הבלוג של שרון שחף

שרון שחף, מומחית לאימון רגשי

מאמנת בשיטת האימון הרגשי, שיטה ייחודית פרי פיתוחי, המאפשרת שחרור מלא ממטעני עבר ודפוסים מעכבים בתוך חודשים ספורים בלבד. פרטים נוספים ועוד המון כתבות ומתנות באתר: http://www.shahafcoaching.com/

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מספטמבר 2011

כמו רבים, יכול להיות שגם את סובלת מביטול עצמי, שבא לידי ביטוי מול הורייך, מול בן-זוגך או מול ילדייך. בכל חזית שזה קורה זה כואב, מכעיס וגורם לפגיעה ביחסים. כי כשאת מבטלת את עצמך את מלמדת את הצד השני לא לכבד אותך ואחר-כך זועמת על היחס שאת מקבלת.

אז למה בעצם את לא מצליחה להשתחרר מכך?
Portrait of stressed young housewife in modern kitchen

את התשובה תמצאי ב-3 חזיתות שונות. האחת פחד, השניה חולשה רגשית, והשלישית – שליליות.

פחד הוא למעשה הרגש העיקרי שמניע את רובנו. הפחד ממחלות, ממוות, מלהישאר לבד, מלא להצליח להיכנס להריון, מלא להגשים את עצמנו מקצועית או מלהישאר ללא כסף.

כל עוד אנחנו מונעים מפחד איננו מונעים מתשוקה, משמחה ומאהבה.

בזוגיות הנשים הן אלה שמונעות יותר מפחד בשל “השעון המתקתק” של הפוריות. בשל הפחד להישאר לבד הן עושות ויתורים קיצוניים שגורמים להן לחיות בפחד ובכעס מתמיד, ומתירות לגברים, שיודעים שהכול נסלח, להתייחס אליהן בחוסר כבוד ולנצל אותן.

ההורים של היום מפחדים להיות “רעים” ולכן אינם מציבים גבולות לילדיהם. ואז במקום ליהנות מהילד הם כל הזמן כועסים עליו, ובסופו של דבר מתפרצים בצורה מוגזמת. והילד, שלומד שהכול מותר לו, הופך להיות עריץ קטן ואומלל שעושה דרמה מטורפת מכל דבר ומתנהג בצורה מכוערת להוריו ולאחרים.

לא אחת אנחנו מפחדים מתגובתם של עמיתים לעבודה, חברים ובני-משפחה, שאם חס וחלילה לא נמלא את רצונם או נעז לומר משהו, הם יכעסו ואפילו ינתקו מגע.

חולשה רגשית גורמת למישהי לומר לעצמה “נכון שהוא לא רוצה אותי כבת-זוג מן השורה, אבל לפחות יהיה לי ערב מרגש” ובכך לתת רשות לקשר שפוגע בה ומנציח את תחושת חוסר הערך שלה.
חולשה רגשית גורמת להורה לוותר שוב לילד בשביל עוד דקה של שקט.
או גורמת לך להמשיך לשמור על קשר עם חברה רק כדי לא להישאר לבד.

לעתים אנחנו משתמשים בביטול עצמי על-מנת להאשים מישהו, ולכך אני קוראת שליליות. למשל, רבים הילדים הבוגרים שמאשימים את הוריהם על זה שהם לא מתנהגים כפי שהורים “אמורים” להתנהג. לא מבינים אותם מספיק, לא מכילים אותם מספיק ואינם מתנהגים בצורה “הנכונה”.

כאשר אני מציעה לילדים בוגרים אלו (שהם עצמם כבר מעל גיל 20 ולעתים הרבה יותר) לשים גבולות להוריהם הם “לא מצליחים”.

בשיחותיי עמם, כאשר אנו יורדים לשורש העניין, ברוב המוחלט של המקרים אנו מגלים שהם לא שמו גבולות אלא שוב ביקשו מההורים להשתנות (גם אם בדמעות או בכעס). כלומר, הם עדיין מצפים שההורים יבינו איך הם “אמורים” להתנהג ולא מוכנים לשים להם גבולות (להצבת גבולות, בשונה מבקשה, תמיד יש מחיר, משהו שקורה אם מישהו לא מכבד את הגבול שהצבתי).

בכך מצד אחד הם דבקים בתקווה (שלעולם לא תתגשם כי אותם הורים אינם מסוגלים לכך) שהוריהם יספקו להם את מה שהם כמהים לקבל ואז יוכלו לחוש שלמים ומאושרים, אך בה בעת הם שומרים לעצמם את הזכות להפנות האשמה כלפי הוריהם.

כאשר אני מחזיקה האשמה כלפי מישהו, ההאשמה מספקת לי מעין תחושת עליונות. שכן ברגע שאמרתי או רמזתי שמישהו אינו מסוגל להתנהג “כמו שצריך” זה ברור שאני, שיודעת להבחין בכך, יודעת להתנהג כמו שצריך.

אני לא מתווכחת עם העובדה שרבים (הורים ואנשים בכלל) מתנהגים בצורה פוגענית. אבל חשוב להבין שאנשים שמתנהגים באופן תכוף בצורה פוגענית, למרות בקשות חוזרות ונשנות, הם אנשים לא מודעים שאינם מסוגלים להשתנות מרצונם, אלא דרך הצבת גבולות בלבד.

אז מה תוכלו לעשות עוד היום כדי להשתחרר מביטול עצמי?
1. בזוגיות – הסכימי להיות לבד כל עוד אין לך את מה שאת באמת רוצה! זה לא אומר שתהיי לבד כי דווקא כשתציבי גבולות יהיו אלה שילמדו לכבד אותך (כמובן שיהיו גם את אלה שיקומו וילכו, אבל הם מראש סיפקו לך רק פירורים ועלבון).

זה למעשה נכון לא רק לגבי זוגיות. עד שלא תסכימו “לאבד” אנשים, תמשיכו להיפגע. וגם כאן, פעמים רבות דווקא כשתציבו גבולות תזכו בהם במקום לאבדם.

כשאנו מוכנים להציב גבולות זה לא אומר שאיננו מפחדים מהמחיר שעלול להתלוות לכך, זה אומר שאנו מוכנים לעשות זאת למרות הפחד, בגלל המחיר שאנו מבינים שאנו משלמים.

2. בתור הורים, שימו לב שהדבר הכמעט יחיד שעומד לנגד עיניכם זה החשש להיות “רעים” כמו הוריכם. אתם מתעלמים מהתסכול שלכם, מהויכוחים הבלתי פוסקים, מכך שההורות הופכת לעול ואתם מפתחים מרירות כלפי ילדיכם. ואתם מתעלמים גם מכך שאתם בכלל לא עוזרים לילד, אלא ממש ממש פוגעים בו כשאתם מלמדים אותו שאין גבולות. להיות תקיף זה לא להיות תוקפני. לתת לילד להתמודד זה לא להיות רע, זה לחנך! למנוע מילד משהו (כמו מסכים או כמות מוגזמת של אוכל לא בריא וצעצועים שהוא לא צריך) זה אך ורק לטובתו!

3. דיברנו על שליליות, וכאן הדבר שכדאי לשים לב אליו כדי לשנות את המצב הוא התלונה הבלתי פוסקת של רובנו, שבאה לידי כהתבכיינות בלתי פוסקת על עצמנו, על נסיבות חיינו ועל האנשים שסביבנו. אותה קינה בכיינית מתנגנת במילותינו או לחלופין מתנגנת לה ללא הפסק בראשנו.

שליליות, למעשה, יותר מכול דבר אחר, היא זו שמנציחה את החולשה הרגשית, ושולחת אתכם לויתור נוסף.

תמיד יהיו סיבות לשליליות. אבל אם במקום להתלונן לריק, תקבלו את מה שלא ניתן לשינוי ללא תלונה, תשנו את מה שניתן, תציבו גבולות ותתמקדו במה שטוב – העולם שלכם יתחיל להיראות אחרת.

-:-

לאתר של שרון…
לעמוד הפייסבוק של שרון…
על הצבת גבולות…

עוד מהבלוג של שרון שחף

תצוגה מקדימה

הרגע בו את מפסיקה להיות מושכת

בהתחלה את נהנית מקרבתו, מפלרטטת בשובבות, מחייכת לעצמך בסיפוק כשאת רואה את האופן בו הוא מביט בך. את חשה בשיאך; מושכת. מעניינת. אשה! אך מהר מאוד במקום ליהנות מקרבתו את הופכת נזקקת לה, ואז כבמפולת שלגים הרסנית את מוצאת את עצמך...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

למה שמישהו "שווה" יבחר דווקא בי?!?!

רבות מסתובבות עם אמונה מכאיבה שאומרת: "אני לא מספיק... (מעניינת/מיוחדת/יפה או צעירה) על מנת שמישהו 'שווה' יבחר דווקא בי," "לכן, אם מישהו רוצה בי משמע שאינו מוצלח ממני." בשל כך הן מסוגלות להיות בקשר רק עם גבר ששופט ומבקר אותן או...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה