את הצעת הנישואין הזאת אני לא אשכח

כוסית עלטוב, זה לא היה אמור להיות כל כך מפתיע. ידעתי שזה עומד לבוא. היינו בקשר כבר שלוש שנים והרגשתי שהוא עומד להציע לי נישואין.
תמיד דיברנו על זה שאני הולכת להיות זו שמציעה לו נישואין. באמת! הדיבור בבית היה שאני זו שתמיד עושה את הדברים המרגשים, המפתיעים ולוקחת תמיד יוזמה כשזקוקים למישהי שיודעת לארגן מסיבות הפתעה וכו'.
אני באה ממקום שחושב שהצעות נישואין קיימות כבר מאות שנים, והן קורות בכל מיני מקומות בעולם, אז קשה להתעלות ולהמציא הצעות נישואין מרגשות ומקוריות כל פעם מחדש, כאלה הצעות שישמרו על תחושת הרומנטיקה אבל יידעו לרענן אפילו במקצת את המסורת הישנה והבנאלית. אז ניסיתי לחשוב על דרכים להציע לו נישואין בצורה מקורית ומגניבה…

אפשרות ראשונה הייתה לעשות את זה באוויר, בעת צניחה חופשית אולי, במטוס בטיסה פרטית או סתם בטיסת צ'רטר מזוויעה לטורקיה – העיקר שזה יקרה באוויר – זה לא קרה בסוף. אחר כך חשבתי על כדור פורח. יקר, נדיר וכמעט בלתי אפשרי להזמנה או שליטה אז זה גם ירד מהפרק.
אחר כך חשבתי לעשות משהו עם מים, דרך מים, מתחת למים, בגשם, בצלילה או אפילו בים. בישראל ניתן להזמין בקלות צלילת הכרות עם בן הזוג ושם מתחת למים לשלוף לו את טבעת האירוסין ולהביא אותהבהפתעה גמורה… היה חורף, היה קר וזה לא התאים לחודשי הקיץ.
הרעיון האחרון שהיה לי היה להכין לו שיר סרנטה ולשיר לו אותו עם נגני מריאצ'י מקסיקנים אורגינלים מתחת לחלון הבית שלו. הבעיה הייתה שהוא גר בקומה 11 וזה לא היה אפשרי. חוץ מזה, אין להשיג בישראל מקסיקנים שיודעים לנגן, אז הפתרון היה עם רביעיית רוסים מחופשים… ירדתי מזה גם.

בסוף, קרה שערב אחד נשארנו בבית. ובאמצע הסנדוויץ' והצפייה בטלוויזיה בתוכנית של כלבוטק (אין יותר רומנטי מזה), הבחורצ'יק אמר לי "משהו עוקץ אותי מתחת לספה", אני כמו מטומטמת קפצתי לעזור למצוא. חשבתי שאולי מדובר בעגיל האבוד שלי, אולי בסיכת ביטחון או אולי סתם אביזר מין שנותר שם נשכח מאחד הלילות הבודדים שלי. הוא שיחק אותה מחפש, שיחק משחק מאוד יפה, הוא חיפש תוך כדי שהוא צופה בטלוויזיה, כמו שכל גבר אחר היה עושה… ואז הוא "כאילו" מצא ואמר "אה, הנה זה… רוצה להתחתן איתי?"

אני הייתי בהלם. הבן זונה הצליח להפתיע אותי ולהציע לי נישואין בסתם ערב שקט בבית, סתם מול הטלויזיה, סתם זרוקים מול רפי גינת וכלבוטק…אמרתי לו שזה ממש לא מתאים. הסתובבתי ויצאתי מהסלון לכיוון המטבח.
הוא בא אחרי עם פרצוף חמוץ ומופתע וניסה להגיד משהו בלי לגמגם אבל לא הצליח. אני חיכיתי לו במטבח עם חיוך ענק וחיבוק – "ברור שאני רוצה להתחתן איתך!" אמרתי לו.

וכך בעצם חיינו באושר ובלי עושר עד עצם היום הזה. 🙂