הבלוג של פיני שרגיל בן סירה

פיני שרגיל בן סירה

בן זוג, אבא, בן של, אח, גיס, דוד, חבר || מתאמץ לשמור על האופטימיות והשפיות, שלי ושל אחרות ואחרים, במקום ובתקופה הקשים בהם אנו חיים || בעל כוונות טובות, סקרן, ביקורתי, שואף לצדק, מצחיק, רציני || בן 54, עובד סוציאלי במפעל מוגן רב... +עוד

בן זוג, אבא, בן של, אח, גיס, דוד, חבר || מתאמץ לשמור על האופטימיות והשפיות, שלי ושל אחרות ואחרים, במקום ובתקופה הקשים בהם אנו חיים || בעל כוונות טובות, סקרן, ביקורתי, שואף לצדק, מצחיק, רציני || בן 54, עובד סוציאלי במפעל מוגן רב נכותי המעסיק נשים וגברים עם צרכים מיוחדים.

עדכונים:

פוסטים: 130

החל מאוגוסט 2011

\\

שריטות על הפילם מסמלות סרט ישן. זה מוכר לכולנו. בעקבות אירועי הימים האחרונים חשבתי על שלל השריטות שכל אחת ואחד מאתנו צוברים. במיוחד חשבתי על השריטות הקשורות למה שרובנו קוראים לו “המצב הבטחוני”, על נגזרותיו הרבות. אוסף שריטות החיים על סרט הסופר 8 האישי שלנו. אוסף, שכאשר באמצע היום אנחנו שומעים אזעקה של טיל מתקרב, גורם לנו להתיחס אליה כמעט כאל עניין מובן מאליו. נבהלים, נבהלים מאד אפילו, אבל יאללה, ממשיכים.

עכשיו, כידוע, אנחנו בפרק שריטות נוסף, וזה ממש לא משנה מה דעתי או דעתך על הלחימה בדרום. דעות פוליטיות והשקפת עולם הן לא ציפוי מגן מפני טראומות. והטראומות נאספות בכל רגע והן כאן להישאר. אחרי שיחה עם בני הבכור, שעומד להתגייס עוד שנה וחצי, החלטתי להכין רשימה חלקית של השריטות שלי.

.

גיל 4. אבא נהרג במלחמת ששת הימים.

גיל 10. ברדיו מודיעים שצריך להתחיל לאגור מים. אני נכנס, בוכה, לחדר השינה של אמא שלי, מבועת כי התחילה המלחמה. בלילה אני מדמיין שהסורים מסתובבים בחצר הבית שלנו ברמת גן.

גיל 18. רק התגייסתי. מלחמת לבנון. חבר מהגימנסיה נהרג בתותח המתנייע שלו.

עדיין 18. אולי 19. אני לא קרבי. כולה חוקר זוטר במצ”ח. זה מספיק כדי להיות באותו חדר עם גופה של חייל שהתאבד, כדי לחטט בשלולית הדם של חייל אחר שירה בעצמו, כדי ליסוע באוטובוס מירושלים לרמת גן עם שקית יוטה ובה מדים מגואלים בדם של עוד חייל שהתאבד. כאלה.

גיל 28. מלחמת המפרץ הראשונה. בחדר האטום עם אשתי דאז ואמא שלי. מסיכות. קלאוסטרופוביה.

גיל 32. גיסי, מפקד טייסת, נהרג בטיסת אימון.

גיל 33. פיגוע בדיזינגוף סנטר. גבר נהרג בדרך לעבודתו. בשנים הבאות, במסגרת התנדבות בביטוח לאומי, אלווה את הבן הקטן והיתום שלו.

גיל 33. מילואים. בבור כלשהו בקריה. אני צופה בשולחן מלא גנרלים שמעכלים את הירי על כפר כנא.

גיל 40. מילואים. ימים ולילות בחדר המצב בפיקוד העורף, בהמתנה לטילים.

גיל 43. מלחמת לבנון השניה. אני מדריך ילדים קטנים במועדונית, אוסף אותם מהר מהר בתרגיל הכנה לקראת הטילים.

גיל 44. מרפאה לבריאות הנפש. מתחיל לטפל באיש קבע לשעבר, שסובל מפוסט טראומה שהתפרצה אצלו כשפינה את גופות חבריו בפיגוע בבית ליד.

.

ויש עוד. ברור שיש עוד. זו התפאורה שלנו, והסרטים של כולנו ממשיכים להתכסות בשריטות, וכך גם הסרטים של ילדינו.

\\

עוד מהבלוג של פיני שרגיל בן סירה

אני - אויב העם

\\ אהובתי, שמכירה אותי טוב מכל אדם אחר, חריפה וחדת הבחנה. "אתה נראה היום בדיוק כמו שנראית כשחזרתם מהשביתה." לא נעים להודות, אבל בדיוק כך. היא רואה, והיא אומרת מה היא רואה. הכוונה היא לשביתת העובדות והעובדים הסוציאליים –...

תצוגה מקדימה

מזרחים עליך!

\\  . הבחירות הקודמות והשכנוע הפנימי העמוק שלי על כך שהמוני אדם יצביעו, כמוני, לארץ חדשה, הספיקו כדי ללמד אותי סופית עד כמה אין להסיק ולו מסקנה אחת מהפיד. הפיד שלי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פתרון אפשרי עטוף במחשבות נוגות

\\ \\ במרץ 2011 זכיתי לגלות מה מרגיש, מה באמת מרגיש, אדם שמחרבנים עליו. אמיתי לגמרי. הייתי אז קצין מבחן, עובד סוציאלי בשירות המדינה, ויחד עם חברותיי וחבריי למקצוע העבודה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה