הבלוג של שירה מייזנברג

עודף זמן פנוי

אימא אומרת שיש לי יותר מדי זמן פנוי. אימא תמיד צודקת.

עדכונים:

פוסטים: 81

החל מאפריל 2013

שמתי את נפשי בכפי ונסעתי לכדורגל. תמונות ורשמים

01/09/2013

אני אשת אוהד. כדי להסביר מה זה דרוש פוסט נפרד. אולי אפילו סדרת פוסטים. אולי אפילו אתר אינטרנט שלם. מדי פעם יש בחייה של אשת אוהד אפיזודות שאפשר להסביר בפוסט אחד. לדוגמה, ביקור במשחק כדורגל. שלוש פעמים ביקרתי במשחק כדורגל:
הפעם הראשונה הייתה בדייט השני שלנו, ואז הצטרפה אלינו גם אחותו הצעירה של האוהד;
הפעם השנייה הייתה מיד אחרי הריב הראשון שלנו, ואז נסענו למגרש באוטובוס של האוהדים הכי שרופים;
הפעם השלישית הייתה אתמול, אחרי שבוע מתיש בעבודה שהותיר אותי ללא קול אך נחושה לצאת מהבית “לעשות משהו”.

נסענו לווסרמיל, שזה האיצטדיון של באר שבע. סטייל של סבנטיז מדברי שאי אפשר שלא לחבב.

כבר בכניסה הבנו שטוב שהגעתי:

50 אחוזים הנחה לנשים! רגע, אני אמורה לשמוח או להתמרמר? אני זה כמו ילד וחייל? חירש, שוטה וקטן? ולמה כתוב שאנחנו יושבים בשערים שונים? חברים, אני באתי לבילוי זוגי, לא לכדורגל… אני לא באמת רוצה לראות את המשחק…

איך שנעמדנו בתור לבידוק הביטחוני, ניגש אלינו קצין משטרה חביב והציע שאגש לתור של הבנות. שם יש בודקת ביטחונית. שאלתי את הקצין אם בן זוגי יכול להתלוות אליי לתור האחר. הוא גיחך קצת, וכשראה שאני רצינית אמר שאנחנו יכולים לנסות. אחרי שנייה הבנו למה הוא התכוון – התור המעורב ארוך יותר!
בתור המעורב ערכו כל הזוגות את אותו הדיאלוג ביניהם:

- מאמי, לא אכפת לי שיבדוק אותי גבר.
- אבל לי אכפת!

כשהגעתי לבידוק, חתך האוהד וחזר לתור הקצר.

ככה זה נראה אצלנו:

וככה זה נראה אצלם:

עוד לפני שנכנסנו כבר הספקתי לזהות בחורה שהכרתי באפיזודה לא נעימה בחיי, עמית לשעבר שבקור שנשב בינינו אפשר היה לייצר ארגזים של גלידה באר שבע המפורסמת, ואיש נחמד שהכרתי בפייסבוק ושאני מקפידה לעשות לייקים לעמוד העסקי שלו. עשיתי לו ולבן הקטן שלו פפראצי, וכשחזרנו שלחתי לו את התמונה. בקיצור, עשיתי שכונה.

משחקי כדורגל הם עניין מקושט מאוד, לפחות אצל הקבוצות ממשפחת הפועל:

מפה בערך יש לי אינסוף תמונות לא בפוקוס. נסו אתם לצלם מגרש כדורגל בגודל טבעי מטריבונה שממוקמת בזווית מוזרה… את הזמן ביליתי בצילומים, במעקב מודאג אחרי הילדים שאבותיהם הלעיטו אותם ב”נקניקיות מוות” (נקניקיות של איצטדיונים מריחות כמו המוות בכבודו ועצמו), בניסיון לזהות עוד מכרים ולפדח אותם ובבהייה קלה לעבר המגרש (עד הסוף לא הבנתי מי הקבוצה שלנו. הפועל זה הפועל זה הפועל, לא?).

בהפסקה החלטתי לפנק אותנו בשטויות מהקיוסק. לפניכם גבר מבסוט מכוס קולה (מהזן הנחות) שעלתה לנערתו עשרה שקלים טבין ותקילין. כוס אחת! לא גדולה! שנמזגה מהבקבוק ואפילו לא בורכה בקוביות קרח או קשית! העיקר שהוא מבסוט, כפרה עליו אני:

בסוף זה נגמר. לא לפני שכמויות פתיתונים (החלופה העברית החדשה ל”קונפטי”. אני הכי מפרגנת לאקדמיה!) מילאו את חלל האוויר, ושימחו את לבות הפעוטות שהחזיקו מעמד שעה וחצי באווירה לא פשוטה. ייאמר לזכות יושבי הטריבונה שלנו שחוץ מכמה יללות מרות וכמה סיגריות, הם די שמרו על פאסון ולא הלחיצו. סתם שתבינו, בטריבונה השנייה היו מלא בחורים חצי עירומים שלא סתמו לרגע… אזרתי אומץ והתקרבתי אליהם בשלב מסוים, עד מרחק בטוח:

מבט אחרון ופרידה:

עד הפעם הבאה. חזרנו הביתה בלילה בכבישי הדרום המוארים למחצה.

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של שירה מייזנברג

תצוגה מקדימה

ברד קולה בשלוש שניות

קחו בקבוק של משקה מוגז כלשהו בטמפרטורת החדר ונערו אותו חזק. אחר כך שימו את הבקבוק בפריזר. בסרטון שלפניכם נעשה שימוש בבקבוקי חצי ליטר והם הוכנסו לפריזר לשלוש ורבע שעות. הוציאו מהפריזר, הפכו את הבקבוק ופתחו אותו. ספרו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

זה בכוונה שהיא תהיה חולה

מטה לחמי העיקרי בשנות התיכון היה שמרטפות. הקליינטורה מנתה בעיקר וכמעט בלבד את שני הבנים הקטנים של השכנים מלמטה. לא ידעתי לתמחר את שירותיי, וכך למדתי בגיל צעיר שילדים זו עבודה קשה שאין שכרה בצדה. עם זאת, יש לי כמה וכמה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

עוצר יציאות: חודש תשיעי במלחמה

"זה לא יהיה נעים לתינוק", ענתה מאיושה, בת 4.5, כששאלתי אותה למה לא אוכל להצטרף לריקודים הפראיים שלה ושל אחותה הקטנה בסלון ביתן. כבר הרבה זמן אני חושבת על כל הדברים שלא יהיו נעימים לתינוק, שכרגע הוא עובָּר וגם בתור אחד שכזה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה