הבלוג של שרון מיכאלי- רמון

שרון רמון, גם מורכב

מומחית לחינוך גמיש ומישחוק, חינוך באזורי אסון, מנתחת התנהגות ומנחת מחנכות והורים, מפתחת שיטת התנועה ההדדית ויזמת TOGI http://www.facebook.com/people/Sharon-Ramon/608627297

עדכונים:

פוסטים: 88

החל מאפריל 2010

הבוקר קראתי על ילדה בת 4 בגן קיבוצי שהוטרדה מינית על- ידי ילד מהגן. כן, זה נשמע נורא, זה נורא, וזה קרה.
הבעיה היא שהצוות לא האמין, והזמן שלקח מרגע התלונה של הילדה ועד לתחילת הטיפול הגדיל את הטראומה ואת החשיפה.

הצוות קצת שתק, מעט לא האמין, הרבה לא רצה “להוציא החוצה”. עדיין אין תשובות, מה יקרה עם הילד (כרגע עדיין בגן), איך יטפלו בילדה (סובלת מטראומה), איפה היה הצוות (רואים שיש לו בעיות, אבל….. והיא לא הילדה היחידה שהוטרדה).

הערב צפיתי בכתבה על 4 המטפלות שפוטרו מנעמ”ת עקב התעללות מילולית בילדים במעון. אחת המטפלות אמרה שהיא לא מבינה, שהרי הן לא התעללו פיסית, רק מילולית. וכן, היא מצטערת.
הרי מילולית זה “בקטנה”, מה היא נפש של ילד/ה קטנ/ה?
במזל רב מטפלת חמישית הקליטה אותן והתלוננה.

להורים לא אמרו דבר עד הבוקר, איפה הייתה המנהלת? מדוע נעמ”ת לא מספרת להורים מה קרה? והכי חשוב למה לא שלחו משלחת של אנשי טיפול לילדים?

אני מרגישה שיש קשר הדוק בין מה שקרה בשני הגנים האלה למה שקרה, כביכול, עם עמנואל רוזן. כולם ידעו, חשבו, שיערו, ואף אחד ואף אחת לא דיבר/ה.

אז נכון שהרשת מלאה בהסברים (נכונים) שלהתלונן בארץ מעביר את המתלוננת מסלול ייסורים, ויש הממעיטים וטוענים ש”לא היה פה אונס”;

אך מבחינתי זה אינו העיקר, אף לא שאלת מה יהיה עם עמנואל רוזן.

השאלה היא מדוע הנורמות בישראל מאפשרות לאנשים שונים במסגרות שונות להתנהג באופנים לא הומניים ומחפירים ולאפשר רוע ועוולות.

איפה אנחנו?

איפה אנחנו כאשר שומר עומד חשוף במגרש חנייה באוניברסיטת חיפה בחום ובקור, איפה אנחנו כאשר מרביצים לזקנים ברחוב, איפה אנחנו כשאיש בכיר (קצין, איש תקשורת, שחקן, מנטור, אחר/ת) מתנהגים באופן שאינו לעניין? איפה אנחנו כשאנו רואים את היחס של רשת מגה לקופאיות, והמוני בית ישראל ממשיכים לקנות שם? כמה תירוצים אנחנו נותנות ונותנים לעצמנו?

עוד מהבלוג של שרון מיכאלי- רמון

תצוגה מקדימה

גבר, אשה ומדינה

בוקר יום שני, לפני חצי שנה. מחלקת יולדות. קור מזגנים, תפרים, עייפות. בחוץ חם אימה. בן זוגי הספיק לעשות כמות סידורים לא הגיונית באותו הבוקר, בהתחשב בעובדה שהשעה הייתה 11:00 בערך. אנחנו חובקים את בננו הראשון, יושבים מול...

תצוגה מקדימה

חליצה, עשר שנים אחרי

"וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל - לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ,...

הזדמנות להשפיע, תאונות הדרכים, תכנית טלוויזיה חדשה

התמזל מזלי ופגשתי את אורלי וילנאי וגיא מרוז בהאיטי, פגישה כמעט מקרית. הם הגיעו לצלם דברים מסוימים וימי הצילום שלהם השתנו מעט. אני זכיתי בעקבות הביקור להיות מוזכרת באופן מגניב ביותר בשתי כתבות שהם כתבו על האיטי, אך יותר...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה