווקא דגים אני אוהבת. בן זוגי מחמיר ממני בעניין צריכת מזון מן החי, ולכן נפסל לעדות ולארוחה.

מצאתי את עצמי עם הזמנה למסעדה שבאופן רגיל הייתי מדירה רגליי ממנה, ועם האפשרות להזמין לסעוד איתי כל אחד. והחלטתי ליהנות מזה! להזמנתי נענתה רעות, חברת פייסבוק שלי זה כמה שנים. עוד אתגר! האם חברות המבוססת על פייסבוק תוכיח את עצמה במפגש פנים אל פנים?

לחמניות תירס וגבינה. לקח לנו שנייה להתאהב. והן גם ללא גלוטן

.

איך היה

נהדר. כיף. טעים מאוד. אני לא מבינה איך עד היום לא הייתי מודעת לפסטיבל “שף תאכל”. זה הרי רעיון גאוני. אנשים הרי יוצאים פעם בכמה זמן לאכול בחוץ. אנשים עושים את החשבון שלהם, והולכים למקום שידם משגת ארוחה בו. עם הזמן מתקבעים על כמה מקומות שעונים על הקריטריונים שלנו – כסף, מיקום, תפריט. והנה יש אפשרות לנסות משהו חדש בלי לפוצץ סכום כסף מוגזם ובלי להרגיש מרומים מדי במקרה של כישלון.

ההימור שלי השתלם בגדול. החברה הייתה מוצלחת. רעות של החיים האמיתיים התגלתה אף כמגניבה יותר מבת דמותה הפייסבוקית. היה על מה לדבר, היה על מה לצחוק, הרגשנו נוח לדגום מנות זו מצלחתה של זו.

כל אחת מאיתנו בחרה לה מנות התואמות את טעמה ודרך חייה. שתינו הופתענו לטובה מכל מה שאכלנו. לא באנו בציפיות נמוכות, חלילה, אבל חידושים מעוררים חשדנות באופן טבעי. הסגנון של קאסה נובה הוא נואבו-לאטינו, כלומר מטבח דרום אמריקאי חדש. לי זו הייתה פגישה ראשונה עם המטבח הזה. רעות מכירה אותו במידה מסוימת, ועדיין שמחה ללמוד דברים חדשים. היה טעים עד כדי שחיתות. הסכמנו על כך שתינו. בפה מלא.

פילה סלמון עם מוצרלה. במקור המנה מגיעה עם צ’וריסו. אני ויתרתי. לצד המנה סלט סלרי ארומטי ומפתיע
.
.
העיקרית של רעות. פילה בקר עם ביצת עין וחמאת צ’ימיצ’ורי. מהפירה המצוין שליד דווקא טעמתי
.

לאוכל הטעים הייתה תחרות רצינית בדמותו של אבי, האיש שקיבל אותנו ועטף אותנו באהבה ובצומי במשך כל הארוחה. שילוב של מדריך תיירים ומארח מושלם כזה, שלא פספס אף פרט, נתן לנו להרגיש שהוא ממש חיכה לביקור שלנו ושמח לקראתנו. אבי, אם אתה קורא את זה, שתדע שאנחנו מבררות עכשיו איפה יש בדרום אמריקה מדינה שמתירה ביגמיה וחוטפות אותך לשם. ממש ככה!

הקינוחים המושחתים. הזמנו שניים, אבי הפתיע אותנו בשלושה. אז טרפנו הכול
.

איך אני חיה עם עצמי בשלום

חזרתי הביתה תפוחה ושמחה. ואז עשיתי חשבון נפש קצר, שכן החוויה הנהדרת הזו עומדת בסתירה, לכאורה, לשני עניינים שמגדירים את זהותי הקולינרית. האחד הוא אכילה ראוותנית והשני הוא הקרבה לצמחונות.

אני לא מרבה לשבת במסעדות. מעולם לא מנגלתי. אוכל עבורי הוא עניין הכרחי ומהנה, אבל פרטי למדי. בר סלטים הוא לרוב האופציה המועדפת עליי לאכילה בחוץ. מעדיפה ארוחות ביתיות או טייק אוויי. לא מוצאת לנכון לערב אוכל ושופוני. אז ערב אחד חרגתי. פאק איט. נהניתי נורא ואין לי על מה להתנצל.

התפריט שלי, על ההגבלות שהצבתי לי, בהחלט גורם לי להתעניין יותר במקומות שמגישים אוכל צמחוני וטבעוני. שם אין התלבטות ארוכה מדי מול התפריט. לצערי, בהכללה, המקומות הללו לרוב אינם מספקים לי חוויית שירות משביעת רצון. אני לא מבינה מי החליט לקשור בין אוכל מן הצומח ובין התכלבות. קרה לא פעם שרציתי לקחת את המנה הצמחו-טבעונית שלי ולאכול אותה ברחוב. סטנדרט שירות שנע בין “מאך מיר א טויווע” לבין “קיש מיין טאכעס”. כלי אוכל לא נקיים או סדוקים. מינימום תודעת שירות (אני אוהבת כלבים. קשה לי עם מלצרים שמלטפים כלב ואז תופסים צלחת ומגישים לשולחן. קשה לי עם זה).

אם במסעדה שמגישה בעיקר מנות שאני מגבילה את עצמי מלטעום זכיתי לכבוד מלכים, אז פאק איט, אני בעד המקום. כל מה שאכלתי עמד בהגבלות שלי, והיה טעים בצורה בלתי רגילה. אני לא נוהגת לפשפש בצלחות של אחרים ולבקר אנשים שתפריטם שונה משלי, ולכן יכולה לסכם את החוויה כמוצלחת בלב שלם. ולהמליץ לבעלי מסעדות לשלוח את הצוותים שלהם להשתלמות אצל הצוות של קאסה נובה.

ילדות טובות גומרות הכול מהצלחת

עוד מהבלוג של שירה מייזנברג

תצוגה מקדימה

ברד קולה בשלוש שניות

קחו בקבוק של משקה מוגז כלשהו בטמפרטורת החדר ונערו אותו חזק. אחר כך שימו את הבקבוק בפריזר. בסרטון שלפניכם נעשה שימוש בבקבוקי חצי ליטר והם הוכנסו לפריזר לשלוש ורבע שעות. הוציאו מהפריזר, הפכו את הבקבוק ופתחו אותו. ספרו...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

זה בכוונה שהיא תהיה חולה

מטה לחמי העיקרי בשנות התיכון היה שמרטפות. הקליינטורה מנתה בעיקר וכמעט בלבד את שני הבנים הקטנים של השכנים מלמטה. לא ידעתי לתמחר את שירותיי, וכך למדתי בגיל צעיר שילדים זו עבודה קשה שאין שכרה בצדה. עם זאת, יש לי כמה וכמה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

עוצר יציאות: חודש תשיעי במלחמה

"זה לא יהיה נעים לתינוק", ענתה מאיושה, בת 4.5, כששאלתי אותה למה לא אוכל להצטרף לריקודים הפראיים שלה ושל אחותה הקטנה בסלון ביתן. כבר הרבה זמן אני חושבת על כל הדברים שלא יהיו נעימים לתינוק, שכרגע הוא עובָּר וגם בתור אחד שכזה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה