הבלוג של sharonidanoni

sharonidanoni

עדכונים:

פוסטים: 3

עוקבים: 2

החל מספטמבר 2013

אני שרון דנון,רווקה מעל גיל 30, ואני שחקנית. מובטלת. אין לי ממש עבודה, אין לי בן-זוג, ובקצב הזה יתכן וגם לא יהיו לי ילדים, כי במקום לעשות הקפאת בייציות, החלטתי לבזבז את כל הכסף שאין לי ולעשות סרט קצר. זהו סיפורי

28/09/2013

היי לכולם, נעים מאוד, קוראים לי שרון דנון ואני שחקנית. כבר עשר שנים. אגב כבר עכשיו אפשר למחוק לחלוטין את ההבעה החושבת מהפרצוף, אני לא מפורסמת..
במהלך שנות השחקנות שלי שיחקתי במגוון תפקידים בטלויזיה, (“חברות הכי טובות”, “שירות חדרים”, “הבורר”, “פרשת השבוע” ועוד)
אך בעיקר בתיאטרון הקאמרי, שם עבדתי כ-7 שנים!!
במהלכן שיחקתי ב”יתוש בראש” (על תפקיד הזה גם הייתי מועמדת לשחקנית מבטיחה בפרס התיאטרון, לא זכיתי ולכן כנראה לא קיימתי )
ב”היה או לא היה” וב”מעגל הגיר הקווקזי”. לאחר שההצגה האחרונה הגיעה לסיום דרכה, חיכיתי בציפייה ודריכות לתפקיד הבא שיציעו לי. ואז זה נחת עליי-
הוצע לי תפקיד בקורוס של ההצגה “קזבלן”. תפקיד קטן עד כמעט לא נוכח. מצאתי את עצמי עומדת בצומת דרכים.
האם להישאר בתיאטרון הגדול בארץ, בו יש לי משכורת חודשית בטוחה? (דבר שכמעט לא קיים אצל רוב השחקנים בישראל)
או לצאת למסלול לא מוגדר מתוך ידיעה שלמצא שוב עבודה קבועה בתיאטרון יכולה לקחת שנים, אם בכלל, על אחת כמה וכמה כשאת…איך לומר זאת?.. את לא כוכבת..
מנגד ידעתי שאם אשאר שם, אעבוד במשך שנתיים כמעט ערב-ערב (היה ברור שזה הולך להיות “שלאגר” במונחים תיאטרלים)
אחרוש את המדינה לכל קצוותיה, בתפקיד שבו לא יהיה לי או לכישרון שלי ביטוי, אך בעיקר אהיה מאוד עצובה.
ידעתי שאם אני בוחרת להישאר אני מוותרת. מוותרת על האהבה הכנה והעמוקה שיש לי למקצוע שלי,
מוותרת על החלום שלי לשחק בתפקידים מאתגרים ומשמעותיים ומוותרת על הדבר הגדול מכל על היצירתיות שלי בתוך התחום הזה.
ובדמיוני כבר ראיתי איך אני הופכת למין פקידה שחקנית, ששרה ורוקדת בהצגה מפוארת ובליבה ריק גדול.
ובצעד של “התאבדות מקצועית” החלטתי להגיש את התפטרותי ולעזוב.
ידעתי שזה עכשיו או לעולם לא. אני עוד צעירה ,רווקה, חשבתי לעצמי ואם לא אעשה זאת עכשיו, יהיה מאוחר מידי.
החודש חלפה שנה מאז ההחלטה ההיא. שנה שבה יצאתי לדרך עצמאית ולא נודעת,
שנה לא פשוטה, למי שרגילה במשך שנים להופיע כמעט כל ערב,
(שלושת ההצגות בהן שיחקתי היו הצלחות גדולות שרצו על הבמות כ-300 פעם כל אחת).
בשנה שחלפה כמעט לא התפרנסתי, בטח שלא באופן קבוע, אבל עשיתי דבר אחר.
התחלתי לכתוב. “נזכרתי” שאני יותר משחקנית פקידותית בתיאטרון העירוני,
“נזכרתי” שלמדתי קולנוע, שיש בי בערה ענקית ליצור, לבטא את הקול שלי ולא לוותר על האומנות שלי, אף פעם, גם אם המחיר כבד.
אז כתבתי תסריט קצר. קומדיה של חמש דקות. כזו מהחיים הריאליסטיים אך בצורה פנטזיונרית ונאיבית.
מורכבת לביצוע, כזאת שלא מונעת משום התנצלות, התחשבות והגבלות, כזאת שנכתבת רק כשאתה מובטל ולא יודע מה יהיה מחר. מהלב.
הסרט מספר את סיפורה של שירי. (שזה בעצם סיפורי האישי, אך בצורה קיצונית ומצחיקה. לפחות לדעתי ולדעת אמא שלי..) למרות שגם היא נשענת על מצוקה.
ובעיני אחת הבעיות המרכזיות של העידן המודרני בו אנו חיים, המשפיעה על הדור שלי בעיקר.
שירי היא רווקה מעל גיל שלושים. היא חיה תחת הלחץ המטורף של השעון הביולוגי שלה. היא שומעת את התיקתוקים שלו. ממש שומעת אותם.
אמא שלה יושבת לה על הוריד, גם אם זה אצל הגניקולוג, אבא שלה בטוח שהיא במצב כזה בגלל שההורים שלה גרושים או בגלל הנקודת חן ליד האף שלה או בגלל שהיא התפתחה בגיל צעיר.
סבתא שלה נשבעת שביום שבו היא תרקוד בחתונה שלה היא תהיה מאושרת יותר מהיום בו שחררו את אוושויץ, וסבא שלה? סבא שלה ממש בסדר עם זה. כי הוא מת.
באופן כללי היא מרגישה שכל העולם מסתכל עליה עקום, אבל לה יש את הדרך שלה. היא עקומה מעל גיל שלושים.
עכשיו כשדפי התסריט היו בידי חשבתי לעצמי איך אני מתחילה לרקום את החלום הזה?,
התחלתי לעניין חברים מהתעשייה (בכל זאת עשר שנים שחקנית :) )
והרכבתי לי צוות מופלא, אנשי מקצוע מנוסים שהתנדבו , ברוחב ליבם, ובאהבת הקולנוע שבנפשם,כולם בהתנדבות מוחלטת על סמך קריאת תסריטי הצנוע.
עכשיו חשבתי לעצמי איך לעזאזל אני משיגה תקציב לממימוש החלום הזה?
(בחישוב שלי הסרט אמור לעלות כ-25.000 ש”ח לפחות, כל עוד אינני משלמת לצוות שלי, רק לציוד, הסעות, אוכל,עריכה וכדומה)
אז החלטתי להעלות את הפרוייקט לרשת, לאתר מימונה ולנסות גייס 12.000 ש”ח לטובת הסרט.
לפני כשבועיים עלה הפרוייקט לדפי האינטרנט, ובזמן הזה, להפתעתי, הצלחתי לגייס קצת יותר ממחצית הסכום!! בעזרת תורמים, חברים, פייסבוקיים.
בנתיים כמו שאפשר להבין חסרים לי עוד כמה שקלים כדי שאוכל להגשים חלום כיוצרת צעירה ולצעוק “אקשן” על הסט.
אשמח לעזרתכם. כל תרומה צנועה או שיתוף ברשת חברתית יתקבלו בשמחה ענקית וריקוד הודיה אפריקני קדום
תודה!

עוד מהבלוג של sharonidanoni

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

העקומה מתיישרת לרגע מהתרגשות!

טוב, את הפוסט הנ״ל אני כבר כותבת בידיים רועדות מהתרגשות....אז סורי אם יתפלקו לי טעויות כתיב, רק לפני שבוע פרשתי פה את הסיפור שלי ואיך קרה שבאמצע החיים אני כותבת, מביימת ומשחקת בסרט קצר משלי. ...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה