הבלוג של מלכת המטבח

שילת לנדנברג

עדכונים:

פוסטים: 15

עוקבים: 0

החל מינואר 2017

ליה שלי בטח תנזוף בי שבכלל לא הסברתי כמו שצריך כמה זה כיף, אבל גם לי זאת חוויה: לדעת לשחרר, לתת לה לנסוע לחו”ל בלי טלפון, ולחיות מתמונה לתמונה שאומרת יותר מאלף מילים – הילדה שלי מאושרת

30/10/2017

ליה שלי היא בת 11. ילדה מחוננת, חיה מחוץ לקופסא, אין סוף לסקרנות שלה, תמיד מחייכת, שמחה וטובת לב. השמים הם לא גבול מבחינתה, גם לא הירח.

ליה רוצה לבלוע את העולם, ומי אנחנו שנעצור בעדה?!

ביום הולדת 10 היא נסעה בפעם הראשונה למחנה קימאמה בבית ינאי –  ”קימאמה חוף”. כשנרשמנו שאלנו את ליה: “איך תסתדרי שבוע בלי טלפון סלולרי?” והיא ענתה מיד “אין לי בעיה עם זה”. האמת, לא חשבתי שיש אפשרות לנתק ילדה בת 10 מהאייפון שלה ובמקביל מההורים שלה לשבוע שלם.

ואז אלוהים נגלה אלי.

בפעם הראשונה ליה נסעה לשבוע ימים בלי שיכולתי להתקשר אליה, לכתוב לה הודעה, לראות מה היא העלתה לאינסטוש ולדעת בכל רגע נתון מה היא עושה. האפשרויות שעמדו בפני היו לכתוב לה אימייל על בסיס יומי ולחכות שהצוות יעלה תמונות מהפעיליות לפייסבוק. וחיכיתי! כל יום חיכיתי להתראה המעצבנת הזאת של פייסבוק “קימאמה הוסיפו תמונות חדשות לאלבום” והתמוגגתי. לא רק התמוגגתי, רציתי גם.

רציתי שגם אותי יעירו אותי כל בוקר בשיר, ישר לריקודים; שגם לי תחכה ארוחת בוקר מפנקת, פעילות אין סופית מעשירה במשך היום ולבסוף מסיבת ריקודים; שגם אני אהנה ממסיבת פיג’מות (רצוי בוואנזי), קומזיץ ופתי בר עם שוקולד ותה לפני השינה.

והתמונות דיברו בעד עצמן. הילדה פרחה! פרחה מהבית ופרחה מאושר.

13719629_1225455407478426_7885764408249190796_o

כשהגענו לאסוף אותה, בסוף המחנה, היא נופפה לי לשלום, רצה לחבק אותי ומיד חזרה להרקדה. ציפיתי שלא תרפה ממני, שרק תרצה לרוץ לאוטו. אבל ליה וכל שאר הילדים לא הפסיקו לרקוד וכולנו שם חיכינו, הורים המומים וילדים מאושרים. כשנפרדה מהמדריכים, צילמתי אותה ופתאום היה נדמה לי שהיא מאד התבגרה. כאילו קיבלה שם ביטחון, אחריות לדאוג לחדר מסודר (ולזכות על כך בגלידה באמצע הלילה), לעמוד בלוחות זמנים, לחלוק דברים עם חברות, להכיר חברים חדשים (וכולם בקשר עד היום) ולהתנסות במגוון רחב של תחביבים.

20160717_144914

באוטו החזרתי לה את האייפון, הוא לא ממש עניין אותה. נלחצתי. כששאלתי איך היה אמרה שמדהים ומאד נהנתה והודיע לי שבחנוכה יש מחנה סקי והיא? היא נוסעת!

סקי? במשפחת לנדנברג? הדבר הלבן הזה שרואים בטלויזיה? אני אוהבת שלג. כל עוד הוא במסך ואני לא מרגישה אותו. בעלי אוהב קור בכל ימות השנה, אבל לא עד כדי כך שהוא חלילה יעשה סקי, ובכל הפעמים שהילדים שלי ראו שלג זה היה כשהחליקו על התחת בנווה אטיב.

- סקי, ליה? את בטוחה?

- כן אמא, אני נוסעת לסקימאמה.

אוקיי, חשבתי לעצמי, עכשיו יולי. יעבור לה.

“סבבה”, עניתי, נלך למפגש ונשמע מה מספרים.

אז הלכנו.

סיפרו לנו על המלון, שסגור רק לילדים של קימאמה; סיפרנו לנו על המדריכים באתר הסקי שמלווים את ילדי קימאמה לאורך כל השבוע, צעד צעד, ומלמדים אותם לגלוש; סיפרו על יום הטיול בעיר (היום היחיד שנותנים לילדים את הטלפון והם יכולים להתקשר להורים, אבל מנסיון כל כך כיף להם שצריך להכריח אותם להתקשר כי הם עסוקים בליהנות מהחיים); על המאבטחים הצמודים והנופים המשגעים; על קבלת השבת בהרים; על טקס הדלקת נרות החנוכה ומצעד הלפידים.

מה אני אגיד לכם? רציתי שיקחו אותי גם. חזרנו הביתה וידעתי שזאת אהבה ממבט ראשון. קימאמה נתנה לליה שלי המון ביטחון מצד אחד, וחוויות שאין באף טיול משפחתי, מצד שני.

לילדים המאושרים בשדה התעופה (והיו 160 ילדים מאושרים), חיכו “שרשראות הוואי” לצוואר, סווטשירט פליז ממותג קימאמה ותיק גב תואם, להשלמת האחדות והגיבוש.

15731872_10155587749692542_5163629274528586871_o

סלפי, חיבוק, נשיקה ואז הילדה טסה, בת עשר וכמעט חצי, לבד.

כשהיא הגיעה לאתר הסקי היא התקשרה, הלב שלי דפק.

- אמא, מה כדאי לי – סקי או סנובורד?

- לא יודעת אהובה. אולי תתחילי בסקי? זה נראה לי יותר קל.

- טוב ביי אמא. אני צריכה למדוד ציוד.

15626511_1381583608532271_6694182423840430821_o

ואז הגיעו התמונות. ליה בחרה להתחיל בסנובורד.

15732274_1383037445053554_2028582881950282463_o

אמרתי לכם שהיא קיבלה שם ביטחון והתבגרה? היא לא באמת היתה צריכה את העצה שלי. היא סתם היתה נחמדה שהתקשרה. ואם אני הייתי שם איתה, בטח הייתי דואגת ולא נותנת לה לבחור בעצמה. קיבלנו במייל כל יום עידכון מה הילדים עשו, איך התקדמו בגלישה, מה אכלו ואיך בילו. התמונות הציפו את פייסבוק כמה פעמים ביום, והחיוך של ליה שלי חימם לי את הלב בתמונות שהראו נופים קפואים.

15724882_1383669311657034_1246171837571803131_o

ביום הרביעי הילדים נסעו לטיול בעיר, שם עשו להם הפעלות בין לבין קניות סובינירים מקומיים. ליה התקשרה מהאוטובוס לספר (כאילו שלא ראיתי את התמונות, דה) שהיא בחרה בסנובורד והולך לה ממש לא רע ושהיא משתפרת ועולה קבוצה, שהמדריך האיטלקי חמוד נורא, שהיא מסתדרת ממש טוב עם האנגלית כי זה ממש לא בעיה להבין מתי צריך לעצור ומתי לתת דחיפה, שבכלל לא קר נורא (היא לא הבינה את הקטע עם הביגוד הטרמי כנראה) אז היא שמה את הכובע על הקסדה, שהמלון חמים ונעים, ומעירים אותם כל בוקר עם מוזיקה ישר לריקודים וכשהיא חוזרת הביתה שנכין לה את אותם השירים אחרת היא לא תתעורר כי ככה זה בקימאמה, יש הרגלים ועושים חיים.

15675804_1382257421798223_4679205885947327810_o

ואני לא מתאפקת ואומרת לה “ראיתי בתמונות שהמעיל שלך כל הזמן פתוח. את תהיי חולה!”

Untitled

היא אומרת לי “טוב ביי אמא, אני עסוקה”, ואני מספיקה להגניב עוד משפט – “תתקשרי אהובה שלי, תתקשרי לספר לי איך היה”. ואז נזכרתי במה שאמרו במפגש הורים, לפני היציאה למחנה – ממש “מכריחים” אותם להתקשר. הם אמרו, ואני צחקתי לעצמי. הרי בגילה גם אני לא התקשרתי להורים שלי, ואמא שלי תמיד אמרה לי שמה שאני עושה להורים יחזור מהילדים שלי.

הימים עברו, והמשכתי לחכות לתמונות. הגדלתי כל תמונה, כדי למצוא את ליה שלי בכל ההמולה, וכל חיוך שלה חיזק לי את מה שכבר ידעתי בליבי – ליה בידיים טובות ואני לא יכולה להתחרות במה שקימאמה מציעה לילדה.

15731978_1384537494903549_9137002356876483355_o

ליה שלי בטח תקרא את זה ותנזוף בי שהיא לא יצאה טוב בתמונות ושבכלל לא הסברתי כמה כיף זה קימאמה כי לא חוויתי את זה כמוה. אז אני כבר אומרת לך, אהובה שלי -לאמא זאת לא פחות חוויה מלך, ילדה: לדעת לשחרר, לתת לבת שלך לנסוע לחו”ל, ועוד בלי טלפון ולחיות מתמונה לתמונה שאומרת יותר מאלף מילים – הילדה שלי מאושרת, קימאמה, תודה.

וליה? ליה חזרה מהסקי בחנוכה, בפסח נסעה לקמפ קימאמה בוונציה, בחופש הגדול היתה שוב בקימאמה חוף ובקיץ הזה תהיה בת 12 והיא רוצה שקימאמה יעשו לה את מסיבת בת המצווה.

כמו שאומרים בהוליווד “המשך יבוא”.

***********

אהבתם? רוצים לשמוע עוד על מחנה סקימאמה? היכנסו ללינק

עוד מהבלוג של מלכת המטבח

תצוגה מקדימה

פחממות או לא להיות

והפעם פוסט בלי שום (תמונה של) דורות השיעור הראשון לחמים. מי מכיר אישה שזה לא האויב הכי גדול שלה? מהיום שקיבלתי את התוכניה והופיע לחמים על הפגישה הראשונה לא ידעתי את נפשי מרוב דאגה. אז השד לא כזה נורא, ללוש, לרדד, לצנן,...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

מוצר צריכה בסיסי

גם לכם אמרו כשהייתם קטנים שאם תאכלו גזר לא תצטרכו משקפיים? סלט זה MUST מאז שאני קטנה אצלנו בבית סלט קצוץ היה בכל ארוחה, לאבא שלי זכרונו לברכה היתה סבלנות להכין סלט ערבי קצוץ דק דק, מתובל בדיוק במידה כך שלא היה סיכוי שיש...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

סופר פוד קציצות בקר עם צ'יה וכוסמין

כשאני אומרת בא לי להכין קציצות, יש מלא גרסאות לקציצות, אין ספור הצעות אבל מתכון אחד מיוחד של חברה אהובה קנה אותי במרכיבי הסופר פוד שלו וכמובן בטעם. אז החלטתי לשתף בתובנה שקציצה עדיין יכולה להיות מפתיעה! אז לכבוד פורים...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה