הבלוג של שרון מיכאלי- רמון

שרון רמון, גם מורכב

מומחית לחינוך גמיש ומישחוק, חינוך באזורי אסון, מנתחת התנהגות ומנחת מחנכות והורים, מפתחת שיטת התנועה ההדדית ויזמת TOGI http://www.facebook.com/people/Sharon-Ramon/608627297

עדכונים:

פוסטים: 82

עוקבים: 92

החל מאפריל 2010

בוקר יום שני, לפני חצי שנה. מחלקת יולדות.

קור מזגנים, תפרים, עייפות. בחוץ חם אימה.

בן זוגי הספיק לעשות כמות סידורים לא הגיונית באותו הבוקר, בהתחשב בעובדה שהשעה הייתה 11:00 בערך.
אנחנו חובקים את בננו הראשון, יושבים מול הפקידה של משרד הפנים בבי”הח בו ילדנו.
פרוצדורה של יום הולדת ראשון. בירוקרטיה לפני היציאה הביתה. רישום היילוד כבן שלי ושל אביו.

מסתכלת הפקידה בספח תעודת הזהות שלי, מסתכלת עליי, מסתכלת על דן (בן זוגי), ושוב אל ספח תעודת הזהות. פונה אליי ושואלת היכן תעודת הפטירה של בעלך?
לא הייתי מוכנה לזה. בן זוגי, הקרוי בפי כל בעלי, הוא לא בעלי לפי הרשומות. ז”א שהוא בעלי, אבל לא לפי הבירוקרטיה.
בעלי הראשון (עוד משהו שלעולם לא אתרגל אליו…בעלי הראשון) נהרג לפני עשר שנים.

איך המוות שלו קשור ללידה הזו? הסברתי לה בנימוס שבעלי נהרג לפני עשור ואני לא נוהגת להסתובב עם תעודת הפטירה שלו עליי. בתגובה קרירה היא אמרה לי, אם כך אני לא יכולה לרשום את בן זוגך כאבא של הילד, אני צריכה הוכחה שבעלך מת לפחות 12 חודשים.
הפרוצדורה הזו תקפה לך ולגרושות והסבירו לך את זה…

הסבירו לי את זה? אף אחד לא הסביר לי את זה, ולמעלה מזה, אם אני מצהירה שבן זוגי הוא אבי הילד, והוא מאשר, וכתוב לי בנספח תעודת הזהות שאני אלמנה, למה להפוך רגע של אושר לרגע כה עמוק של כאב?

ניסיון לוויכוח, קצת בכי מצדי, תחושה קשה מצד בן זוגי וויתור.
הלכנו הביתה וידענו שעלינו להגיע למשרד הפנים כמה שיותר מהר. הרי צריך להצהיר על אבהות, לרשום אם הרך הנולד כבנו של אביו, להפוך אותנו, פורמלית- מדינית, למשפחה.
ההבנה הוטחה בפני בפעם השלישית, הדת והמדינה חד הן, והן לא לגמרי לטובתי.

פתאום הייתי אף יותר גאה בחתונה האזרחית שיצרנו לעצמנו, בעזרתם של עורכי הטקס המדהימים שלנו, שנישאו אף הם בחתונה אזרחית. אומנם אנחנו לא רשומים כנשואים במשרד הפנים, אבל המשמעות של הזוגיות ומשפחתיות שלנו נוצרת על- ידינו בכל יום מחדש, בחיים עצמם ובהחלטות שאנו בוחרים לבצען.

במשרד הפנים, שלושה שבועות לאחר מכן לא הפכנו בירוקרטית למשפחה, אבל רשמנו את הפעוט כבן של אמו ושל אביו (וטופלנו ברגישות רבה ע”י פקידה מדהימה של משרד הפנים).

צעד ראשון (:

עוד מהבלוג של שרון מיכאלי- רמון

תצוגה מקדימה

חליצה, עשר שנים אחרי

"וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל - לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ,...

הזדמנות להשפיע, תאונות הדרכים, תכנית טלוויזיה חדשה

התמזל מזלי ופגשתי את אורלי וילנאי וגיא מרוז בהאיטי, פגישה כמעט מקרית. הם הגיעו לצלם דברים מסוימים וימי הצילום שלהם השתנו מעט. אני זכיתי בעקבות הביקור להיות מוזכרת באופן מגניב ביותר בשתי כתבות שהם כתבו על האיטי, אך יותר...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

"מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'..."

לפני אחת עשרה שנה, בחדר מלון קטן באיסטנבול, על מיטה לא ארוכה מספיק, עם מזגן לא תקין, וחם, כמה חם; האיש שלי, האהבה הראשונה שלי, שאל אותי אם אני רוצה להתחתן איתו. ככה, בפשטות. בלי לכרוע ברך ובלי טבעת. התפרצות של אושר, נשימה נעתקת,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה