הבלוג של שאקטי מאי

shaktimhi

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של... +עוד

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב. שאקטי הקימה את פראנה יוגה קולג' כבית ספר בינלאומי ליוגה, להכשרת מורים ברחבי העולם. פראנה יוגה קולג' ממוקם בתל אביב (ישראל), ומושך סטודנטים מכל העולם. . במשך שנים פיתחה שאקטי סגנון לימוד ייחודי וכאן טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות, שאקטי מלמדת את הסטודנטים איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, שאקטי משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים. בין לימוד הקורסים השונים, מקדישה שאקטי את זמנה לתמיכה בתלמידים בוגרים ויוגים אחרים, שזקוקים לעזרה בהתגברות על מכשולים הניצבים בדרכם הרוחנית. הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים. לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתירגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאטה יוגה, הידע של שאקטי הוא בלתי רגיל והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם פורומים אינטרנטים וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.

עדכונים:

פוסטים: 62

החל מיולי 2013

לפני כשבוע פורסם בעיתון סיפור עצוב על אישה צעירה, אם חד-הורית, שרצחה את ילדיה בסכין ואז ניסתה להתאבד, אך לא הצליחה. היא הועברה לבית החולים במצב קריטי ורופאים נלחמים על חייה. איזו זכות יש לנו למנוע מאדם בוגר מלממש את רצונו למות?

23/09/2013

 

לפני כשבוע פורסם בעיתון סיפור עצוב על אישה צעירה, אם חד-הורית, שרצחה את ילדיה בסכין ואז ניסתה להתאבד, אך לא הצליחה. היא הועברה לבית החולים במצב קריטי ורופאים נלחמים על חייה.

הטקסט הזה לא בא לתאר מקרה נורא של אימא שרוצחת את ילדיה הקטנים. הוא גם לא בא לתאר את החיים האינטנסיביים שלנו, שרמת הלחץ התמידית בהם יכולה לגרום לכל אחד להשתגע מרוב ייאוש. הטקסט הזה כן נוגע בחוסר היכולת לכבד בחירות של אדם בוגר, במיוחד כשהבחירה היא להשתחרר מהמציאות של החיים אחת ולתמיד.

התעצבתי במיוחד כשקראתי שעל אף שאותה אישה הבהירה ללא כל צל של ספק, כשניסתה לשסף לעצמה את הגרון, שכל רצונה הוא למות ובכך להביא קץ לחייה שהיו מבחינתה סיוט מתמשך, בכל זאת החליטו הגופים האחראים סביבה להחזיקה בחיים בניגוד לרצונה. למה? גם אם נתעלם לרגע מזה שהם פעלו בניגוד לרצונה, הרי שאם “יצליחו” במשימה והיא תחיה, אחרי ההחלמה תחכה לאישה הזאת, האומללה ממילא, מציאות עגומה מאוד וצפויה מראש. היא תשלח למאסר עולם או בכלא או במוסד לחולי נפש, ובשני המקרים תיאלץ לחיות את הסיוט שיצרה יום אחר יום למשך שארית חייה.

האם יש פה מישהו שמאחל לעצמו מציאות שכזאת? מה, לעזאזל, יכולה להיות הסיבה להשאיר אותה בחיים אחרי שהפגינה בבירור שהיא מעדיפה למות? יש רק תשובה אחת: העמדת פנים! העמדת הפנים היא ההצהרה שחיי אדם הם בעלי ערך עליון.

אנחנו מעמידים פנים שהחיים הם בעלי ערך עליון, ובמקביל שולחים צעירים וצעירות למות במלחמות פוליטיות חסרות טעם או מטרה.

אנחנו מעמידים פנים שהחיים הם בעלי ערך עליון, ובמקביל מפתחים נשק גרעיני כדי שנוכל להרוג כמה שיותר אנשים בפצצה אחת.

אנחנו מעמידים פנים שהחיים הם בעלי ערך עליון, ובמקביל חולפים באדישות על פני חסרי-בית בדרך למסעדה או לקניות.

אנחנו מצהירים שהחיים הם בעלי ערך עליון, ובמקביל אנשים הורגים זה את זה בגלל תאבת בצע, קנאה, אמונות שונות, עקרונות מנוגדים ועוד.

אבל כשאדם בוגר מחליט ליטול את חייו, פתאום כולם קופצים להצילו תוך התעלמות מוחלטת מהאדם, שהחיים האלה הם שלו, ומהבחירה של אותו אדם למות.

איזו זכות יש לנו למנוע מאדם בוגר מלממש את רצונו למות? אחרי הכול, שלא כמו רצח, אותו אדם לא פוגע באף אחד חוץ מעצמו.

לא בחרנו מתי לבוא לעולם הזה… מגיעה לנו לפחות הזכות לבחור מתי ואיך לעזוב.

אני משתמשת במאמר זה כצוואתי הפומבית: אם יגיע יום בו אבחר לעזוב את גופי הפיזי, בבקשה מכם, אל תתערבו בבחירה שלי – אל תפריעו לי למות.

אני נושאת תפילה, באהבה ובחמלה, לאותה אישה – מי ייתן ומשאלתה למות תתגשם.


שאקטי מאי

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: [email protected]

 

עוד מהבלוג של שאקטי מאי

תצוגה מקדימה

הנפילה אל האור

בשנת 2008 חוויתי אירוע שהוכיח לי יותר מכל את עוצמת הדרך הרוחנית בה בחרתי לחיות מאז נעוריי. אחרי שנים ארוכות של תרגול יוגה וזן אינטנסיביים, במהלך קורס מורים שהעברתי בקופנגן, אי קטן בתאילנד, נפלתי מצוק גבוה, שברתי את עמוד...

תצוגה מקדימה

משתן לשתן כוחנו עולה

שמי שאקטי מאי אני בת 56 ובמשך 32 שנה אני שותה שתן בכל בוקר לרוב האנשים שתן מעלה אסוציאציות של: משהו מלוכלך פסולת שהכליות מוציאות מהגוף פעילות שאחריה צריך לשטוף ידיים משהו רעיל ובטח מסוכן לשתיה תסכימו איתי שאם כל...

תצוגה מקדימה

ליפול מאהבה

בצורתו האנגלית, המונח 'להתאהב' מורכב משתי מילים בעלי מטען אנרגטי הפוך. "Falling in love" מורכב ממילה אחת מרוממת, וממילה אחת הפוגמת בתחושתנו. נפילה היא מילה המתארת פעולה בלתי-נעימה שעלולה לסכן את הישרדותנו הפיזית, מצב לא רצוי....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה