הבלוג של תנועת ש.י.ן - לשיוויון ייצוג נשים

shin_movement

תנועת ש.י.ן - שיוויון ייצוג נשים, הוקמה בשנת 1989 על ידי פרופ' אסתר הרצוג, במטרה להיאבק על שוויון לנשים בישראל, תוך התמקדות בייצוגן בהנהגת החברה. פעילותה של התנועה מבוססת על התנדבות. התנועה מארגנת כנסים בכל רחבי הארץ,... +עוד

תנועת ש.י.ן - שיוויון ייצוג נשים, הוקמה בשנת 1989 על ידי פרופ' אסתר הרצוג, במטרה להיאבק על שוויון לנשים בישראל, תוך התמקדות בייצוגן בהנהגת החברה. פעילותה של התנועה מבוססת על התנדבות. התנועה מארגנת כנסים בכל רחבי הארץ, מספקת מידע לקובעי ומבצעי מדיניות ולאמצעי התקשורת, מייצרת בולטות לנשים המובילות מאבקים חברתיים, פוליטיים ופמיניסטיים בתחומי האקדמיה, הפרופסיות, שוק העבודה, החינוך, הרווחה ועוד. התנועה פועלת תחת ארבע מסגרות עיקריות: פרלמנט נשים - המהווה במה לדיון פמיניסטי וביקורתי על המדיניות השלטת והשיח הציבורי הרווח בישראל. פרלמנט נערות - פעילות של נערות ערביות ויהודיות שמטרתה לייצר שינוי תודעתי, זירה פתוחה ותומכת וקידום חשיבה ביקורתית ועשייה חברתית-פמיניסטית. אנואר - נשים מנהיגות ערביות ויהודיות הנפגשות במסגרת סופי שבוע לקידום דיונים ונושאים חברתיים ופוליטיים משותפים "להיוולד מחדש" - פעילות המסייעת בהאצת תהליכי השינוי החברתי והמגדרי בכפרים ערביים בישראל. האתר שלנו - http://www.shin-women-equality.org.il/

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מאפריל 2016

רומי אלימי ושירה פדוה, נערות בנות 16 הפעילות בפרלמנט נערות ובפעילות נמ”ש (נערות מובילות שינוי) בכפר סבא, שיתפו את הוועדה לקידום מעמד האישה בחוויות ההטרדות המיניות שהן כבר הספיקו לחוות כחלק מדיון הוועדה בנושא קמפיין MeToo#. ועל אף הנושא הטעון – הן הצליחו למצוא בו גם נקודות אור.

15/11/2017

השבוע, התקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דיון בנושא קמפיין #MeToo – היום שלאחר החשיפה. בדיון השתתפו נציגות פרלמנט נערות מכפר סבא בהנחייתה של רחל לוי הרץ, כחלק מפעילות נמ”ש – נערות מובילות שינוי – רומי אלימי ושירה פדוה, בליוויה של פרופ’ אסתר הרצוג, יו”ר תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, המקדמת את הפעילות.

רומי ושירה שיתפו את חברות הוועדה בחוויות האישיות שלהן. כיצד הן, בגילן הצעיר, כבר חשופות להטרדות מיניות. #MeToo:

רומי אלימי, בת 16, שיתפה בפעם הראשונה שעברה תקיפה מינית, וכך סיפרה: “בן אדם ברחוב החליט שמותר לו לגעת ולהעיר. אני זוכרת את התאריך הזה כי באותו הבוקר היה לי מבחן חשוב בהיסטוריה, וכל מה שחשבתי זה שאני הולכת להיכשל. נפגעתי מאוד מהסיטואציה. הייתי היסטרית והדבר הראשון שעשיתי היה להתקשר לאימא שלי. היא ניסתה קצת להרגיע אותי.

באותו הערב הגעתי הביתה, דיברתי אתה ולא היה לי מושג שאימא שלי עברה בדיוק דברים כאלה, אפילו קשים יותר.

לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי- כמו כל נערה בגילי, באינסטגרם. שם נתקלתי לראשונה בפוסט שסיפר על קמפיין #metoo . אני חייבת לציין שלא כל כך התלהבתי מהרעיון, פחדתי שאנשים ינצלו את הבמה ויהפכו אותה מדבר יפה וטהור לדבר שלילי.

דיברתי עם אימא שלי ושיתפתי אותה בדעתי. בשביל אימא שלי הפרויקט הזה היה דבר מדהים, ואחרי השיחה הזאת, בשבילי, זה היה דבר מדהים עוד יותר. בפעם הראשונה, אימא שלח סיפרה לי את הדברים שהיא עברה. בחיים לא דמיינתי שאימא שלי, האישה הכל-כך חזקה שדבר מעולם לא יכול היה לפגוע בה, עברה דברים כאלה, זוועות כאלה. אני באמת מאמינה שאם הדברים האלה היו קורים בזמננו- זה היה נגמר במאסר.

יותר מדי דעות על הפרויקט אין לי, אבל על ההשפעות שלו- דווקא יש. הפרויקט הזה משפיע על נשים שעברו חוויות דומות, אימא שלי אחת מהן. הוא גרם להן להיפתח ולשתף, כמו שאמא שלי בחרה לשתף אותי.

ועל נערות איך הוא משפיע?

הוא גורם לנו להבין שאנחנו לא לבד. כשאני עברתי את הפגיעה שלי, פחדתי לשתף. והאמת, שזו הפעם הראשונה שאני משתפת את הסיפור שלי בפומבי. מבחינתי, הפרויקט הזה הצליח להגביר את המודעות ולהראות כמה התופעה הזו נפוצה, מבלי להפוך את זה ללגיטימי. הפרויקט הזה יגרום, אם לא כבר גורם, לנערות שעברו או יעברו הטרדות מיניות במהלך חייהן, להבין שהן ממש לא לבד ובתקווה לתת להן את הביטחון לקום ולספר.

ובשבילי? הפרויקט הזה גם עזר לי להכיר את אימא שלי ולהיקשר אליה כמו שאף פעם לא נקשרתי”.

(מימין)רומי אלימי ושירה פדוה בוועדה לקידום מעמד האישה

(מימין)רומי אלימי ושירה פדוה בוועדה לקידום מעמד האישה

שירה פדוה, גם היא בת 16, חברתה של רוני לפעילות, שיתפה גם היא בחוויית הטרדה מינית שהתרחשה במוצאי שבת האחרון. וכך היא מספרת: “אני בן אדם שמאוד אוהב ספורט. במוצאי שבת האחרונים יצאתי לרוץ עם אבא שלי. אחרי הריצה, כמתבקש, עצרתי לעשות מתיחות. בזמן הזה (סביבות 10 בלילה) בקושי היו מכוניות על הכביש. ואז עברה מכונית, כמה גברים צעירים בתוכה ואחד מהם מוציא את הראש מהרכב וצועק לעברי. אבא שלי שאל “הצעקות האלה היו אלייך?” ואני באדישות עניתי “כן, ככה זה להיות אישה.”

אני רק בת 16. אני רק בת 16 וכבר למדתי להתעלם משריקות ברחוב ומאנשים שמוציאים את הראש מהאוטו וצועקים לי איזה כוסית. אני רק בת 16 ואני לא הולכת לבד בלילה. אני רק בת 16 ואני לא הולכת לבד לשירותים. או למסיבה. אני גם לא מסתובבת לבד על החוף. אני רק בת 16, אבל מודעת שהסטטיסטיקה היא אחת מתוך אחת. ואני פשוט מסרבת לקבל את זה. מסרבת לקבל את העובדה שישנם אנשים שמבחינתם הגוף שלי הוא חפץ. אני לא מוכנה לקבל את זה שגם בימינו כל אישה מוטרדת מינית בחייה. ואני מנסה לחשוב, אני מנסה לחשוב מה עובר בראש של אותו הגבר,  הגבר המטריד. מאיפה בדיוק הוא מייחס לעצמו את הלגיטימציה לפלוש לפרטיות של אדם העומד מולו- בין אם זה גבר או אישה. אולי הוא חושב שאין השלכות למעשיו, או שאף אחד לא ידע. המציאות הזאת- היא מציאות מעוותת.

אני חושבת שקמפיינים כמו “me too”  הם אלו שיתחילו את התיקון. לנו לנערות יש כוח עצום. יש לנו כוח עצום להיות השינוי שאנחנו רוצות לראות. יש לנו את האפשרות לעצב את העתיד. על ידי שיתוף, פתיחות והבנה שהבושה היא אצל הפוגע ולא אצלנו, אנחנו יכולות לשנות את הסטטיסטיקה של אחת מתוך אחת. כשהתופעה תהיה בתודעה של כל אחד ואחת, כשיהיה ברור שאנחנו לא שותקות, כשנראה לעולם עד כמה אנחנו חזקות- אז, אני מאמינה שנוכל לשנות את הסטטיסטיקה. ו”me too” הוא ההתחלה של התהליך. השיתוף ויצירת הקהילה המדומיינת התומכת בכל נפגעת או נפגע הם אלו שימגרו את ההטרדות.

כל אחת מאתנו צריכה להיות וונדר וומן. ואני לא מתכוונת שלכל אחת יהיו כוחות על. או שנציל את האנושות. אני מתכוונת לגל גדות עצמה. גל גדות בעצם התחילה את השלב הבא בתיקון החברה שלנו- וזה השלב המעשי. גל גדות מסרבת להשתתף בסרט ההמשך של “וונדר וומן” אם יוצר הסרטים ברט ראטנר, שהואשם בהטרדות מיניות, ימשיך לקחת חלק בהפקת הסרט.

אז אני אופטימית. אני אופטימית שניקח את הכדור לידיים שלנו. אני אופטימית שנצליח לתקן את המציאות, לשנות את הסטטיסטיקה של אחת מתוך אחת, ושארגיש בטוחה ללכת לבד על החוף”.

עוד מהבלוג של תנועת ש.י.ן - לשיוויון ייצוג נשים

תצוגה מקדימה

תפקיד הפמיניסטית – לעשות!

מאת:  פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר משותפת של תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים  סיפור מס' 1 – האמנם עלינו לקבל את הפונדקאות כעובדה קיימת ורק לדאוג ל"ריכוך" הפגיעה בפונדקאיות...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

סוף שבוע של נשים ערביות ויהודיות: הפוטנציאל של פיוס ושיתוף פעולה / פרופ' אסתר הרצוג

קבוצת אנואר, מנהיגות נשים יהודיות וערביות, פועלת משנת 2002, בימי האינתיפאדה השנייה (עם הפסקה בין 2009 ל-2015), כדי לקרב בין נשים מהחברה הערבית והיהודית, מתוך מחויבות לשוויון ולשלום. הפעילות מתקיימת בעיקר במסגרת של מפגשי סוף...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה