הבלוג של שרון מיכאלי- רמון

שרון רמון, גם מורכב

מומחית לחינוך גמיש ומישחוק, חינוך באזורי אסון, מנתחת התנהגות ומנחת מחנכות והורים, מפתחת שיטת התנועה ההדדית ויזמת TOGI http://www.facebook.com/people/Sharon-Ramon/608627297

עדכונים:

פוסטים: 84

עוקבים: 92

החל מאפריל 2010

אז, אחרי מספר פוסטים אישיים, אני רוצה לפרוש בפניכן את האפשרות הנוספת לחתונה בחו”ל, ארגון חתונה חדשה מציג את ההיגיון בפועלו, ניצן הורוביץ ומיכל רוזין ממר”צ מציגים ומבטיחים איך יקדמו את הנושא בכנסת.

קצת ארוך, אך שווה קריאה, זמן להפיץ, לקדם בחירה אישית, לבחור באהבה, משפחתיות.

הבחירה בנישואים אזרחיים תאפשר שינויים מבורכים במשפחתיות ובאפשרויות לכוווווולם.

להפריט את הנישואים בישראל

מהי האמת העסקית מאחורי תעשיית הנישואין הדתית

עו”ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ”לית משפחה חדשה

טוב יעשה המחוקק אם יזדרז להפריט את הנישואין בישראל וייתן את המושכות בידי האזרחים. יירצו – ילכו לרבנות, יירצו – יינשאו בנישואין אזרחיים או שינהלו משק בית משותף כידועים בציבור.

הרב הראשי לישראל לשעבר, אליהו בקשי דורון, הכריז בזמנו, כי חוק הנישואין משניא את הרבנות וכי יש לאפשר נישואין אזרחיים בישראל. הכרזתו זו מקדמת את הרעיון החשוב כל כך של הפרטת הנישואין בישראל. מדובר קודם כל באינטרס ציבורי שלא להשאיר את הכוח בידי מונופול אינטרסנטי, הפועל יותר מכל, מתוך שיקולים כספיים ופחות מתוך שיקולים דתיים אמוּניים. הראיה לכך, שגם אנשים דתיים חרדים נמנעים מלהעניק לו את הכוח ועורכים קידושין ונישואין בעצמם ומי, אם לא הם, מייצגים אינטרסים דתיים? הרבנות משרתת את הציבור החילוני דווקא יותר מאשר את הציבור הדתי ובוודאי יותר מאשר את הציבור החרדי.

לכאורה אפשר לחשוב כי מדובר במערכת משומנת העושה טוב לאזרח החפץ לשנות את מעמדו האישי, מפנוי לנשוי. אך מסתבר כי לא מדובר במערכת המקדמת את פני האזרח ומבקשת לתת שירות שוויוני, זמין ומזמין אלא מערכת מפלה, חמדנית שמרוויחה מסכסוכים בין בני זוג אשר באים בצילה.

אלה העוברים את “מבחן הכשרות היהודי” לצורכי נישואין, הם בין המאושרים שכניסתם לממסד הדתי התאפשרה: גם אם חשבו בעבר שאין להם כל בעיה יהודית של ממש, כעת הם מוכרזים כיהודים כשרים וימצא להם גם רב שיסכים להשיאם. מה מקומם כל כך בכך שממסד מסוים בוחר לעצמו את מי הוא מוכן לקבל בקרב חבריו, תנאי הקבלה, או דרכי הקבלה? גם אם נסלח על כל אלה, וכמובן שלא נסלח, האמת מסתתרת מאחורי המספרים, מדובר ב”תעשייה” שלמה המתנהלת סביב המהלך, תעשייה החייבת לקיים את עצמה ולא חשוב באיזה מחיר, גם אם מדובר באפליה, השפלה ומסחור הנישואין שלנו.

במקומות רבים בעולם רישום הנישואין כלל איננו כרוך בתשלום. אולם בישראל לא רק שהרישום עולה כסף, אלא סביבו יש להוסיף עוד כהנה וכהנה הוצאות בגין אישורים, פעולות ומסמכים להוכחת הכשרות להינשא, תעודת רווקות, טבילה במקווה, אישורים נוטריונים באם ההורים אינם ילידי הארץ ולא נישאו בארץ ועוד היד נטויה… סה”כ הכנסות הממסד הרבני רק מרישום הנישואין מגיעות לכדי למעלה מ-30 מליון ₪ בשנה. זאת מבלי לקחת בחשבון הכנסה נוספת שיש לרבנים רושמי הנישואין. מכאן שאין להמעיט כהוא זה במשקלה הכלכלי של התעשייה. האמת העסקית מאחורי תעשיית הנישואין הדתית, מסתתרת לא פחות, בעסקי הגירושין. גם כאן מדובר בסכומים יפים ביותר, וככל שההליך מתמשך ועמו מוגשות בקשות שונות לשחרור מכבלי הנישואין כך עולה ההכנסה של בתי הדין הרבניים, המקיימת את מנגנונה העשיר, החל מאנשי האדמיניסטרציה, פקידי העזר, השוטרים סופרי הדיינים, סופר סת”ם ועד אחרון הדיינים והרבנים הראשיים. ההתגודדות בין כותלי בתי הדין מגיעה לסכומים של 15 עד 20 מליון ₪ בשנה. עבור כל תיק שנפתח בבית הדין הרבני (למעט תביעת מזונות) יש לשלם אגרה ועבור כל בקשה לסעד ביניים גובים אגרה נוספת. ועוד לא לקחנו בחשבון כמה מוציא האזרח המתגרש עבור התענוג הזה כמו תשלום לעורכי דין, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שיסייעו לו לצאת להשתחרר במוקדם או במאוחר מכבלי הנישואין.

מחזורי הכספים הללו רק מוכיחים עד כמה התרחקנו מחזון השמירה על הגחלת היהודית והקידושין הדתיים, וכמה הסתאבנו בשל הרצון לשמור על הכוח שיש עמו כסף (והרבה כסף!).

יש צורך דחוף להאיר את עינינו כי אין לממסד הדתי אינטרס לוותר על כל אלה, גם אם מדובר בחופש הבחירה ובמניעת אפליה בין אזרחים, כשמודבר בכסף הכול כשר וכשהאל הוא ממון – חשוב לשמור עליו אף יותר מריבונו של עולם. טוב יעשה המחוקק אם יזדרז להפריט את הנישואין בישראל וייתן את המושכות בידי האזרחים. יירצו – ילכו לרבנות, יירצו – יינשאו בנישואין אזרחיים או שינהלו משק בית משותף כידועים בציבור. רק אז נרגיש חופשיים יותר, נשמור על כבודנו העצמי וכבודה של הדת.

הממסד הרבני וכל מה שהוא מייצג הוא אשר גורם לנו להתרחק כל-כך מערכי היהדות המקוריים, תמונת מצב זו נהירה אפילו לרב הראשי לישראל לשעבר, אליהו בקשי דורון, שמכאן יצא בקול קורא לשחרר את הנישואין מהרבנות בטרם יהיה מאוחר מדי.

הפתרון המוצע על ידי, פועל כבר כיום בארגון משפחה חדשה, המדובר במנגנון תעודות הזוגיות, תעודת הזוגיות, מהווה מסמך משפטי הצהרתי, לפיו בני זוג החיים יחד ומנהלים משק בית משותף, נותנים תוקף עצמי למערכת היחסים ביניהם. הם נוטלים אחריות על זוגיותם ומצהירים אודות קיומה בפני העולם, לרבות בפני המדינה ומוסדותיה. משמעות הדבר שאת התוקף לחיי הזוגיות שלהם לא נותן הריבון, הממסד או מי מטעמו; כגון ; רב, כומר או פקיד, אלא בני הזוג הם עצמם נותנים תוקף לזוגיותם. במהלך האקטיבי הזה, מעבירים בני הזוג את כובד המשקל והאחריות על זוגיותם לעצמם ושמים קץ לשלטון המדינה על חייהם. שלטון רב שנים בו, ברצותה אישרה המדינה את זוגיותם וברצותה לא אישרה או ביטלה זוגיות. המהלך החברתי הזה, יוצר כבר כיום מהפיכה תודעתית שתביא בהמשכו לשינוי חברתי יסודי. השינוי שמבשרת תעודת הזוגיות נובע מעצם היותה תצהיר משפטי ובתור שכזאת, חובה על השיטה המשפטית להכיר בה. ואולי השינוי החשוב ביותר הוא שבאמצעות התעודה החזרנו את הזוגיות לפרטיותנו. פירוש הדבר שמעתה אנו שולטים בחיי הזוגיות שלנו ומקיימים אותה מכוח עצמנו, מבלי להיזקק לאישור של גורם חיצוני לנו. ככל שירבו בני זוג שיסדירו את חייהם בדרך זו כך, תואץ המהפיכה המשפחתית ויחול השינוי החברתי המתבקש.

איך הנושא יקודם בכנסת???

ח”כ ניצן הורוביץ, מר”צ

“אפשר לדון במוסד הנישואים באופן כללי ולשאול מה הטעם בו. זהו דיון לגיטימי, אבל הוא לא מחליף את הדיון העקרוני על חופש בחירה בנישואים. כל עוד רוב גדול בציבור, רואה במוסד הזה דבר חשוב ורצוי, וכל עוד רוב גדול מקרב הזוגות רוצה “למסד” את הקשר הזוגי הזה באמצעות נישואים, הרי יש לאפשר זאת על בסיס שיוויוני.
במציאות הישראלית מאות אלפי אזרחים אינם יכולים לממש זאת. זאת למרות שהזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר, שעל חברה מתוקנת להבטיח לכל תושביה ללא כל אפליה. בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, נקבע בסעיף ט”ז: “כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכות שווה במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובעת ביטולם”.
במדינת ישראל היום, זכות זו אינה מובטחת לכל אדם. קיימות קבוצות גדולות, אשר המצב המשפטי הקיים, אינו מאפשר להם להינשא בישראל ולמעשה סובלים מאפליה מתמשכת מטעמי גזע, דת, מין ונטייה מינית. בנוסף זוגות רבים נאלצים להינשא בדרך, אשר נוגדת את צו מצפונם.
הצעת החוק שלי לא באה לבטל את ההסדרים הקיימים כיום, אלא להוסיף עליהם אפשרות של נישואין אזרחיים כנהוג ברוב מדינות העולם. מי שיבחר להינשא בדרך הנהוגה היום, יוכל להמשיך ולעשות זאת. הצעת חוק זו באה להבטיח כי כל אדם בישראל יוכל להינשא בישראל על פי אמונתו וצו מצפונו וכן להתגרש.
כפי שניתן יהיה לבחור את מיסוד הקשר בדרך דתית או אזרחית, כך יהיה ניתן לבחור את דרך פירוק הקשר. כדי לצמצם את תופעת סרבנות הגט והסחטנות שבצדה, יוכלו בני הזוג לבחור להתגרש באופן אזרחי בבתי המשפט לענייני משפחה. הצעת חוק זו מעניקה גם את האפשרות לזוגות שנישאו בדרך אזרחית ורוצים להתגרש בדרך דתית לעשות כן ולהבטיח כי גירושיהם יוכרו על ידי הממסד הדתי.
ביחס לבני זוג מאותו מין, הכיוון בעולם ברור: הכרה חוקית מלאה באפשרות של כל אדם לממש את הזכויות הבסיסיות כל-כך של נישואים והקמת משפחה, כולל ילדים. כשאני אומר “עולם”, אני מתכוון לעולם המתקדם, הדמוקרטי. הנשיא אובמה העניק רוח גבית אדירה למאבק הזה, ובחירתו מחדש סוללת את הדרך לשינוי גדול בארה”ב. ואילו באירופה מי שנותן עכשיו את הטון הוא נשיא צרפת שמוביל את הרפורמה הגדולה.
הפרלמנט בפאריס החליט על כך ברוב מוחץ, ובעקבותיו צפויות עכשיו רוב מדינות היבשת שטרם עשו זאת, להכיר בנישואים של בני זוג מאותו מין, ובזכות של הזוגות האלה לאמץ ילדים, באופן זהה לחלוטין לזוגות אחרים.
הסוגיה הזו קשה בישראל במיוחד, משום שכאן לא רק שאין נישואים חד-מיניים, אלא כאמור אין נישואים אזרחיים בכלל. ולכן הבעיה היא הרבה מעבר לזכותם של הומואים או לסביות להתחתן. מאות אלפי ישראלים, זוגות של גברים ונשים, לא יכולים להתחתן בארצם, כי הם אינם מוכרים כיהודים על-ידי הרבנות, והרי הנישואים כאן הם דתיים בלבד. הזוגות האלה, למשל הרבה עולים מרוסיה, צריכים לעבור הליכים משפילים ומבזים ברבנות, רובם “נפסלים”, ולבסוף הם נאלצים לשלם אלפי דולרים ולהתחתן בחו”ל. שלא לדבר על הבעיות שמתעוררות בשלב הגירושים.
לכן המאבק שלנו כאן הוא אפילו עוד יותר עקרוני מהמאבקים הגדולים באמריקה ואירופה. להם יש לפחות בסיס של נישואים אזרחיים, שבו ניתן לשלב גם נישואים חד-מיניים, כפי שקורה עכשיו. אנחנו בישראל חייבים לתת פיתרון לחלק גדול באוכלוסיה שבכלל לא יכול להתחתן בגלל המונופול הדתי על החיים האישיים של אזרחי המדינה. אין לזה שום קשר ליהדות ואמונה. זה מכשיר של כוח, כסף, ופוליטיקה.
הפיתרון ברור ופשוט: חופש בחירה בנישואים. מי שרוצה בנישואים דתיים, יוכל לעשות זאת ללא שום בעיה כמו המצב היום. ומי שלא יכול או לא רוצה להתחתן באופן דתי, יוכל להינשא באופן אזרחי, כמו בכל מקום בעולם. בלי כפייה, בלי לחץ, בלי סחיטה כספית.
זו תהיה הצעת החוק הראשונה שאגיש בכנסת החדשה, כבר ביום ההשבעה, מחרתיים. אני מקווה שגם אנחנו נוכל בקרוב לחגוג כמו שחוגגים עכשיו בפאריס.”

ח”כ מיכל רוזין, מר”צ

“ההקצנה הדתית בחברה הישראלית בשנים האחרונות הביאה לתופעות נלוזות ופוגעות, בעיקר כלפי נשים. נשים שנאלצות לשבת באחורי האוטובוס, חיילים שיוצאים באמצע טקס צבאי בשל שירת נשים, ילדות שיורקים עליהן, נשים שמקללים אותן. אבלות שלא יכולות לגשת לקבר הוריהן, וכל זה מצטרף להשפלת נשים בבתי הדין הרבניים, ולסחיטתן בהליך הגירושין בשם הדת. מתוך כבוד לערכי היהדות אך עם זאת רצון עז לחופש הבחירה וחירות המחשבה, אני מאמינה שיש להפריד את הדת מהפוליטיקה ומהמדינה. במציאות הישראלית כ-30% מהזוגות במדינת ישראל אינם נישאים כדת משה וישראל. חלקם אינם יכולים לעשות זאת על פי חוקי הרבנות, בין אם הם פסולי חיתון או זוגות מאותו מין. חלקם האחר מבחירה. בכנסת הקרובה אפעל להנהיג באופן מידי נישואים וגירושים אזרחיים במדינת ישראל, כולל לבני/ות אותו מין. מהלך זה אף יביא לפתיחות רבה יותר בקרב בתי הדין הרבניים והקלות בהליך הנישואים והגירושים הדתיים. בעבר כיהנתי ביועצת פוליטית בעמותת “פנים להתחדשות יהודית” ופעלתי להשוואת תקציבים לכל הדתות ולכל הזרמים ביהדות. סיעת מרצ ואני בכללם, אם אבחר, כמובן, נפעל לקדם “סל שירותי דת” אשר יעוגן בחוק ויאפשר מתן שירותים דת על ידי המדינה באופן שוויוני לכל הדתות ולכל הזרמים ביהדות. נמשיך ונפעל עם ארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחומים אלה. אני ואישי מגדלים את משפחתנו בעיר פתח תקוה. בה אנו חיים כחילונים בשכנות טובה עם שכנים דתיים. אני רוצה לאפשר לילדי לקבל חינוך יהודי שאינו אורתודוכסי. כאשר בתי הקטנה בת ה-7 חזרה הביתה יום אחד לפני חג ראש השנה וסיפרה על הרב האורתודוכסי שהגיע לבית הספר לספר להם על הפרדת חלב מבשר. היא שאלה אותי אם אנחנו יהודים? כי הרי, אנחנו לא “כמוהם”. וזה המסר הבעייתי שאנו מעבירים לילדנו- היהדות שייכת לדתיים, ובעיקר לאלה האורתודוכסים. היהדות שייכת לכולנו והיא חלק מחיינו ונשכיל כחברה להפריד את הדת מהמדינה ומהפוליטיקה, ובכך רק נקרב יותר לבבות אליה.”

הפוסט האחרון יביא דעות והבטחות מאנשי דעה ונציגי מפלגות אחרות.

בהצלחה לנו (:

עוד מהבלוג של שרון מיכאלי- רמון

תצוגה מקדימה

גבר, אשה ומדינה

בוקר יום שני, לפני חצי שנה. מחלקת יולדות. קור מזגנים, תפרים, עייפות. בחוץ חם אימה. בן זוגי הספיק לעשות כמות סידורים לא הגיונית באותו הבוקר, בהתחשב בעובדה שהשעה הייתה 11:00 בערך. אנחנו חובקים את בננו הראשון, יושבים מול...

תצוגה מקדימה

חליצה, עשר שנים אחרי

"וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל - לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ,...

הזדמנות להשפיע, תאונות הדרכים, תכנית טלוויזיה חדשה

התמזל מזלי ופגשתי את אורלי וילנאי וגיא מרוז בהאיטי, פגישה כמעט מקרית. הם הגיעו לצלם דברים מסוימים וימי הצילום שלהם השתנו מעט. אני זכיתי בעקבות הביקור להיות מוזכרת באופן מגניב ביותר בשתי כתבות שהם כתבו על האיטי, אך יותר...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה