הבלוג של פיני שרגיל בן סירה

פיני שרגיל בן סירה

בן זוג, אבא, בן של, אח, גיס, דוד, חבר || מתאמץ לשמור על האופטימיות והשפיות, שלי ושל אחרות ואחרים, במקום ובתקופה הקשים בהם אנו חיים || בעל כוונות טובות, סקרן, ביקורתי, שואף לצדק, מצחיק, רציני || בן 54, עובד סוציאלי במפעל מוגן רב... +עוד

בן זוג, אבא, בן של, אח, גיס, דוד, חבר || מתאמץ לשמור על האופטימיות והשפיות, שלי ושל אחרות ואחרים, במקום ובתקופה הקשים בהם אנו חיים || בעל כוונות טובות, סקרן, ביקורתי, שואף לצדק, מצחיק, רציני || בן 54, עובד סוציאלי במפעל מוגן רב נכותי המעסיק נשים וגברים עם צרכים מיוחדים.

עדכונים:

פוסטים: 130

החל מאוגוסט 2011

\\

פנים. ערב. ביתו של ראש הממשלה

ביבי, בטרנינג, יושב בסלון, משחק עם עצמו שח ומתעצבן שהוא מפסיד.

ביבי: מודרת, תעשי קפה.

שרה רצה למטבח, ומכינה לביבי כוס קפה. היא פוסעת לעבר הסלון, בצד שלה של הבית, משתדלת לא להתקרב מדי למחיצה.

שרה: כבוד ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה למדינה, הקפה שלך מוכן, אדוני.

ביבי: נו, אז תביאי לי אותו. למה את מחכה?

שרה: אבל, אלוף המדינאוּת, אני יכולה להגיע רק עד המחיצה, כבודו.

ביבי (לעצמו): מודרות… מי המציא אותן לעזאזל…?!

ביבי (לשרה): בשביל מה הבאתי לך את היעה הארוך מאבולעפיה? שימי את הכוס קפה על החלק השטוח ועם המקל תקרבי לי ת’קפה המזורגג.

שרה: כן, מופת לבטחון ולצדק חברתי. כן, אשף פיננסי. לשירותך.

שרה מתמרנת את כוס הקפה על היעה הארוך של אבולעפיה, ממש עד הכורסה של ביבי.

צלצול בדלת.

ביבי: מודרת, תפתחי. זה בטח פוטין.

שרה פותחת את הדלת. אביגדור ליברמן ואלי ישי נכנסים. בטעות, שיש שהיו מכנים אותה פרוידיאנית, הם פונים לכיוון הלא נכון של המחיצה, ולפתע מוצאים את עצמם בעזרת הנשים של הבית.

ביבי (לעצמו): אללה איסטור. לך תנהל מדינה עם כאלה מפגרים.

ביבי (לליברמן וישי): אם היו חסרות לי עוד שתי מודרות בממשלה, הייתי מבקש מחוטבלי שתשלח לי שתיים מהחברות שלה. אתם לא מבינים מה זה צד ימין של המחיצה?! עוד מעט גם תשבו לי באחורה של האוטובוס.

ישי: סליחה, מלך רם. התבלבלנו.

ישי וליברמן חוזרים לכיוון הדלת כדי לעבור לצד הגברי של הבית, ופתאום מוצאים את עצמם עומדים מול שרה ולא יודעים מה לעשות. היא בכל זאת המודרת של ראש הממשלה.

ביבי: יאללה, מודרת, למה את מחכה?! קחי רוורס ואל תפריעי.

נשמעים צפצופים בזמן ששרה לוקחת רוורס ונותנת לשניים לעבור. הם מגיעים ומתיישבים ליד ביבי.

ביבי: מודרת, תביאי קצת שְפֶק ובאגטים לחבר’ה.

ישי: אבל כבוד מושיע העם ואביר מריחת הטרכטנברג, במחילה מכבודך, כבודו, השפק מן החזיר הטמא הוא. אם אטעם ממנו, השם יכעס.

ביבי: אל תדאג, גיסנו.

ביבי (לשרה): מודרת, תגעי בשפק עם הידיים.

שרה: עם הידיים, שמש העמים…???!!!

ביבי: כן. עם הידיים.

ביבי (לליברמן וישי): קלטו ת’גאונות. היא נוגעת בשפק ומטמאת אותו, ואז מינוס ומינוס זה פלוס, והשפק הטמא הוא בעצם כשר.

ישי: גבר מסוקס והורס, ראש ממשלה רב-חסד, אין כמוך מנהיג שבמנהיגים, הפותר כל בעיה כבמטה קסם.

שרה מגישה פרוסות באגט, שפק ואורנג’דה על היעה הארוך של אבולעפיה.

ביבי (לשרה): יאללה, לכי לשיר בממ”ד, שלא נשמע אותך.

ביבי (לליברמן וישי): לא הבאתם את הפודל?

ליברמן: מי, שטייניץ?

ביבי: נו, כן. הפודל.

ליברמן: קשרנו אותו מחוץ לדלת, שלא ישאיר שערות בסלון של כבודו.

ביבי: תכניס, תכניס אותו. בא לי להוריד כמה כאפות למישהו.

ליברמן מסמן בתנועת ראש ועיניים לכיוון הממ”ד.

ביבי: מה, למודרת? עזוב. לא כדאי. היא עוד תעיף עלי נעל.

ליברמן וישי משפילים מבט. ליברמן קם לכיוון הדלת, להביא את שטייניץ.

ביבי (לישי): אני אגיד לך ת’אמת – הסובייטי הזה מלחיץ אותי.

ליברמן חוזר לסלון, הפעם מהצד הנכון של המחיצה. שטייניץ, ברצועה, הולך על ארבע אחריו. ליברמן מתיישב ושטייניץ רובץ לפני ביבי.

שטייניץ: הב הב.

ביבי מוריד לו הפוכה. שטייניץ מיילל ונכנס מתחת לספה.

ביבי: אז מה על הפרק?

ישי: הבאנו כמה רעיונות, ראש ממשלה רגיש ומכיל.

ביבי: שוּט.

ישי: אליפות מודרות ארצית.

ביבי: תמשיך.

ישי (לליברמן): איווט?

ליברמן (לישי): אמא’שך איווט, יא דוס. ‘זהר שאני לא אשב עליך.

ישי מכניס בעיטה לשטייניץ, שמיילל ונשאר מתחת לספה.

ליברמן: כבודו, אליפות מודרות ארצית, שלא יגידו שאנחנו לא מתייחסים אליהן.

ביבי: ומה יהיה באליפות?

ליברמן: מודרות, אתה יודע, מנהיג מהולל. כמה רגילות, שתיים שלוש פלסטינאיות, כמה רוסיות, כמה אתיופיות, אולי אפילו נצליח להשיג איזה מרוקאית.

ביבי: אל תשכחו גם שתיים שלוש עובדות זרות.

ליברמן: ברור, ברור כבודו, ירום הודו. ברור.

ביבי: ומי תזכה?

ליברמן: אחת, פרופסורית לביוכימיה. מודרת מודרת.

ישי: הכי מודרת.

ביבי: סתום.

ישי מכניס עוד בעיטה לשטייניץ, שמיילל ונכנס עוד יותר פנימה מתחת לספה.

ביבי: מה עוד?

ישי: חליפות חלל.

ביבי: אלי, נשמה, ת’רוצה שאני אתלוש לך את הזקן?

ישי: חלילה, הוד מעלותו, מציל שריפת היערות. חלילה. במחילה, זה רעיון של ברק.

ביבי: מי?

ישי: ברק. שר הבטחון, מלכי.

ביבי: מי?

ישי: זה שרוצה להפציץ את אירן.

ביבי: אז תגיד ההוא שזקוק לקלינאית תקשורת, שווארצע.

ישי: סליחה, מלך רם.

ביבי: לא משנה. אז מה הקטע עם החליפות חלל?

ליברמן: משכין שלום מהולל, החליפות חלל זה פטנט נהדר. כל המודרות ילבשו אותן וככה הן גם יהיו מוסתרות לגמרי, גם לא תהיה שום סכנה שניגע בהן בטעות וגם זה הרבה יותר מודרני מהג’יפה שהפרימיטיביוֹת של אליהו לובשות.

ישי (קופץ ממקומו): עם כל הכבוד, מנהיג דגול, מופלא ורחום. עם כל הכבוד, לא אוכל עוד להבליג על דברי הבלע של שר החוץ.

ביבי: סתום כבר, סתום, יא מתפלל. חפרת לי, שהשם ירחם. מישהו אומר לך מילה כשאתה מתעסק עם הסאדו-מאזו שלך, של הרצועות עור האלה על הידיים והראש, הא? מישהו אומר לך מילה? אז סתום כבר, יא ראבי. סתום או שאני מעיף אותך לממ”ד לשמוע את שֹרה שרה.

ישי: שיר שמח, הוד מעלתו.

ביבי וליברמן יחד: סתום!!!

ישי דופק וואחד בעיטה לשטייניץ וגם דורך לו על הזנב המדובלל שלו, שמבצבץ מתחת לספה. שטייניץ צווח וממש נעלם מתחת לבלטות. הוא גם מיד מעביר עוד 40% תקציב לישיבות.

ביבי: טוב, מה עוד? אין לי את כל היום. יש לי עוד שעווה על הראש וגם שחי וגבות.

ליברמן: כן, מופת להבנת רצון העם. כן, כבודו. רק עוד רעיון אחד.

ביבי: יאללה, שוּט.

ליברמן: טרנספר, כבודו. טרנספר.

ביבי: מה קרה? נהיית לי גנדי?

ליברמן: לא, כבודו. אנחנו מדברים על טרנספר אמיתי שאפשר לעשות בקלי קלות ולאף אחד לא יהיה אכפת. ההפך. כולם יעזרו לנו ויריעו למנהיגותך המופלאה.

ביבי: נו?

ליברמן: הוד רוממותך, ראש ממשלה עשוי ללא חת, הרעיון שלנו הוא להעמיס את כל המודרות על משאיות ופשוט להעיף אותן מפה לכל הרוחות.

ביבי: המממ…

ליברמן: אז מה אתה אומר, מלך אדיר כוח?

ביבי: תראה, לא רע, לא רע, אבל… אפעס… יכול לעשות לנו כמה בעיות.

ליברמן: בעיות, אדון רם דרג?

ביבי: בעיות. בעיות. כלומר, אתה יודע… הטרנספר זה יופי, אבל בכל זאת, מי ינקה לנו ת’בתים? מי יקיים מצוות פרו ורבו ומלאו את הארץ? על מי נוכל לזרוק מגהץ כשהמרק פושר?

ישי: ברשותך, מוביל המחאה החברתית, ברשותך. חשבנו על כל הזוויות, כבוד הגנרליסימו, מנהיג צבא העם.

ביבי תוקע בישי מבט מצמית.

ישי: אם יורשה לי, כבודו, אכן חשבנו על הכל. אנחנו נעיף את כל המודרות לאלף עזאזל ואז נייבא מודרות מסין. הן מנקות נהדר, עושות יופי של קפה, והפרו ורבו שלהן… חבל על הזמן כמו שנוהגים לומר בני הנוער.

ישי, גופו רועד עכשיו כעלה נידף, מחפש נואשות אחר שטייניץ, אבל אין כל זכר לפודל. בחדר משתררת שתיקה רועמת, שמופרת, לבסוף, על ידי קולו הרדיופוני של השליט הכל יכול.

ביבי: נייבא מודרות מסין, הא…?!  לא רע. לא רע. מה אני אגיד’ך, ש”סניק, לא חשבתי שתפתיע אותי לטובה. יופי של רעיון.

ליברמן: הרעיון הוא גם שלי, הוד רוממותך.

ביבי: סתום כבר, יא שמן. לך תשתה קצת וודקה ותגיד התכוונצי במקום התכוונתי.

ביבי (לישי): אני ממנה אותך לשר מיוחד לענייני יבוא מודרות מסין. ועכשיו, יאללה. עופו מפה.

ליברמן וישי לא מעזים לפצות פה. הם קמים בשקט ופונים לעבר הדלת. ישי מספיק לשנורר עוד חתיכת שפק קטנה עם זנב באגט. כשהם כבר כמעט ליד הדלת, ביבי שואג.

ביבי: אביגדור!

ליברמן: כן, ראש ממשלה אהוב?

ביבי: תדאג שידפקו מכות לעוד כמה צלמי חדשות. שלא ירימו את הראש יותר מדי. תשתדל לא להרוג אותם, אתה יודע, אבל שיהיו מכות מכות, כן?

ליברמן: כן מפקדנו.

השניים יוצאים מבית ראש הממשלה. ביבי נותר לבדו בסלון, מגרד לעצמו את הביצים וחוזר אל לוח השח.

\\

עוד מהבלוג של פיני שרגיל בן סירה

אני - אויב העם

\\ אהובתי, שמכירה אותי טוב מכל אדם אחר, חריפה וחדת הבחנה. "אתה נראה היום בדיוק כמו שנראית כשחזרתם מהשביתה." לא נעים להודות, אבל בדיוק כך. היא רואה, והיא אומרת מה היא רואה. הכוונה היא לשביתת העובדות והעובדים הסוציאליים –...

תצוגה מקדימה

מזרחים עליך!

\\  . הבחירות הקודמות והשכנוע הפנימי העמוק שלי על כך שהמוני אדם יצביעו, כמוני, לארץ חדשה, הספיקו כדי ללמד אותי סופית עד כמה אין להסיק ולו מסקנה אחת מהפיד. הפיד שלי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

השריטות של כולנו

\\ שריטות על הפילם מסמלות סרט ישן. זה מוכר לכולנו. בעקבות אירועי הימים האחרונים חשבתי על שלל השריטות שכל אחת ואחד מאתנו צוברים. במיוחד חשבתי על השריטות הקשורות למה שרובנו קוראים לו "המצב הבטחוני", על נגזרותיו הרבות. אוסף...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה