הבלוג של שאקטי מאי

shaktimhi

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של... +עוד

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב. שאקטי הקימה את פראנה יוגה קולג' כבית ספר בינלאומי ליוגה, להכשרת מורים ברחבי העולם. פראנה יוגה קולג' ממוקם בתל אביב (ישראל), ומושך סטודנטים מכל העולם. . במשך שנים פיתחה שאקטי סגנון לימוד ייחודי וכאן טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות, שאקטי מלמדת את הסטודנטים איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, שאקטי משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים. בין לימוד הקורסים השונים, מקדישה שאקטי את זמנה לתמיכה בתלמידים בוגרים ויוגים אחרים, שזקוקים לעזרה בהתגברות על מכשולים הניצבים בדרכם הרוחנית. הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים. לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתירגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאטה יוגה, הידע של שאקטי הוא בלתי רגיל והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם פורומים אינטרנטים וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.

עדכונים:

פוסטים: 61

החל מיולי 2013

שלא כמו ברוב טקסי איוואסקה בהם אנשים מצטרפים לקבוצה אקראית עם אנשים שלרוב לא מכירים אחד את השני, היה לי חשוב עם מי אני עוברת את טקס החניכה שלי ועל כן יצרתי קבוצה בה הזמנתי אישית 9 אנשים, רובם יוגיסטים.

כשנכנסנו לחדר בו הטקס היה אמור להתקיים, נשימתי נעצרה למראה החדר המוזנח חסר החן, היכן שהמזרונים בהם היינו אמורים לבלות את הלילה סודרו בשתי שורות.

לא לזה ציפיתי. יופי, אסטטיקה ותשומת לב לפרטים הקטנים, הם לרוב חלק חשוב בטקסים רוחניים. רציתי לצאת, ללכת לבלי שוב, אך קול פנימי אמר לי: הישארי.

כמה ימים לפני הטקס פגשתי את השמאן, שסיפר לי שהטעם של התה רחוק מלהיות טעים ולמרות שהוא שתה את התה מאות פעמים, זה נהיה יותר ויותר קשה לשתות את התה שנראה כמו בוץ נוזלי. הוא הסביר לי שזה קורה כתוצאה מהתנגדות המיינד שאינו שש לעבור את הטקסים שמעצימים את התודעה הגבוהה מעליו.

בתחילת הטקס השמאן ושני ההלפרים שלו שתו את התה ראשונים. עם לגימת המשקה כל אחד מהם התעוות בתוספת פירכוס קל של הגוף לטעם ״הרע״ של התה.

שמעתי את עצמי אומרת לעצמי: Shakti, you are going to do it!

iwasaka

אחד אחד התיישבו חבריי למסע, כל אחד בתורו, לפני השמאן, ולגמו מהתה שהוגש להם על ידו. התבוננתי בפניהם היפים. אף אחד לא הניד עפעף בעודו לוגם מהמשקה. הלב שלי נפתח והתרחב.

כשהגיע תורי להתיישב לפני השמאן וללגום מהתה, התרכזתי בהתכוונות שלי למסע – שחרור מוחלט מהצורך של האני הקטן שלי בהכרה והתמסרות מלאה לשרת.

ואז שתיתי את המשקה. להפתעתי הרבה לא רק  שהטעם לא היה נורא כמו שרבים שעברו את הטקס מתארים, היה בו משהו טעים שהזכיר לי טעם של פעם, מזמן ומקום רחוקים שלא יכולתי להיזכר בהם.

נשכבתי על המזרון עם עיניים עצומות מנסה להיזכר מאיפה הטעם המאוד מיוחד מוכר לי? לא הצלחתי לזכור. ואז שיחררתי.

הרגשתי שאמא אדמה, סבתא איוואסקה, מקבלת אותי בזרועות פתוחות ובאהבה גדולה אל התודעה הגבוהה. הטעם המוכר של התרופה החזיר אותי הביתה.

האורות כובו, חושך ירד על החדר השקט. האנשים בחדר, שהרגשתי אליהם אהבה גדולה, החלו במסע אל תוככי התודעה.

אחרי זמן מה פתחתי את העיניים ונפעמתי מהמראה שנגלה לפניי. החדר המכוער והזנוח נעלם ובמקומו התהווה חדר יפהפה, מלא בצורות אנרגטיות, שנעו כצורות גאומטריות רכות וצבעוניות. החדר הפך לישות אנרגטית נעה, נושמת, מחבקת ואוהבת. שמעתי את עצמי משחררת ״וואווווו״. הרגשתי איך הסבתא קישטה לי במיוחד את החדר כדי להנעים לי את המסע.

ואז אמרתי לעצמי: ״שאקטי זכרי, זה לא מה שאת מתבוננת בו, זה דרך איזה עיניים את מתבוננת״.

סגרתי שוב את העיניים, צוללת לרכות שהמזרון הדק הפך להיות אנרגטית.

בעוד עיניי עצומות, סימפוניה אדירה של שלל אנרגיות צבעוניות נפתחה לנגד עיניי הפנימיות. היופי האדיר שלהן והתדרים בהן הן נעו, הפכו ליותר ויותר אינטנסיביים ולרגע הרגשתי שלא אוכל להכיל אותן יותר. הגוף שלי התחיל להשמיע קולות אנקה כמו ״וואו איזה מדהים״ ועוד מיני הברות של תדהמה והשתאות, ואז הבנתי במה אני מתבוננת, פתאום נפל האסימון. הידיעה הפנימית נפתחה והבנתי שאני מתבוננת באנרגיות שעומדות מאחוריי כשאני מלמדת. ראיתי את עצמי עומדת בשיעור יוגה, לפני כיתה, כערוץ פתוח לאנרגיות המדהימות שרקדו לפניי. הבנתי שההוראה שלי לא באה ממני, אלא מהאנרגיות העצומות שנמצאות מאחוריי, איתי, ועוברות דרכי. הן אלו שעושות את עבודת ההוראה דרך גופי.

לאורך 35 שנותיי כמורה הייתי מודעת לכך שאני כלי לתודעה שהיא גבוהה מהמיינד שלי, מהידע שלי ומהניסיון שלי. באותו לילה חוויתי וראיתי את אותן אנרגיות שמלוות אותי כל אותן שנים שהקדשתי את חיי להוראה.

התחושה הראשונית היתה: אני לא לבד, הן תמיד איתי, סביבי ובתוכי.

לאחר מכן הרגשתי הצטנעות עמוקה – אני רק כלי, אני רק כלי, לתודעה ענקית שעוברת דרכי, אני ערוץ לאנרגיות מדהימות שקטונתי מליצור בעצמי. הרגשתי מחוייבות מוחלטת לסימפוניה המדהימה שניצבה לפני, אנרגיות שהן אהבה ללא תנאי שעושות את עבודתן בהעלאת התודעה, דרכינו, המורים.

ואז הגיעה התובנה הבאה. כל חיי תרגלתי יוגה כדי שהגוף שלי יהיה בריא, כי גוף שסובל מתחלואים מכלה את הפראנה שבו. תרגלתי יוגה כדי שאוכל להיות אחת עם התודעה הגבוהה שלי. תרגלתי יוגה לעצמי, בשביל עצמי כדי שאוכל למלא את יעודי כמורה לאחרים.

בעודי מתבוננת באנרגיות שהתגלו לפני, אותן אנרגיות שהן התבטאות של התודעה הגבוהה הקולקטיבית, אותן אנרגיות, שלאורך ההסטוריה של האנושות עושות את עבודת ההוראה דרך מורים שונים שהן בוחרות בהם, הבנתי שהמחוייבות שלי לתרגולים היא לא לעצמי אלא לאותן אנרגיות שפועמות בתדר גבוהה דרכי. ידעתי שמרגע זה ואילך, הסיבה שאוכל נקי ומעט, שאתרגל פראנאיאם ואסאנות, שאמנע מלזהם את הגוף שלי, שאמנע מפעילויות שיוצרות תדרים נמוכים וחסימות, תהיה כדי לשמור את הערוץ נקי, פתוח וחזק לאותן אנרגיות לעשות את עבודתן דרכי.

הבנתי גם שהתרגולים הגבוהים של רוחניות, הן לא בהקשר של העלאת המודעות העצמית, אלא בהקשר של העלאת המודעות! מודעות עצמית מבטלת וחוסמת מודעות באשר היא. מודעות עצמית ברמה הגבוהה של חוויה רוחנית היא ההיפך ממודעות. למרות שמודעות עצמית יכולה להיות השלב הראשוני בהתפתחות רוחנית, עדיין כל תרגול שהוא סביב ״העצמי״ הוא צמצום של התודעה.

 

תרגול רוחני הוא תירגול המאפשר:

  1. לפתוח ערוצים לתודעה הגבוהה לעבור דרכינו.

  2. לצאת ממגבלות ״האני״ השורד אל המרחב האין סופי של האנרגיה הקוסמית

  3. הרחבת התודעה מעבר למיינד המתוכנת שלנו

  4. יציאה מגבולות הגוף הפיזי המצומצם לחוויה שהיא מעבר לזמן ומקום.

 

באהבה גדולה

שאקטי

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: [email protected]

 

עוד מהבלוג של שאקטי מאי

תצוגה מקדימה

הנפילה אל האור

בשנת 2008 חוויתי אירוע שהוכיח לי יותר מכל את עוצמת הדרך הרוחנית בה בחרתי לחיות מאז נעוריי. אחרי שנים ארוכות של תרגול יוגה וזן אינטנסיביים, במהלך קורס מורים שהעברתי בקופנגן, אי קטן בתאילנד, נפלתי מצוק גבוה, שברתי את עמוד...

תצוגה מקדימה

משתן לשתן כוחנו עולה

שמי שאקטי מאי אני בת 54 ובמשך 30 שנה אני שותה שתן בכל בוקר לרוב האנשים שתן מעלה אסוציאציות של: משהו מלוכלך פסולת שהכליות מוציאות מהגוף פעילות שאחריה צריך לשטוף ידיים משהו רעיל ובטח מסוכן לשתיה תסכימו איתי שאם כל...

תצוגה מקדימה

ליפול מאהבה

בצורתו האנגלית, המונח 'להתאהב' מורכב משתי מילים בעלי מטען אנרגטי הפוך. "Falling in love" מורכב ממילה אחת מרוממת, וממילה אחת הפוגמת בתחושתנו. נפילה היא מילה המתארת פעולה בלתי-נעימה שעלולה לסכן את הישרדותנו הפיזית, מצב לא רצוי....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה