הבלוג של שאקטי מאי

shaktimhi

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של... +עוד

שאקטי מאי מנהלת את פראנה יוגה קולג' וייסדה מרכז רוחני מקסים בתל אביב, בית לתלמידי הקולג' ולמוריו. במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב. שאקטי הקימה את פראנה יוגה קולג' כבית ספר בינלאומי ליוגה, להכשרת מורים ברחבי העולם. פראנה יוגה קולג' ממוקם בתל אביב (ישראל), ומושך סטודנטים מכל העולם. . במשך שנים פיתחה שאקטי סגנון לימוד ייחודי וכאן טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות, שאקטי מלמדת את הסטודנטים איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, שאקטי משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים. בין לימוד הקורסים השונים, מקדישה שאקטי את זמנה לתמיכה בתלמידים בוגרים ויוגים אחרים, שזקוקים לעזרה בהתגברות על מכשולים הניצבים בדרכם הרוחנית. הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים. לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתירגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאטה יוגה, הידע של שאקטי הוא בלתי רגיל והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם פורומים אינטרנטים וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.

עדכונים:

פוסטים: 61

החל מיולי 2013

32104679_833523713512404_6175000087777771520_o

בתודעה המצומצמת של קיום הישרדותי, ההזדהות השבטית היא חלק מהתכנות של כל אחד מאתנו. השבט זה הביטחון שלנו, ועל כן הצורך להיות שייך לשבט אינו בגדר בחירה, אלא דחף לא נשלט ולרוב גם לא מודע.
בני האדם הם שבט שמפריד את עצמו מכל מה שהוא אינו המין האנושי. וגם בתוך השבט האנושי, ישנה חלוקה אינסופית של שבטים, שכל אחד מאתנו משתייך אליהם בדרך זו או אחרת.

למשל:

השבט של הגזע (הגזע השחור, הלבן, האסייתי ועוד)
השבט הלאומי
השבט הדתי
השבט העדתי
השבט המגדרי
השבט הצמחוני ושבט אוכלי הבשר
השבט העשיר, השבט העני והשבט של המעמד הבינוני
השבט של מכבי והשבט של הפועל
השבט השמאלני והשבט הימני
ויש גם את השבטים בפייסבוק

הרשימה אינסופית, וכיאה להישרדות שבטית, שבטים לעולם נלחמים אחד עם השני.

על אף שלכל שבט יש מאפיין שונה והגדרה שונה, לכל השבטים יש מכנה משותף אחד: כולם, ללא יוצא מן הכלל יוצרים פירוד. פירוד של בני האדם בינם לבין עצמם, ופירוד בין בני האדם לבין מה שסובב אותם. פירוד והפרדה הם אחד ממקורות הסבל העיקריים בעולם.

זה דבר אחד להיות משויך לאחד ממיני השבטים הקיימים, וזה דבר אחר להזדהות עם השבט כמי שאנחנו. אם ארצה או לא ארצה, אנשים מטבעם תמיד ישייכו אותי לשבט זה או אחר. אם זה שבט היהודים או שבט הישראלים, שבט הנשים, שבט היוגים או שבט הצמחונים, אבל אינני מזדהה עם שום קבוצה או הגדרה כמי שאני כהוויה. כל הזדהות עם שבט זה או אחר תצמצם את תודעתי לקיום הישרדותי ותימנע ממני להתעלות מעבר לתכנות הגנטי והשבטי, שתפקידו להניע אותנו במילוי תפקידנו בהמשכיות הגזע האנושי, בדיוק כמו כל חיה אחרת בטבע.

סמדר שיר כתבה מאמר בידיעות אחרונות (9.11.2014) שנקרא ״סלע קיומנו״, שמבטא בצורה ישירה תודעה שמונעת מכוח ההישרדות ואינה יכולה להכיל את המציאות מעבר לזה.

כל הנקודות וההערות בנושא המאמר שלמטה, מובאות מהיבט רוחני ולא מההיבט הפוליטי, שאין לי שום עניין לדון בו:

סמדר שיר: ״ועכשיו בואו נחזור לירושלים, עיר הבירה שלנו, עיר הקודש, סלע קיומנו״.

מההיבט הרוחני, אין קדוש ואין טמא מבחינה מוחלטת – הכל חסר משמעות עד שהמיינד נותן משמעות לדברים.

קחו למשל שני מקלות עץ. שימו אותם אחד לצד השני ורוב העולם יתפוס אותם כשני מקלות עץ שאין בהם שום קדושה או חשיבות. ועכשיו קחו את אותם המקלות והניחו אותם בהצלבה וצרו את צורת הצלב – אלה עדיין אותם שני מקלות עץ, אבל עכשיו הם סיבה לסגידה, סיבה לקדושה, סיבה למלחמות, סיבה להרג, סיבה לקרע בין דתות. לא בגלל היותם מקלות עץ, אלא בגלל המשמעות החיצונית שניתנת להם על ידי אחד מהשבטים (הנוצרים), כשהם יוצרים את צורת הצלב.

ירושלים כהגדרה היא עיר ככל הערים האחרות על כדור הארץ. ההגדרה של עיר: ״יישוב שיש בו מספר גדול של תושבים, מנוהל ע”י עירייה ומתאפיין בפעילות ענפה של מסחר, שירותים, תעשייה ומלאכה. העיר משמשת כמרכז ליישובים העירוניים סביבו״.

קדושתה של העיר ירושלים מגיעה משבטים שנתנו ועדיין נותנים משמעות של קדושה לישוב ספציפי זה במשך מאות שנים. הקדושה של העיר ירושלים היא לא דבר מוחלט ואין לו שום משמעות בתמונה הכוללת של היקום.

לסגוד לעיר שהיא מכלול של אבנים,רחובות, בתים וכבישים, לא שונה מסגידה לאלילים.

אבל סמדר שיר ורבים אחרים, מזדהים עם עיר שהיא מתחם פיזי שכולל רחובות, חנויות, מכוניות ובתי מסחר וכל מה שיש בעיר אנושית כסלע קיומנו. אדם שסלע קיומו היא עיר פיזית הבנויה מאבן, שבכל רגע נתון יכולה להפוך לגל חורבות, הוא אדם שחי בעיוורון רוחני ושסלע קיומו יהיה סבל מתמשך.

סמדר שיר ממשיכה במאמרה: ״אבל עלייה להר הבית אינה בגדר טיול, עבור חלק ניכר מהיהודים היא מצווה וחמצן״.
אם עליה להר או לגבעה או לתלולית הופכת לחמצן שחיוני לקיומנו, מבחינה מטאפורית לעולם נסבול מקשיי נשימה קשים, עד לאבדן ההכרה.

קדושתו של הר הבית לא באה מהאדמה ומהסלעים שהפכו אותו להר. קדושתו של הר הבית נובעת מהמיינד השבטי הקולקטיבי, שמחויב בהגדרה טריטוריאלית דתית, כדי ליצור את הגדרתו השבטית הדתית.

האם יש ההבדל בין עובדי אלילים שסגדו לפסלי חומר, לבן אדם שסוגד לחומר בצורה של עיר כמו ירושלים, הר כמו הר הבית, קיר כמו הכותל המערבי, מערה כמו מערת המכפלה?

בהמשך המאמר כותבת סמדר שיר: ״דם יהודי נשפך בירושלים״.
דם יהודי? האם יש דבר כזה דם יהודי? ידועים לי סוגי דם כמו A,B,O שיכולים להיות מאובחנים תחת מיקרוסקופ. אם ניקח טיפת דם מאדם שמזדהה עם עצמו כיהודי ונשים אותה תחת מיקרוסקופ, האם נראה בכל תא אדום בדמו מגן דוד?

זו כוחה וסכנתה של אמונה עיוורת, שמקורה בתכנות שבטי בן אלפי שנים. אנחנו מפסיקים לראות את המציאות כפי שהיא ויוצרים מציאות הזויה, שמקורה בסיפור הקולקטיבי השבטי שלנו. עד היום לא הוכח מדעית שיש דם יהודי או נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי. הדת לא נמצאת בדם אבל הרבה דם נשפך בגלל דת ועל כן דתות הן הסיבה העיקרית לשפיכות דמים לאורך ההיסטוריה של בני האדם.

ביוגה אנו משתמשים במילה ״נמסטה״, שאחד מפירושיה הוא ״מעבר לגוף הפיזי, מעבר לחומר ולצורה, אני ואתה אחד, כתודעה גבוהה״. בתודעה הקולקטיבית הגבוהה ביותר אין הזדהות עם האני כמושא נפרד.

ועוד ממשיכה סמדר שיר: ״אם נדיר רגלינו מהר הבית, שעליו חלמו אבות אבותינו…״

כדי שיהיה שבט צריך סיפור, מה שאנו מכנים מסורת, היסטוריה, מורשת. הסיפור מחזיק את השבט ביחד, הסיפור מבדיל שבט משבט.

ברוחניות גבוהה יש רק את הרגע, וברגע שהרגע חלף יש לשחרר אותו, אחרת הוא ימשיך להתקיים במיינד בלבד. ״אבותינו״ הם אבות הסיפור שכולא אותנו בתוך תודעה מצומצמת, שיוצרת את האשליה שאנחנו שונים מספרי הסיפורים האחרים (הסיפור הנוצרי, הסיפור המוסלמי וכו׳).

כל ילד שגדל על סיפורי מעשיות בילדותו, שלגיה ושבעת הגמדים, פינוקיו ועוד, משחרר אותם בבגרותו. אבל אנשים מאמינים לרוב לא מוכנים לשחרר את הסיפור ולהתחיל לתת משמעות אותנטית לקיומם בכל רגע נתון. רוב בני האדם זקוקים לסיפור חיצוני, שיניע אותם וייתן משמעות לקיום שלהם. מכיוון שבידי רוב האנשים אין את היכולת לתת משמעות אותנטית לקיומם, סיפור השבט אליו הם משתייכים הופך למהות חייהם. על הוכחת הסיפור ושמירת גחלתו לדורות, הם יהיו מוכנים להרוג ולהיהרג.

סמדר שיר מסיימת את המאמר עם השאלה: ״הוי ארצי, האם היית שלנו או שמא רק אשליה?״
אכן, ארצך היא אשליה כמו כל ארץ אחרת על כדור הארץ. כל אסטרונאוט שהביט על כדור הארץ מחוצה לו יאשר שגבולות ומדינות הם יציר דמיוננו, אשליה אחת גדולה.

ברגע שנשתחרר מההזדהות שלנו עם לאומיות ודתיות, ברגע שנפסיק לסגוד לערים עתיקות, לשרידי אבנים, קירות, מערות וקברים, ברגע שנפקח את עינינו ונגלה שכל חומר וצורה הם אשליה חזותית ובמקורם הם אנרגיה, אולי גם נחווה שאין קדוש ואין טמא, שאין למעלה ואין למטה ואין חשוב ולא חשוב באופן מוחלט ולכן גם אין מי שצודק באופן מוחלט. צדקתו של כל שבט תלויה בסיפור שהשבט מספר לעצמו וספר האנושות הוא ספר רב כרך עם אינספור מעשיות.

אולי זה הזמן לסגור את הספר, לפקוח את העיניים, ולהתחיל לראות את המציאות כפי שהיא ולא כפי שתוכנתנו לראותה, איש איש על ידי שבטו.

נמסטה
שאקטי מאי

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: [email protected]

 

עוד מהבלוג של שאקטי מאי

תצוגה מקדימה

הנפילה אל האור

בשנת 2008 חוויתי אירוע שהוכיח לי יותר מכל את עוצמת הדרך הרוחנית בה בחרתי לחיות מאז נעוריי. אחרי שנים ארוכות של תרגול יוגה וזן אינטנסיביים, במהלך קורס מורים שהעברתי בקופנגן, אי קטן בתאילנד, נפלתי מצוק גבוה, שברתי את עמוד...

תצוגה מקדימה

משתן לשתן כוחנו עולה

שמי שאקטי מאי אני בת 54 ובמשך 30 שנה אני שותה שתן בכל בוקר לרוב האנשים שתן מעלה אסוציאציות של: משהו מלוכלך פסולת שהכליות מוציאות מהגוף פעילות שאחריה צריך לשטוף ידיים משהו רעיל ובטח מסוכן לשתיה תסכימו איתי שאם כל...

תצוגה מקדימה

ליפול מאהבה

בצורתו האנגלית, המונח 'להתאהב' מורכב משתי מילים בעלי מטען אנרגטי הפוך. "Falling in love" מורכב ממילה אחת מרוממת, וממילה אחת הפוגמת בתחושתנו. נפילה היא מילה המתארת פעולה בלתי-נעימה שעלולה לסכן את הישרדותנו הפיזית, מצב לא רצוי....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה