הבלוג של sharoomba

סיפורי שרומבה

שרון (שרומבה) בת 30 מתל אביב, בזוגיות עם אילן הנהדר, שנע בין לעלות לי על כל עצב אפשרי לבין להגדיר מחדש את עוצמת האהבה שלי אליו, בינתיים מצליח לו. בעלת עסק לקוסמטיקה, טיפוח, וטיפולי נשמה. קרדיט לצלמת תמונת הפרופיל כאן: נילי... +עוד

שרון (שרומבה) בת 30 מתל אביב, בזוגיות עם אילן הנהדר, שנע בין לעלות לי על כל עצב אפשרי לבין להגדיר מחדש את עוצמת האהבה שלי אליו, בינתיים מצליח לו. בעלת עסק לקוסמטיקה, טיפוח, וטיפולי נשמה. קרדיט לצלמת תמונת הפרופיל כאן: נילי ממן, צלמת וחברה נהדרת

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מאפריל 2014

תמונה לפוסט טו באב

כמעט 15 שנים מפרידות בינינו, הכרנו בפלטפורמה משוגעת שזה לא הזמן ולא המקום לכתוב עליה. נפגשנו בהפוגה בין ההפקות המטורפות שלו, ועד שבע בבוקר דיברנו, הוא נתן לי לישון במיטה שלו ונרדם בסלון. עברו כמעט חמש שנים מאז.

 חמישה דברים שאני ממש אוהבת בו, ואחד שלא

הוא מענטש. הוא בן אדם. אין בו רוע, אין בו זדון. מענטש זה גבר, אחלה גבר.

האבהות שלו טוטאלית. הוא גרוש כמעט שבע שנים, חמש שנים מתוכן אנחנו יחד.  מעולם לא פספס יום עם הבן שלו, ולא רק שלא פספס,  באבהות האוהבת, הטובה והנאמנה שלו התאהבתי מהר מאוד. כמו שאמרתי לאמא שלי אתמול- באילן יש כל כך הרבה דברים מעצבנים, אבל לילדה שלי בחרתי את האבא הכי טוב שאפשר לבקש.

את הבן שלו. מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג הבטחתי לעצמי לא לכתוב עליו יותר מדי, ולהשתדל שבכלל לא. אבל אילן בא עם הבן שלו, חבילה מתפוצצת של זכרי אלפא משוגעים, טובי לב ומצחיקים. לבן שלו אני קשורה בחוטים של משי ואהבה, ובצדק. הוא נעים, מצחיק וחכם, עומד להיות אח גדול לבת שלנו, וכולי התרגשות וחשש והשתדלות שזה יהיה לשניהם טוב. אחים.

החריצות שלו מעוררת הערצה. מפיק אירועים מורכבים ומסובכים, בשעות לא אפשריות, הוא יכול לחזור בארבע לפנות בוקר ולהתעורר בשש וחצי ולא לפצות פה, לפעמים בלופים של שבועות. הוא לא יתלונן, כי יודע שעבודה שווה שפיות, פרנסה זה חשוב.  חשוב לו לעבוד, חשוב לו לעשות את מה שהוא אוהב, גם אחרי 20 שנים בתעשיית ההפקות הלא שפויה, הוא עומד איתן בחריצות ובצניעות בכל האתגרים שהעבודה מזמנת לו. האיש שלי עובד באהבה ובצניעות, ונותר לי רק ללמוד ממנו.

רוחב הלב שלו חוצה גבולות, לפעמים גובל בפראייריות. אני יכולה להתעצבן מזה, להתעקש ולצעוק צדק, הוא יסתכל עליי בשלווה, ימשוך בכתפיו ויגיד לי:  ”אבל מה זה משנה? טוב לי עם זה” ובאמת טוב לו עם זה, וזה באמת לא משנה לו, ולשלוות הנפש הזו ורוחב הלב הזה אני שואפת. בלי לבעבע מעצבים, בלי לחפש צדק בפנקסים נסתרים.

ואחד שלא

אסכם את זה במילה “דחיינות” והו כמה היא טומנת בתוכה

לולא הייתי דוחפת אותנו קדימה, היום עדיין היינו גרים בדירה מתפרקת (ליטרלי מתפרקת! עם מים שנכנסים לסלון בגשמים ואילן שמניח על המים מגבת בשלווה ובתקווה לימים טובים) ברמת גן, הוא עדיין לא היה יוצא לעצמאות כלכלית ותלוי בגוף שלישי שהוציא לו חשבוניות ותקע אותו כלכלית, התמונות עדיין לא היו תלויות (גם המראה!), היינו מכבסים את הכביסה שלנו במכבסה מטונפת ברחוב אלנבי, נוהגים ברכב משנת 94 שכל שבועיים נכנס למוסך ארור אחר ושורף לי את המוח מעצבים, נלה הכלבה לא הייתה מסתפרת לעולם, גם אילן לא, והיינו אוכלים חומוס צבר ופיתות מתייבשות. כי אילן זה אילן, ומה שאפשר לעשות מניינה (mañana בספרדית) יבורך ויתהלל עבור הגבר שלי.

ט”ו באב שמח, גבר שלי, תכף אנחנו הופכים להיות אמא ואבא, קראמבה!

עוד מהבלוג של sharoomba

תצוגה מקדימה

הריון זו כן מחלה

בואו נדבר על זה רגע, כל מהותי וישותי מתרכזת בחודשים אלו בהריוני הראשון, אז על זה אני רוצה לכתוב, למרות שעוקביי בטוויטר ואולי גם בפייסבוק הותשו ונכתשו לחלוטין מהציוצים שלי בעניין, הגיע הזמן לרכז את הכל בפוסט אחד. מי המציא...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

דעו תקווה

על זה חשבתי לכתוב יותר מאוחר, אבל אחרי שביקשתי את האישור של בן זוגי לכתוב על זה, אני הולכת על זה בלי בושה (על הבושה אכתוב בפוסט אחר) ועם הרבה תקווה וכח. בפוסט הקודם כתבתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

היולדת מותשת ומבקשת לסיים את הלידה בניתוח קיסרי

בפעם הראשונה מאז שאני כותבת אני נאמנה לסיפור מתחילתו ועד סופו ללא השמטת פרטים לשם קיצור הפוסט ונוחות הקריאה. 1990 מילים, כל אחת הייתה חשובה לי מספיק כדי להיכנס לפוסט...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה