הבלוג של שאקטי מאי

shaktimhi

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של... +עוד

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב. שאקטי הקימה את פראנה יוגה קולג' כבית ספר בינלאומי ליוגה, להכשרת מורים ברחבי העולם. פראנה יוגה קולג' ממוקם בתל אביב (ישראל), ומושך סטודנטים מכל העולם. . במשך שנים פיתחה שאקטי סגנון לימוד ייחודי וכאן טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות, שאקטי מלמדת את הסטודנטים איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, שאקטי משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים. בין לימוד הקורסים השונים, מקדישה שאקטי את זמנה לתמיכה בתלמידים בוגרים ויוגים אחרים, שזקוקים לעזרה בהתגברות על מכשולים הניצבים בדרכם הרוחנית. הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים. לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתירגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאטה יוגה, הידע של שאקטי הוא בלתי רגיל והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם פורומים אינטרנטים וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.

עדכונים:

פוסטים: 50

עוקבים: 21

החל מיולי 2013

6 הקלישאות שחונקות זוגיות למוות

 

או: למה הסיכויים לזוגיות מפרה ומהנה כה קלושים

“בראשית ברא אלוהים את אדם ואת חווה”. מבחינה דתית ומבחינה אבולוציונית, הזוגיות בין איש לאישה נועדה רק לדבר אחד: המשכיות הגזע האנושי. עם התפתחותם של האיש והאישה מאנשי מערות לאנשים מודרניים, גם הזוגיות התפתחה והחלה למלא צרכים ומאוויים שהם מעבר ליצירת תינוק.

(הערה חשובה: המאמר מתייחס גם לזוגיות מאותו המין).

כל זוגיות מכילה שני מוחות, שני מיינד, שתי תודעות ושני גופים פיזיים שונים לגמרי. כמו שאין שתי טביעות אצבע זהות, כך גם אין שני בני אדם זהים. זה אומר, שגם אם קיימת האשליה שלבן  או בת הזוג שלנו יש בדיוק את אותו המיינד שיש לנו, הם עדיין יהיו שונים מאתנו. גם אם שני בני הזוג שותפים לאותן דעות בכל העניינים הגדולים והקובעים, כמו פוליטיקה, רוחניות וגידול ילדים, עדיין אחד יאהב גלידת וניל והשני שוקולד; אחד יטען שאהבה היא הדבק לזוגיות והשני יאמין שסקס הוא הדבק שמחזיק יחסים לאורך זמן. בגלל שהצרכים, המאוויים ותפיסת המציאות של שני השחקנים במערך הזוגי הם שונים, ובגלל שתוכנתנו להאמין ״שמנצח יש רק אחד”, מהר מאוד מתחילים להיווצר סדקים במערכות זוגיות בצורת קונפליקטים, שבהם כל בן זוג מנסה למשוך את המציאות הזוגית לצד ולתפיסה שלו.

בנוסף לקונפליקטים, שמחלישים את מערכת החיסון של הזוגיות מבפנים, רוב מערכות היחסים סובלות מחנק חיצוני שנובע מדחיסתן אל תוך קופסאות של קלישאות זוגיות, מרובעות ואטומות. מאז ילדותינו אנו עוברים שטיפת מוח בקלישאות שחוקות ונבובות הקשורות לזוגיות.

להלן ששת הקלישאות הנדושות שהמאמצים להגיע אליהן ולהגשימן הופכים את רוב מערכות הזוגיות לסבל אחד מתמשך, עם הפסקות קטנות של אושר:

זוגיות טובה תימשך לנצח (או במילים אחרות עד המוות).

בזמנים הישנים אנשים מתו באותו בית שהם נולדו בו, ואם לא בדיוק באותו בית, אז באותו כפר ובוודאי באותה המדינה. אנשים עבדו באותה עבודה כל חייהם, והיו נשואים לאותם בני זוג עד מותם. כל חריגה מכך הייתה נחשבת ליוצאת דופן. היום, בעידן טכנולוגי שמציע אין סוף אפשרויות, אנשים בוחרים לגור במקומות שונים בעולם; מחליפים מקומות עבודה בתכיפות; משנים דעות הודות לחשיפה לאינפורמציה גלובלית; משנים אורח חיים; ובאופן כללי משנים ומשתנים. רק בדבר אחד יש כמיהה עמוקה לקביעות ונצחיות – בזוגיות.

אצל רוב האנשים, אפילו הפתוחים והנאורים ביותר, סיומה של זוגיות ארוכה עדיין נתפס במידה זו או אחרת ככישלון. כמובן, אם הזוגיות כוללת ילדים, הפרידה הופכת לעוד יותר דרמתית, כואבת ומאכזבת.

אי אפשר להוציא יחסים זוגיים מההקשר הכולל של החיים המודרניים והמאוד דינמיים. בגלל ההיצע הרב שהחיים מציעים לנו, כולל חשיפה לאין סוף אנשים חדשים, המיינד משנה את דעתו ורצונו גם בעניינים רגשיים.

במקום להשקיע את כל האנרגיה שלנו בהחזקה של יחסים גוססים בכוח, רק כדי להכניס אותם לקלישאה של ״עד שהמוות יפריד בינינו״, כדאי להשקיע באיכות של הזוגיות שלנו, מה שלרוב יאריך את הזוגיות – כי נשאר נוכחים ומעריכים.

זוגיות זה דבר שצריך לעבוד עליו.

כשזוגיות הופכת ל״עבודה״ היא הופכת למתישה ומעייפת. זוגיות, כמו כל דבר אחר, זקוקה לרמת מודעות גבוהה. אם יש מודעות ואנחנו רואים את בני הזוג שלנו כעולם ומלואו ולא כמקור למילוי הצרכים והחסכים שלנו –  חדווה, אהבה עמוקה והתפעמות יהיו התדרים שירטיטו את הזוגיות.

רוב האנשים ש״עובדים על הזוגיות שלהם״ לרוב הגיעו לשלב שבו הם איבדו את הספונטניות, את הזרימה ואת ההתפעמות מבני זוגם. ״עבודה״ על הזוגיות כוללת שיחות ארוכות ומייגעות אל תוך הלילה (ועיניים טרוטות בבוקר), מסקנות יבשות על מה צריך לעשות כדי ״לשפר״ את היחסים, לוח פעילויות מוכתב שיכניס ״חיים״ לזוגיות (״פעמיים בשבוע נפנה זמן לעשות סקס, לפחות פעם בשבועיים נצא למסעדה״… נחמד אבל מאולץ :-)

כשזוגות מגיעים ליועץ נישואין, יחסיהם כבר מתים. אם אהבה צריכה צד שלישי כדי לדעת מה היא מרגישה ואיך היא צריכה להתנהל, אז היא נפחה את נשמתה. יועצי נישואין יכולים להפיח רוח חיים בקלישאה של הזוגיות, אבל לא בזוגיות עצמה – הייעוץ המקצועי הטוב ביותר עדיין לא יוכל להפיח ניצוץ אוהב בעיניים של בני זוג שלבם נדם.

זוגיות חייבת להיות שוויונית.

אני יוצאת מתוך הנחה שמלכתחילה שני בני הזוג בחרו באופן חופשי להיות אחד עם השני ולכן ההתייחסות אינה כוללת נישואים של דתיים קיצוניים, או כל מערכת זוגית בהם האישה לא שווה לגבר, בהם האישה היא רכוש של הגבר או שהיא חסרת זכויות

זוגיות שוויונית לרוב מתבטאת ב:

״אני אחראית על הכלים אתה על הכביסה״

״אני משכיבה את הילדים אתה מכין אותם לבית ספר״

״אני משלמת חשבונות אתה אחראי על פעילויות בשבתות״

נשמע אידאלי, אבל מה קורה כשאחד מבני הזוג פחות מאורגן מהשני? כשאחד צריך יותר מרחב ושקט מהשני? כשאחד פחות מסודר מהשני? כשאחד יותר חולמני או יצירתי? כשאחד יותר חברותי מהשני? כשאחד יותר פעיל מהשני?

אי אפשר לצפות משני אנשים שיש להם אופי שונה, רצונות שונים, תפיסת חיים שונה ומאוויים שונים שיפעלו ירגישו ויתנהגו בצורה שווה. ועוד יותר אי אפשר לצפות שלשניהם תמיד יהיו אותם סדרי עדיפויות:

מאוד חשוב שהילדים יאכלו ארוחות מסודרות… ואני חושב שיותר חשוב שהם יוכלו כשהם רעבים…

חשוב שתבואי איתי כל שישי להורי… ואני חושבת שחשוב שלא אעשה דברים כנגד רצוני…

אני חייב לנסוע לחו״ל ולטייל לפחות פעמיים בשנה … זה נראה לי בזבוז, עדיף לחסוך את הכסף ולקנות דירה.

שוויון מוחלט יכול להתקיים אולי בין שני רובוטים שיצאו מאותו קו יצור, וגם זה לא בטוח. קלישאת ״השוויון״  היא אחד המקורות העיקריים למרירות ותסכול בזוגיות.

מכיון ששוויון בין אנשים הוא לא דבר אורגני, כדי שיהיה שוויון צריך לאכוף אותו, לכן שיווין מבטל חופש. היכן שיש שוויון לא תמצאו חופש. מי שרוצה להפוך את הזוגיות שלו לבית כלא עם תנאים שווים לכל האסירים שיכפה שוויון מאולץ על הזוגיות שלו. {“אני ניקיתי אתמול אז עכשיו תורך לנקות״.}

אכיפת שוויון על מערכת זוגית יוצרת מערכת של ראיית חשבון. ככל שהזמן עובר מתחשבנים יותר ויותר מי עשה מה, כמה ומתי. כל הזמן מודדים, כל הזמן משווים ורוב הזמן לא מרוצים. הרצון לשוויון הופך את הזוגיות למערכה פוליטית. היופי בזוגיות רוחנית היא שאנשים יכולים להיות עצמם, כי הם יודעים שהם אהובים כפי שהם.

אפשר לבקש מבן זוג  לא מסודר שינסה להיות יותר מסודר, אבל אם הוא לא יכול או לא רוצה להשתנות, אי אפשר לדרוש את זה ממנו. להביע בקשה זה חלק מתקשורת בריאה בזוגיות – דרישות ואיומים לעומת זאת דוחקים אנשים לפינה ויוצרים לחץ על בני הזוג להשתנות בכוח, להיות מה שהם לא ובקיצור – לאבד את החופש שלהם. האומנות בחיים זה לדעת מה לבקש ממי. בזוגיות אנחנו לרוב דורשים מבני הזוג דברים שיעזרו לנו להתמודד עם החיים בלי לראות מי עומד לפנינו.

רבים מכם יאמרו ״נשמע נפלא, אבל זה לא עובד ככה כשיש ילדים״. אז תנו את דעתכם לעניין לפני שאתם מביאים ילדים. רוב האנשים מאמינים או מקווים שאחרי שהילדים ייולדו בני זוגם ישתנו. כמה עצוב, הרי התאהבנו בבני זוגנו בגלל מה שהם, אז למה שנרצה שהם ישתנו?

אם אחד מבני הזוג צריך זמן לעצמו כדי ליצור, הצורך לא ישתנה אחרי שתביאו ילדים. אפשר לדרוש מבני הזוג שבעקבות נישואין או ילדים הם ישתנו ,אפשר להתעמת עם בני זוג שהם צריכים לתת יותר, שהם כבר לא יכולים להתנהל כמו פעם, ואולי גם תצליחו לשכנע או לכפות את דרישתכם בריבים וצעקות. אבל עמוק בפנים אתם ובני הזוג תתחילו לדעוך. הכי חשוב בזוגיות זה לא להיות צודקים מול בני זוגנו. בכל פעם שאנחנו מאמינים שאנחנו  צודקים, אנחנו לא רואים את מי שעומד לפנינו. זו הסיבה שמהר מאוד מערכות יחסים הופכות לשדות קרב מעל או מתחת לפני השטח.

בזוגיות טובה בני הזוג משלימים אחד את השני (או במילים אחרות הוא/היא החצי השני שלי).

אם בן הזוג שלי משלים אותי זה אומר שאני בפני עצמי לא שלמה. אם בן הזוג שלי הוא החצי השני שלי, זה אומר שאני חסרה, וכדי להיות שלמה אני לגמרי תלויה בבן זוגי. תלות יוצרת סבל רב שמהול בחרדות נטישה, קנאה ובתחושה שבלי בני זוגנו אין לנו קיום.

אני גם לא מעוניינת שבן הזוג שלי יהיה המכסה לסיר שלי. לרוב כשהמכסה של הסיר סגור המרק גולש. בזוגיות ללא קלישאות כל אחד מבני הזוג הוא הוויה בפני עצמה, כל אחד מבני הזוג הוא עולם ומלאו. המפגש בין שני בני זוג שלמים לא נוצר מהזדקקות של מילוי החוסרים והחסכים שלנו דרך בן הזוג שלנו, אלא משיתוף של שני העולמות כשכל אחד עומד בפני עצמו.

 

זוגיות טובה היא זוגיות בה האחד משתנה בשביל השני.

מציעה להשתנות בשביל עצמכם במקום להשתנות בשביל האחר.

כשאנו דורשים מבני הזוג שלנו להשתנות למעננו נגד רצונם (אם היה רצון לא הייתה דרישה), השינוי שנכפה עליהם הופך אותם עם הזמן לממורמרים:

״עכשיו שאתה בזוגיות אתה לא יכול להמשיך לראות את החברים שלך כל כך הרבה פעמים בשבוע״

״עכשיו שאנחנו נשואים את לא יכולה להמשיך להתלבש ככה.״

אנשים מתרברבים איך הם הצליחו לשנות את בני הזוג שלהם במהלך היחסים.

“היית צריכה לראות איך הוא היה מתלבש לפני שהכרנו”

“אחרי שהתחתנו אמרתי לה, אין יותר לשמור על קשר עם האקסים שלך”

חשוב לזכור שאף אחד לא יכול לשנות אף אחד. שינוי זה דבר שקורה לאדם מתוך עצמו עם עצמו. הרבה מאוד בני זוג שחיים שנים בזוגיות טובענית ולוחצת, מרגישים עם הזמן שהם איבדו את עצמם במערכת הזוגית, שהם כבר לא יודעים יותר מי הם. זו התגלמות התסכול והמרירות המודחקים שרוב האנשים חווים בזוגיות ארוכה.

בני זוג אידאלים הם בני זוג שיכולים למלא את כל הצרכים והחסכים שלנו.

אנחנו רוצים שבני הזוג שלנו:

תמיד יבינו אותנו.

תמיד יתמכו בנו.

תמיד יתחשבו בנו.

תמיד יעצימו אותנו.

תמיד יהיו סבלניים וקשובים.

תמיד ידעו בדיוק מה אנחנו מרגישים בכל רגע נתון.

תמיד יתנו לנו מרחב אבל כשנצטרך יהיו שם בשבילנו.

תמיד יקבלו אותנו איך שאנחנו כולל כל המגבלות שלנו.

תמיד יכילו אותנו לא משנה מה אנחנו עוברים או מרגישים.

תמיד ייצגו אותנו בצורה נאותה (לבוש, אמירות בחברה, עיסוק וכו’).

וכל זאת, כשלנו עצמנו אין את היכולת למלא את הצרכים האישיים שלנו, כשלרוב אין לנו אפילו מושג מה אנחנו רוצים. ויותר מזה, מי מהקוראים יכול להרים יד ולומר שבכל רגע נתון הוא יכול לספק את כל הרשימה שלמעלה לבני זוגם? חצי מהרשימה? רבע ממנה? מי יכול לומר, שהוא יכול לתת לבן זוגו אפילו דבר אחד מהרשימה בכל רגע נתון, גם כשאתם עצמיכם עייפים, או מתוסכלים או עוברים משבר קשה? רוב האנשים מצפים מבני זוגם שיתנו להם דברים שהם עצמם לא יכולים לתת לעצמם או לבן/בת הזוג. לא פלא שכל כך הרבה בני זוג קורסים נפשית ורגשית מעומס הציפיות שמושלכות עליהם.

אחד המשפטים השכיחים והמרעילים שעולים בריבים תמיד יתחיל ב “את/אתה אף פעם לא”:

“אתה אף פעם לא מקשיב/מבין/עוזר/מעורב/מסכים/משקיע… כשאני זקוקה לכך”.

“את אף פעם לא מכילה/זמינה מינית/תומכת/מעריכה/מבינה… כשאני זקוק לכך”.

 

לסיכום, אני מציעה לזוגות אוהבים לשחרר את הקלישאות, לשרוף את ספרי העצות ״ליחסים מאושרים״, לשחרר את היועצים ולהתחיל לדעת לעצמיכם.

אהבה לא זקוקה לעזרה, רק לתשומת לב ומודעות גבוהה. צרו ביחד את הריקוד שלכם לפי המקצב שלכם.

באהבה גדולה

שאקטי מאי

****************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: [email protected]

 

עוד מהבלוג של שאקטי מאי

תצוגה מקדימה

הנפילה אל האור

בשנת 2008 חוויתי אירוע שהוכיח לי יותר מכל את עוצמת הדרך הרוחנית בה בחרתי לחיות מאז נעוריי. אחרי שנים ארוכות של תרגול יוגה וזן אינטנסיביים, במהלך קורס מורים שהעברתי בקופנגן, אי קטן בתאילנד, נפלתי מצוק גבוה, שברתי את עמוד...

תצוגה מקדימה

משתן לשתן כוחנו עולה

שמי שאקטי מאי אני בת 54 ובמשך 30 שנה אני שותה שתן בכל בוקר לרוב האנשים שתן מעלה אסוציאציות של: משהו מלוכלך פסולת שהכליות מוציאות מהגוף פעילות שאחריה צריך לשטוף ידיים משהו רעיל ובטח מסוכן לשתיה תסכימו איתי שאם כל...

תצוגה מקדימה

ליפול מאהבה

בצורתו האנגלית, המונח 'להתאהב' מורכב משתי מילים בעלי מטען אנרגטי הפוך. "Falling in love" מורכב ממילה אחת מרוממת, וממילה אחת הפוגמת בתחושתנו. נפילה היא מילה המתארת פעולה בלתי-נעימה שעלולה לסכן את הישרדותנו הפיזית, מצב לא רצוי....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה