כחלון וכהן מציגים: וועדה בעיניים

לפני כמה ימים התבשרנו על עוד "פתרון" לבעיות העסקים הקטנים: שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הודיעו על הקמת וועדת "נטו (איך לא?) עסקים קטנים", בראשות מנכ"לים של שני המשרדים, אשר "תבחן מתן כלים לחיזוק כושר התחרות של העסקים" ותגיש את המלצותיה תוך 6 חודשים. עכשיו תבחנו? עכשיו? שישה חודשים?

ראשית, בואו נדבר על לוח הזמנים. שישה חודשים מעכשיו – אנחנו מדברים על חודש יולי 2018. לאיש אין ספק, כי בחודשי הקיץ לא יוגשו המלצות. במקרה הטוב אנחנו מדברים על ראש השנה. תקציב 2019 יאושר עד סוף מרץ. דהיינו, המלצות הוועדה בכל מקרה לא יבוא לידי ביטוי בתקציב של השנה הבאה, ומכיוון שתקציב 2020 יקודם כבר על ידי ממשלה אחרת, רוב הסיכויים שהמלצות הוועדה, אם וכאשר ינוסחו, יישארו לצמיתות "אות מתה", אחת מיני רבות בהיסטוריה של משרדי הממשלה.

אך שאלה מהותית יותר – מדוע בכלל יש צורך בהקמת עוד וועדה ממשלתית, שתבחן את צורכי העסקים הקטנים ועוד במשך זמן כל כך ארוך? משנת 2006 קיימת בכנסת וועדת משנה לעסקים קטנים ובינוניים, אשר בקדנציה הזאת מונהגת על ידי ח"כ רועי פולקמן, חבר במפלגתם של כחלון ואלי כהן. היו לפולקמן שלוש שנים לבחון את צרכי העצמאים, מדוע זה לא נעשה? מוטב שמישהו גם יעדכן את שר הכלכלה, כי החל משנת 2013 הרשות לעסקים קטנים, שהיא חלק ממשרדו, מוציאה מדי שנה דין וחשבון מפורט על מצב העסקים הקטנים, כולל נתונים, מגמות, ניתוחים וגם המלצות. מדוע לא להשתמש בדוחות הללו לקביעת מדיניות? ואם הם לא קבילים מבחינת השרים כחלון וכהן – האם יש טעם בהמשך קיומה של הרשות?

נוסף על כך – ישנן הצעות רבות לשיפור מצב העסקים הקטנים בישראל, שהוגשו למשרד הכלכלה בעשור האחרון, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, עם התעוררות מחאת העצמאים. ישנן תכניות מצוינות מעת נשיא לשכת יוצאי המס ירון גינדי – מישהו בחן אותן? הקמת עוד וועדה מיותרת מהווה הוכחה נוספת לכישלון מתמשך של טיפול משרדי הממשלה בעסקים הקטנים והבינונים בישראל, אשר יכולים להוות בסיס לצמיחה יציבה במשק. מדי שנה נסגרים בישראל כ-40 אלף עסקים קטנים, ב-2017 המספר הזה ככל הנראה היה אפילו יותר גבוה, וכל מה שממשלת ישראל מצליחה להפיק מעצמה זו עוד וועדה מיותרת.

ויש עוד צד לכישלון – הארגונים "המסורתיים" שראשיהם מתיימרים לייצג את בעלי העסקים הקטנים, אך בפועל פעם אחר פעם מעדיפים ליהנות בדרכים שונות ומגוונות ממנעמי השלטון ולהתפשר על צורכי העסקים. גם אתמול, בעקבות הידיעה על הקמת הוועדה, מחלק מהם הושמעו קולות של "מחאה". אך תהיו בטוחים כי "המחאה" היא רק אפיזודה בין כנסים מפנקים לקוקטיילים מושקעים.

אין צורך בשישה חודשים לבחינת צורכי העסקים הקטנים. גם הפתרונות ידועים. הממשלה חייבת לקדם רשת ביטחון סוציאלית לציבור העצמאים, שתכלול דמי אבטלה וימי מחלה, להפחית רגולציה, להנהיג פחת מואץ לעסקים בתחילת דרכם, להרחיב את סל ההוצאות המוכרות, לשנות את שיטת ההכרה בהוצאות רכב. אלה מה? יש דיבורים וכנסים והצהרות וועדות. חסר רק אומץ. אומץ לשנות.

כחלון כהן נטו