הבלוג של אחת מאיתנו

הבלוג הסודי

הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל

עדכונים:

פוסטים: 157

החל מאוקטובר 2013

25/08/2018

לא ידעתי אם לכתוב לך,

הפכתי והפכתי בכתיבה ובכל פעם דחיתי יותר ויותר.

ואז החלטתי אכתוב. אכתוב את כל מה שלא יכולה להגיד לך כרגע באופן אישי.

ברשותך אפתח בתודה.

תודה שנכנסת לחיי, שהארת אותם בצבעים חדשים, תודה שגרמת לליבי להתעורר, אחרי כל כך הרבה שנים של “טייס אוטומטי” הלב שלי גילה שהוא עוד יכול להרגיש.

תודה על ימים יפים ורומנטיים, על תחושת ראויות, אגו שגדל לו, תחושה שאני חכמה, יפה,ראויה ונפלאה בדיוק  כפי שאני.

תודה על רגעי עזרה ותמיכה ואוזן קשבת.

תודה על הקשרים והאנשים שהכרת לי בדרך, עם חלקם אני עדיין בקשר אמיץ וקרוב.

תודה שעודדת אותי ובלי לדעת אפילו עשיתי דברים. למדתי, התנדבתי והתפתחתי בהשראתך.

תודה על שחידדת לי את מה שאני באמת רוצה, צריכה וזקוקה לו בחיי.

ותודה שאפילו שכל הדבר הזה איננו מוסרי, לימדת אותי שיכולה לאהוב יותר מאחד, שמסוגלת לנהל חיים כפולים. כן, על אף עינייני המצפון והמוסר, גיליתי את היכולת הזו בתוכי, אפילו שבכל יום היא קרעה את ליבי.

ובכל זאת מעבר לכל התודות הללו יש גם הרבה אכזבה.

על אף אהבתך אליי לכאורה כשלא התאים לך ידעת להיעלם, קשרת את זה לא פעם בעבודתך התובענית, אבל הגיעו גם תירוצים מתירוצים שונים כגון עייפות וחולי, בנותייך, משפחתך שזקוקה לך ועוד כהנה וכהנה.

לאט לאט נעלמת יותר ויותר. זה בסדר. הבנתי שאינך זקוק לי יותר ואולי אינך אוהב אותי כלל. עד כמה שזה כאב וצרב את נשמתי ניסיתי להכיל זאת. להבין שכמו שאתה נדלק כך אתה נכבה.

אבל משום מה היית יכול פתאום לשוב משום מקום ולהתוודע על געגועייך, על אהבתך. ואפילו יותר מכך, שאלת מה קורה בחיי, מתי אעזוב את הבית.

אחרי שהפצע היה מגליד מעט, הייתי חוזר ופוצע, ואני הייתי נשארת ימים שלמים מרחפת ומדממת.

יקירי. גיליתי שאתה נמצא גם עם נשים אחרות. בוא נאמר שזו לא היתה הפתעה גדולה. תמיד ידעתי שיש עוד כמה ברקע. גם הן אני מניחה חוו חוויה דומה, התלקחות גדולה ואחר כך שקט, התנתקות.

באופן מפתיע או שלא, הכרתי אפילו כמה מהן ויכולתי לדוג באופן מתחכם למדי את המידע שהייתי זקוקה לו. גיליתי דפוס דומה אך באופן מפתיע לאף אחת מהן לא חזרת שוב ושוב.

אינני רוצה לפאר את עצמי, משתדלת תמיד להישאר במקום צנוע, אך יודעת שמעולם שום גבר לא התייחס אלי משל הייתי נמל זמני ללון בו. אתה האדם היחידי בחיי שנתן לי הרגשה כאילו הייתי סטוץ זול. שפגע בי כל כך.

ואני, עשיתי טעות. טעות של הלב. התאהבתי בך. התאהבות עמוקה, ליבי היה שלך. ובכל פעם נחמץ ליבי איך אתה לא רואה זאת? איך אתה לא מעריך אישה ששמה את ליבה בתוך ליבך, שלא רוצה דבר חוץ מלאהוב אותך.

יקירי, יודעת שאתה סבוך ומורכב. כמה שאתה חכם באופן קיצוני, כאריזמטי ומנהיג, אתה גם סובל מטראומות רגשיות כאלה ואחרות, אתה לא מסוגל להתמיד במקום הרגשי וזקוק לריגושים כמעט כמו שעבודתך מעניקה לך.

כן, מבינה שהכל היה משחק. הייתי כלי על לוח השחמט שלך. השתמשת בי מתי שהיה נוח ואולי מדי פעם עמוק בליבך חשת געגוע. אבל תמיד בתוך תוכך ידעת שלא אוכל לשתף פעולה במשחק שטחי וזמני, תמיד דרשתי עומק והמשכיות.

אתה יודע, אומרים שלגורל יש דרכים משלו לסדר את הדברים. והנה, ביום בהיר אחד ביקשת ממני עזרה מקצועית. ביקשת שאפגש עם החבר הכי טוב שלך ואעזור לו בתחום המקצועי בו אני מתמחה. לא יכולתי לסרב, כי זה מי שאני. הסכמתי לעזור ברוחב לב.

נפגשתי עם החבר המקסים שלך והשיחות איתו היו נפלאות, קיוותי שאוכל באמת לעזור. אחרי שתי פגישות הוא ביקש לשוחח “שיחה רצינית” והתוודע שהוא מאוהב בי. מאוהב?? הייתי מעט בהלם. איך קרה הדבר, איך מכל האנשים בעולם, החבר הכי טוב שלך!

הוא לא ידע שאתה הוא האיש שריסק את ליבי ששבר אותו לריסיסים קטנטנים. חייכתי לעצמי מבפנים וחשבתי צחוק הגורל. האיש הכי קרוב אלייך רואה את מה שאתה מתכחש לו.

לצערי אינני מאוהבת בו ויש לי קושי גדול בידיעה שהוא כל כך קרוב אלייך ואינני יכולה לספר לו דבר.

אתה ואני בסרט הזה כבר כמעט 3 שנים וחודשים שלא בקשר. מדי פעם אתה מבליח, רואה מילה שלך פה ושם.. מבינה בין השורות מה קורה בחייך, אתה  מנסה לאותת לי אבל לא באמת.

מבינה שאתה מתרועע כבר עם מישהי אחרת, היא “אשת השעה”, אתה כותב לה שירים ומפאר את פועלה.

אני נותנת לזה חודשיים עד ששוב תמאס בה ותשתעמם.

רציתי להגיד לך שוב תודה. על החוויה, על הרגעים היפים וגם על הרגעים הקשים, למדתי מכך המון.pexels-photo-580631

כן, ליבי עדיין מרוסק ואני מנסה לאחות את השברים. חלק ממני יודע שלעולם לא תוכל ככל הנראה לצאת מליבי לחלוטין, אבל חלק אחר נחוש להבריא.

מנסה באמצעות מכתב זה לשחרר קצת, לנסות לסלוח. קודם כל לעצמי ואחר כך לך.

עוד מעט מגיעים ימי חגים וסליחות, התחדשות.. ימים קרירים ונעימים. מאחלת החלמת הלב והתפתחות רגשית אמיתית. מאחלת לך שתזהה אהבת אמת ותדע לחבק ולהחזיק בה. ובאשר לי, מאחלת שאצליח לשחרר ולפתוח את ליבי מחדש.

עוד מהבלוג של אחת מאיתנו

תצוגה מקדימה

לעולם לא אלד שוב בוולפסון

כמה חודשים עברו מאז שילדתי את בני הבכור במחלקת יולדות בוולפסון, והחוויה המשפילה הזו לא עוזבת אותי. המצב טוב יותר עכשיו. בחודשיים הראשונים בבית חשבתי על זה בכל יום. בכל לילה. שיננתי את שמות אנשי הצוות שאיתרע מזלי לפגוש שם....

תגובות

פורסם לפני 4 years

איך לא ידעתם שהבת שלכם רוצה למות? כי היא לא סיפרה לכם

אני יושבת מול הסרט "כנרת שלי" שמספר על חייה ומותה של כנרת בן ז"ל, בתו של מנחם בן, שהתאבדה בקפיצה בגיל 19. המומים, ההורים מגלים שביתם היתה נתונה בדיכאון כבר מילדות. שהיא כתבה על רצון למות בגיל 13, 16, 18, ללא ידיעתם. וגם דברים שהם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

ובכל פעם שאני נהדפת אחורה

אני יודעת שלא רואים עלי. זאת אומרת מי שיעבור ברחוב מולי יראה אשת קריירה מהוקצעת, מטופחת עד הקצה. כן, כזאת אני. יש לי קריירה נהדרת, יוקרתית כזו. תפקיד שכולן חושקות בו. אז לא רואים עלי, לא רואים איך אחרי שיחת השכר השנתית עם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה