הבלוג של שרון שחף

שרון שחף, מומחית לאימון רגשי

מאמנת בשיטת האימון הרגשי, שיטה ייחודית פרי פיתוחי, המאפשרת שחרור מלא ממטעני עבר ודפוסים מעכבים בתוך חודשים ספורים בלבד. פרטים נוספים ועוד המון כתבות ומתנות באתר: http://www.shahafcoaching.com/

עדכונים:

פוסטים: 22

החל מספטמבר 2011

רוב מחפשי האהבה אינם מבינים את ההבדל בין אהבה להתאהבות, ולכן, גם כאשר הם כבר מצליחים למצוא זוגיות מביא עמו הקשר בסופו של דבר המון אכזבה וכאב. ההבנה מהי אהבה אמיתית, וכמובן היכולת לחוש אותה, היא הבסיס ההכרחי לזוגיות מאושרת, כמו גם לכל מערכת יחסים בריאה, ובכלל, ליכולת לחוש מאושרים.

real love

ההבדל בין מה שמכונה בתרבותנו ‘אהבה’ לאהבה אמיתית עצום. הבה נבחן אותו יחד:

התאהבות תלותית (מה שמכונה בטעות ‘אהבה’ או ‘אהבה רומנטית’ בתרבותנו)

אהבה אמיתית

למרות חשיבות היתר שנותנים אנשים להודאה באהבתם (שבעצם אינה אלא התאהבות), ההתאהבות, אותה ניתן לכנות גם ‘קראש’, מתרחשת כבהרף עין, לעתים כבר במבט ראשון. אין משמעותה אלא: “אני נמשכת אליך, אתה מרגש אותי, אתה גורם לי לחוש מושכת”. הסיבה העיקרית לחוסר הנכונות להודות ברגש נובעת מחשש שאם אומר “אני אוהב” יופעל עלי לחץ להוכיח את אהבתי, כלומר “לפעול בהתאם” או שאם אודה שאני אוהבת ובן-זוגי לא יענה בהתאם אחוש מושפלת

מתפתחת ומתעצמת לאורך זמן, בד”כ מצריכה הכרות לעומק, למרות שגם היא עשויה להופיע בן רגע כדוגמת אהבה לתינוק שזה עתה נולד. כאשר אנו אוהבים אין לנו בעיה להצהיר על כך (אף שלרוב לא ההצהרה תקבל את כובד המשקל אלא ההתנהגות האוהבת בפועל), ואין רגשותינו מותנים בדרך כלשהי ברגשותיו של האדם שמולנו

ככלל נוגעת ליחסים רומנטיים, אם כי תלות, צורך באישור והערצה עיוורת (המרגישים כעין תחושת התאהבות) יופיעו לעתים גם במערכות יחסים נוספות בחיינו (עם חברים, בוס בעבודה, סלבריטי נערץ וכד’)

נוגעת לכל מערכת יחסים, מושא האהבה יכול להיות גם בעל חיים. לאהבה רומנטית מימד מיוחד, כפי שלאהבה לילד או להורה מימד מיוחד. עם זאת במהותה היא אינה שונה מכל אהבה אחרת

התאהבות תלותית מבוססת על חוסר קבלה ואף סלידה עצמית, ומכאן צורך נואש שמישהו אחר יהווה אישור לערכי. מכאן גם הפחד ההיסטרי מדחייה שנתפשת כעדות לכך שבסופו של דבר מה שאני חושבת על עצמי הוא האמת

אני מסוגלת לתת ולקבל אהבה מבלי להפוך תלויה בה משום שקודם כל אני מקבלת ואוהבת את עצמי ללא תנאי

או שאני כה ממוקדת בסיפוק צרכיי עד שאיני מסוגלת לראות את רגשותיו של האחר ולקבלם כלגיטימיים או שאני בביטול עצמי מוחלט והאדם שמולי הופך למרכז חיי בעוד אינני מכבדת את רגשותיי, צרכיי ורצונותיי (בד”כ מתקיים עירוב של שני אלה במינון כזה או אחר). הנתינה נעשית “כדי ש…” ומתלווה לה התחשבנות שנשמרת לאורך זמן

נתינתי נעשית מתוך רצון טהור ואינה מלווה בהתחשבנות, יש בה אכפתיות והתחשבות אך לעולם לא ביטול עצמי פוגעני

ההנחה הבסיסית: “אני חסר”, “אני זקוק לאדם שיגרום לי לחוש שלם”. ולפיכך הצורך המרכזי: “אשר אותי”, “מלא את חוסריי”, “רפא אותי”, “הצל אותי מעצמי”

אין צורך, רק רצון

השני “חייב לי” – חייב להיענות לצרכיי, לשכך את מכאוביי, לפצות אותי על מה שעברתי בחיי

השני אינו חייב לי דבר, אני אוהבת כי אני אוהבת

כל התנהגות שאינה לפי הסטנדרט שקבעתי הינה מקור לעלבון אישי, תלונה והאשמה

אני אוהבת את האדם שמולי גם כשאיני אוהבת את התנהגותו, ולפיכך גם כשמשהו מרגיז אותי/מפריע לי אני אומרת זאת בצורה מכבדת (שיכולה להיות מאוד תקיפה אך אינה תוקפנית)

לאדם שמולי אין חופש לקבל את החלטותיו בהתאם לצו לבו אם זה נוגד את רצונותיי, וכשהוא מעז לעשות זאת אביע את אי-שביעות רצוני בצורת דמעות, תסכול וכעס או לחלופין באמצעות מחוות דרמטיות מוגזמות שעלולות להיתפש כביטויי אהבה אך אינן מהוות אלא דרמה שמעידה יותר מכל על חוסר יציבות רגשי וחוסר יכולת לשאת דחייה (לדוג’ – להופיע לפנות בוקר בביתה של אהובתי, לעמוד שעות ליד דלתה, להשתטח בבכי על הרצפה וכד’)

האדם שמולי חופשי לעשות את בחירותיו בהתאם להעדפותיו ולצו לבו, שכן ברור לי שקרבה אמיתית נובעת רק מרצון חופשי. מכיוון שכך גם אני חשה חופשיה להצהיר על רצונותיי אך איני מנסה לכפות אותם

לא אחת אני לא ממש מחבבת את האדם בו אני מאוהבת

אני אוהבת את האדם שמולי למרות חסרונותיו

הקשר מבוסס על אובססיה, תלות, פחד מפגיעה, מדחייה ומנטישה. וכל דבר, אף הפעוט ביותר, מהווה עדות לחסר באהבה מספקת

אין תלות ואין פחד, רק אהבה. אני לא בתחרות ואין לי צורך לערוך השוואות מול מושא אהבה אחר של נשוא אהבתי

אני מצפה שהאדם שמולי יקבל כל ‘חרא’ שלי ואף יאהב אותו. ממקום פגיע וכאוב אני מבלבלת בקלות בין דחייה שמפגין אדם כלפי התנהגותי לבין דחייה כלפי כאדם

אף שאני נהנית לשתף את האדם שאני אוהבת איני זקוקה לכך שהוא יאשר ויקבל כל בחירה שלי, יסכים עמי בכל עת או יאהב כל התנהגות שלי. אני ערה להשפעת התנהגותי על הסביבה ולוקחת על-כך אחריות

ישנו צורך בהוכחת אהבה, נדרשים ביטויי אהבה קבועים

אין שום צורך בהוכחת אהבה, אני פשוט חשה אותה ובוטחת בתחושתי משום שקודם כל אני אוהבת, ואני יודעת שאהבה, בניגוד לצורך או תלות, היא תמיד סימטרית

לעתים עוד שנים רבות לאחר תומו של הקשר אמשיך לחשוב על מושא תשוקתי כאשר במחשבותיי יתערבבו אידאליזציה של מה שהיה, האשמה כלפי עצמי על ש’הרסתי’ את הקשר, כעס והאשמה כלפי בן/בת-הזוג לשעבר על שפגעו בי (ואולי אף, חס וחלילה, גרמו לי נזק בלתי הפיך לדברי). ההתייחסות למושא התשוקה/אובססיה תכלול מילים קשות שמטרתן להשחיר את דמותו (כביכול בכדי לא לרצות בו עוד) ותעורר רגשות קשים של כעס והחמצה

לעתים עוד שנים רבות לאחר תומו של הקשר אהרהר מדי פעם במושא אהבתי, שעל-אף שאינו עמי עוד אני ממשיכה לאהוב (אך איני זקוקה לו). אזכר בהנאה באירועים שונים שחווינו יחד, והמחשבה על אהבתנו תעלה בי תחושה חמימה ונעימה

ברובו המוחלט של הזמן הקשר מבוסס על תחושת עליונות או נחיתות של מי מהצדדים מול רעהו, יחסי הכוחות עשויים להתהפך כבהרף עין

הקשר מבוסס על הדדיות מכבדת בגובה העיניים, גם כאשר מדובר על יחסים בהם לאחד הצדדים עליונות טכנית על רעהו כדוגמת יחסי הורה וילד

תחושת ההנאה והריגוש מתפוגגת מהר למדי בשל המטען הרגשי שנושאים הצדדים. מטען שנובע מכאב אישי לא מטופל שעדיין נושא כל אחד מהם ומתסכול עז שנוצר על שבן/בת-הזוג לא הצליחו לשכך את הכאב. המטען הכבד מדכא את השמחה וההנאה מהקשר

תחושת ההנאה מהקשר נשמרת לאורך זמן, לעתים היא תהיה סוערת יותר ופעמים אחרות נינוחה ושלווה

פעמים רבות יחסי המין מונעים מניסיון לשכוח מצרותיי, צורך לרצות או ניסיון נואש להיאחז בבן/בת-הזוג

יחסי המין הם אקט של אינטימיות, קרבה ואהבה

התאהבות תלותית, כזו שמיקודה העיקרי בסיפוק צרכי העצמי ולפיכך האהבה כמעט שאינה נוכחת בה, שואבת את מלוא האנרגיה, הופכת אותנו ללא ממוקדים, נטולי אנרגיה, ממלאת אותנו ברגשות קשים ומקשה עלינו לתפקד באופן יעיל

אהבה אמיתית אינה מוגבלת בכמות או בזמן. היא אינה מעיבה על היבטים אחרים בחיינו אלא מעצימה את החיוניות והתשוקה שבהם

התאהבות שכזו, אף שעשויה לגרום לריגוש ולהיות מלווה ברגשות עזים של כמיהה, יכולה להביא רק ליחסים הרסניים של כאוס וכאב

התאהבות המלווה ביחס אוהב, מקבל ומכבד היא הבסיס ליחסים שוויוניים, מפרים, בריאים ומאושרים

-:-
האמונה הבסיסית שמונעת מאנשים לחוש את האהבה שבהם היא שקודם כל עליהם לקבל אהבה מספקת בכדי שיהיה להם מה לתת. אך דווקא הדרישה התובענית והעיוורת שהעולם יפצה אותם על האהבה הלא מספקת שחוו בילדותם, ועל האכזבות שנוספו לאורך הדרך, מונעת מהם את הגישה לדבר אותו הם הכי רוצים- לאהבתם. שכן, רק ברגע שאנו מוותרים על הציפיה הלא ראלית שמישהו (הורינו, בני-זוגנו, חברינו או ילדינו) סוף-סוף יאהב אותנו ‘באמת’ אנו מגלים שלא חסר לנו דבר, ושאין לנו כל צורך בפיצוי, וממקום זה נפתחת בפנינו הדלת לקיום מערכות יחסים מלאות באהבה, שנובעות מרצון ולא מצורך.

-:-

שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי

(הפוסט לקוח מתוך הבלוג של שרון שחף: www.awakening.co.il)

עוד מהבלוג של שרון שחף

תצוגה מקדימה

הרגע בו את מפסיקה להיות מושכת

בהתחלה את נהנית מקרבתו, מפלרטטת בשובבות, מחייכת לעצמך בסיפוק כשאת רואה את האופן בו הוא מביט בך. את חשה בשיאך; מושכת. מעניינת. אשה! אך מהר מאוד במקום ליהנות מקרבתו את הופכת נזקקת לה, ואז כבמפולת שלגים הרסנית את מוצאת את עצמך...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

למה שמישהו "שווה" יבחר דווקא בי?!?!

רבות מסתובבות עם אמונה מכאיבה שאומרת: "אני לא מספיק... (מעניינת/מיוחדת/יפה או צעירה) על מנת שמישהו 'שווה' יבחר דווקא בי," "לכן, אם מישהו רוצה בי משמע שאינו מוצלח ממני." בשל כך הן מסוגלות להיות בקשר רק עם גבר ששופט ומבקר אותן או...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה