הבלוג של אחת מאיתנו

הבלוג הסודי

הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל

עדכונים:

פוסטים: 154

עוקבים: 77

החל מאוקטובר 2013

הייתי רוצה שתהיה לי BFF, הייתי רוצה שביומולדת 50 המתקרב תהיה לי קבוצת חברות לנסוע איתן לחו”ל. אבל זה לא יקרה. עכשיו הזמן להבין ולהשלים.

17/01/2018

בוקר חורפי אחד את קמה ומגלה שאין לך חברות.
האמת שידעת את זה כבר קודם. כשננעצה הסכין הראשונה בתיכון. השנייה בצבא והשלישית באוניברסיטה.

שנים שהיית חברה של בנים, שם היה לך קל. הכל היה ברור, גלוי ועל השולחן. אין משחקים, אין ריכולים, אין מאחורי הגב.
שנים ששמרת על הלב והבטן כי הראש ידע שאת לא חברה של נשים. כנראה זה משהו בך שלא מאפשר שתהיה לך BFF.
ואז כשראית את גיל חמישים מקרוב החלטת לנסות שוב. ועם השינוי במקום מגורים וסביבה חדשה חשבת לתת לעניין החברות עוד הזדמנות.
כי פתאום נראה שהשכנות החדשות דומות לך בגישה, בעיסוקים משיקים, בראיית החיים. והיה נראה שהנה, הצלחת. והגיל כנראה באמת עושה את שלו.
התרככת. למדת לתת אמון. יצרת לך קשרים חדשים. מעט אמנם, אבל איכותיים וחזקים. יצאת, בילית, אפילו התחלת לדבר בטלפון באריכות. ואת בכלל לא אישה של דיבורים.
הרגשת שהגעת אל נחלה. שאת נותנת ומקבלת.

חבל שלא ראית את הסימנים, אולי זה היה פחות כואב לקום בבוקר ולגלות שהמעגל הקרוב והמצומצם שחשבת שאפשר לסמוך עליו מתגלה ככזה שלא.
חברויות שחשבת שטיפחת באהבה, בקבלה ובלי אגו היו רק מחשבה ונשארו על התפר של מכרות. האח הגדול בצבע כחול גילה לך שכשהן לא יכלו להפגש איתך כי הן עמוסות בעבודה, הן בעצם היו עסוקות בלבלות, פשוט לא איתך.
אותו אח גדול גילה שכשאת דאגת לספר, לשתף ולעדכן בחידושים שיכולים לעזור בקידום מקצועי, הצד השני היה עסוק בללכת עם קולגה אחרת לאירועים שיכלו לקדם אותך.
את מבינה שטעית כשחשבת שפעם את זמינה לתת כתף ואוזן וכשאת תצטרכי, תוכלי להיות זאת שנשענת.
את מזהה לאחור סימנים, באמת חבל שלא ראית אותם קודם. את יזמת, הצעת, הסעת, מצאת דילים מגניבים, הצגות שוות ומסעדות חדשות.

את עזרת לקום ממשבר אישי, ממכשול מקצועי וניגבת דמעות של בגידה. לא הבנת שאם את היחידה שיוזמת, מעודדת, מפרגנת. שאם את נתקלת במשהו שמתאים, אבל לא לך ודואגת ליידע – אין הדדיות! האסימון שלך היה צריך ליפול כבר מזמן.
כשלא ידעו מתי את חוגגת יום הולדת כי זה לא מופיע יותר בפייסבוק, כשלא דיברו איתך יותר מדי ימים לדעת שאת בהתקף קוצר נשימה כבר שבוע וחצי, שלא שמו לב שאת לבד כשהילדים היו אצל אבא שלהם חצי מהחופש, כשלא סיפרו לך על הרצאה שחיכית כל כך שתגיע לאיזור שלך. בעצם כן סיפרו, למחרת ההרצאה.
כשבמקום לפרגן על הצלחה מפתיעה בעסק, תהו למה הן לא שותפות.

ועכשיו מה? תתחילי שוב? תכנסי לסופר ותבחרי לך מהמדף חברות חדשות?
קרוב לודאי שלא. פשוט תביני כבר שאת לא אישה של נשים.
לא קורצת מהחומר של אישה עם חברות טובות.
ותמשיכי. כי בזה את כן טובה. בלהמשיך.

עוד מהבלוג של אחת מאיתנו

תצוגה מקדימה

לעולם לא אלד שוב בוולפסון

כמה חודשים עברו מאז שילדתי את בני הבכור במחלקת יולדות בוולפסון, והחוויה המשפילה הזו לא עוזבת אותי. המצב טוב יותר עכשיו. בחודשיים הראשונים בבית חשבתי על זה בכל יום. בכל לילה. שיננתי את שמות אנשי הצוות שאיתרע מזלי לפגוש שם....

תגובות

פורסם לפני 4 years

איך לא ידעתם שהבת שלכם רוצה למות? כי היא לא סיפרה לכם

אני יושבת מול הסרט "כנרת שלי" שמספר על חייה ומותה של כנרת בן ז"ל, בתו של מנחם בן, שהתאבדה בקפיצה בגיל 19. המומים, ההורים מגלים שביתם היתה נתונה בדיכאון כבר מילדות. שהיא כתבה על רצון למות בגיל 13, 16, 18, ללא ידיעתם. וגם דברים שהם...

תגובות

פורסם לפני 4 years

ובכל פעם שאני נהדפת אחורה

אני יודעת שלא רואים עלי. זאת אומרת מי שיעבור ברחוב מולי יראה אשת קריירה מהוקצעת, מטופחת עד הקצה. כן, כזאת אני. יש לי קריירה נהדרת, יוקרתית כזו. תפקיד שכולן חושקות בו. אז לא רואים עלי, לא רואים איך אחרי שיחת השכר השנתית עם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה