הבלוג של שרון מיכאלי- רמון

שרון רמון, גם מורכב

מומחית לחינוך גמיש ומישחוק, חינוך באזורי אסון, מנתחת התנהגות ומנחת מחנכות והורים, מפתחת שיטת התנועה ההדדית ויזמת TOGI http://www.facebook.com/people/Sharon-Ramon/608627297

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מאפריל 2010

זרם המהגרים לישראל נע בגלים מזה שש שנים, כאשר הייתה עלייה דרמטית cכניסה לישראל לפני כארבע שנים. למן תחילת הכניסה לישראל, המדינה, אשר אין לה כלים לקליטת פליטים, לא כל שכן מהגרים, ובייחוד לא אוכלוסייה אפריקאית על מנהגיה לא יודעת איך להתמודד עם המצב.

החלטתי להתייחס לבעיית הילדים- נערים שמגיעים בגפם ומוחזקים במעצר מסיבות שונות- וידוא גיל קטין, הגנה, אי קיום מקום חלופי וכמובן מסיבות בטחוניות.

עניין המעצר הוא נושא פרקטי ולא פילוסופי, עניינו אינו הסדרת מעמד, חקיקה בנושא הגירה ומבקשי מקלט, אלא תנאים ראויים לילדים. אני חייבת לומר ששב”ס אשר ממלא את הוראות הממשלה משתדל להתייחס לכלל המהגרים ביחס שאינו של אסירים. אך מי שנכנס בחייו לבית כלא יודע כי מעצם השהות במקום הנפש כלואה והאופציות העומדות בפני הנוכחים שם מצומצות להפליא.

השבוע שמעתי ששב”ס מקימים מתקן חלופי להחזקת הילדים ולטיפול בהם. יפה, רק ארבע שנים בהן ילדים הצטופפו בתאים, לא זכו לביקורים חופשיים, למדו מעט וגילו שהחופש, או הישועה הינם מושגים יחסיים.

שאלתי היא למה עכשיו? מה השתנה? כמות בלתי הגיונית של עתירות? דעת קהל עולמית? הבנה שההגירה לישראל אינה עומדת בפני עצירה? דרישה אזרחית מקומית? הבנה שאין פתרון אופק?

וכמה זמן ייקח לבנות את המבנה החדש הזה, ומי יעבוד שם? ומי יחליט מי ישוחרר? או שמא זה יהיה מוסד לטווח ארוך, ואז מה?

עד שלא תהיה תכנית סדורה בעלת הגיון כל פתרון יהיה “שלב נוחות” שיימשך זמן רב. אין ספק כי חייבים להוציא את הילדים מבתי הכלא, אך למעלה מזה חייבים להחליט שזה הזמן להפסיק להתעלם ולא להחליט ולתכנן פרקטית מה עושים פה.
הדבר נכון גם לפשע העולה בריכוזי אוכלוסייה של מהגרים, בשל אי המעש, השעמום, ובשל תהליכים שקורים בכל חברה. מתחילה אלימות, נבנים מעמדות,  מרחיבים משפחות, יוצרים קהילות.

מישהו, שאינו משטרת הגירה, צריך לטפל בנושא. גוף שאינו עמותה אלא ארגון מדיני, ולא מוניציפלי שיתווה דרך עם אופק הגיוני, שאם לא כן, המצב של חברה בתוך חברה, של “שקופים” ייצור עוד סיטואציה מורכבת מדי להתמודדות בתוך המורכבות הישראלית.
סיטואציה שניתן לעצב אותה היום באופן של הכלה.

עוד מהבלוג של שרון מיכאלי- רמון

תצוגה מקדימה

גבר, אשה ומדינה

בוקר יום שני, לפני חצי שנה. מחלקת יולדות. קור מזגנים, תפרים, עייפות. בחוץ חם אימה. בן זוגי הספיק לעשות כמות סידורים לא הגיונית באותו הבוקר, בהתחשב בעובדה שהשעה הייתה 11:00 בערך. אנחנו חובקים את בננו הראשון, יושבים מול...

תצוגה מקדימה

חליצה, עשר שנים אחרי

"וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל - לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ,...

הזדמנות להשפיע, תאונות הדרכים, תכנית טלוויזיה חדשה

התמזל מזלי ופגשתי את אורלי וילנאי וגיא מרוז בהאיטי, פגישה כמעט מקרית. הם הגיעו לצלם דברים מסוימים וימי הצילום שלהם השתנו מעט. אני זכיתי בעקבות הביקור להיות מוזכרת באופן מגניב ביותר בשתי כתבות שהם כתבו על האיטי, אך יותר...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה