הבלוג של הבלוג הסודי

הבלוג הסודי

הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל

עדכונים:

פוסטים: 138

עוקבים: 71

החל מאוקטובר 2013

מה קורה כשהמקום המפלט שאמור להיות הכי חם, בטוח ואוהב בעולם הופך לשדה קוצים כואב

10/01/2017

אם נשים את הדברים באופן גלוי על השולחן- את ואני אף פעם לא הסתדרנו.

אומרים שבנות קשורות יותר לאבא ואני אכן הייתי הילדה של אבא מהרגע הראשון.

נתת לי את מה שצריך לקבל מאימא למראית עין.
אוכל, בגדים, חוגים וכו’.
סה”כ היינו משפחה די רגילה ונורמטיבית: אבא, אימא וילדים.

את כל החום והאהבה קבלתי מאבא, מחברות, מחברים בשפע כך שלא הבנתי את המחסור.
אולי כי הייתי הבת הבכורה או אולי זה בגלל העקשנות והעצמאות שלי מגיל קטן, לא הרגשתי ולא הבנתי מה זו אהבה אמיתית של אימא.

יכולה לשים את האצבע על שיחה אחת שבה קלטתי את זה לראשונה.
ישבנו כמה חברות טובות ודברנו על איך היינו נוהגות לו נכנסנו בטעות להריון, כאשר כולן אמרו שהיו מיד פונות לאימא ואני היחידה שאמרה שהייתי מבקשת עזרה דוקא מאבא.
כולן הרימו גבה וסיפרו על דברים שאפשר לדבר עליהם רק עם אימא ואני נזכרתי שאת כל הידע שלי בנוגע לנשיות והתבגרות קבלתי מחברות, ממגזינים וספרים כשכולן קבלו זאת משיחות עם האימהות.
אז לא היו עוד אינטרנט וגוגל ומידע זמין ברשת כמו היום.
דברים קטנים שנראים לכל אחת טריוויאלים ללמוד מאימא כמו : מה עושים במחזור הראשון ואיך שמים טמפון, איך להוריד שיערות מהרגליים ואיך לבחור חזיה, שלא לדבר על בנים ואמצעי מניעה.

בצבא שירתתי ביחידה קרבית רחוקה.
בימי ראשון כשכולם חזרו עם קופסאות אוכל של אימא ופינוקים מהבית, הייתי מגיעה עם מנות חמות שאבא קנה לי.

תמיד חשבתי שזה קשור לעובדה שגם הבית שגדלת בו לא היה חם ומחבק עבורך ומצד שני קיבלתי המון אהבה וחום מההורים שלך ואת- נתת את אותו החום לאחיי ואחותי.

ואז הגיע המשבר הגדול.
השתחררתי מהצבא ועבדתי כדי לחסוך לטיול הגדול.
לפתע אבא נפטר בפתאומיות והכל השתנה.
את התפרקת לגמרי ואני נטשתי את כל תוכניותי והתייצבתי לצידך.
לקחתי פיקוד על הבית במקומך.
הייתי האוזן הקשבת ועמוד התמיכה.
על האחים שלי שהיו בגילאי העשרה ובעיקר על אחותי הקטנה.
ואת, לך היה נח שמישהו נכנס לנעליו הגדולות של אבא.
תמיד אהבת להיות האישה הקטנה ולתת לו להתמודד עם גורמים כמו תשלומים ובנקים.

אני, במקום לדאוג לעצמי ללימודים, לזוגיות, לגב כספי להמשך, נתתי את כולי למשפחה.
שנים לא מבוטלות בהן ביטלתי את עצמי לטובתה.
למזלי הכרתי את מי שהוא בעלי היום שידע להעמיד אותי על הרגליים והסביר לי שהגיע הזמן לדאוג גם לעצמי.
מאז ומעולם לא אהבת אף אחד מבני הזוג שלי ובהתחלה היה לך קשה עם העובדה שהוא לוקח לך אותי.
עד היום אני מרגישה שאת נוטרת לו טינה על זה.
גם לי היה לא קל לשחרר.

מבחוץ הראת לכולם כמה את שמחה שאני סוף סוף יוצאת לך מהבית אבל בחדרי חדרים כעסת עלי שאני נוטשת אותך.
כשהפכתי לאימא בעצמי נהגת להתגאות בתמונות הנכדים עד אין סוף.
אבל רק בתמונות, בתדמית המושלמת שיצרת עבורם.
מעולם לא הצעת עזרה אמיתית.
ואם במקרה בטעות עזרת, דאגת שכל העולם ידע כמה את עוזרת ע”י פיצוץ הפייסבוק בתמונות עם הנכדים, כמובן אחרי שהחלפת להם בגדים לטעמך.

את התלונות והביקורת קבלתי בצורה ישירה, בד”כ ללא קהל.
על מה תלונות? על מה לא!
על איך שאני נראית ואיך שאני מתנהגת עם בעלי, עם הילדים , עם האחים שלי.
על ההתנהגות של הילדים וההתנהלות שלי ושל בעלי מולם.
על איך שהבית לא מספיק מסודר ונקי ושהשכונה לא מספיק איכותית לגידול ילדים.
על הכבוד שלדעתך ילדי שומרים רק עבור ההורים של בעלי. בעיקר עבור הסבתא השנייה שלהם.
וכמובן תמיד הכל בהשוואה לאחים שלי ולנשים המתוקתקות והמנומסות שלהם והילדים שלהם שנותנים לך כבוד וגאוה.
כשהערתי לך על כל ההשוואות טענת שאני מקנאה בהם ובגלל זה קשה לי לקבל את הביקורת שלך.
במקום לדאוג לקרב בין הילדים גרמת למרחק וסיכסוכים.
איך אקנא באחים שויתרתי על כ”כ הרבה למענם?
ההצלחה  שלהם גורמת לי להיות גאה בהם כאימא.

כמו ד”‘ ג’קל ומר הייד את מתהפכת ברגע בכל מה שנוגע אלי.
במסגרת עבודתך וחברותיך את נחשבת אדם מדהים, חברותי ואיכפתי. שתמיד מחמיא ודואג לכולם.
לכולם חוץ מאשר לבתך הבכורה.
את כל חיצי הארס והמירמור את שומרת במיוחד ורק עבורי.
ודואגת להחדיר את השנאה אלי גם לאחיי.
כמובן שלהם את לא מספרת את כל הסיפור ותמיד מוציאה אותי כרעה.
את מזמינה את כולם אליך ודואגת יומיים לפני כן להגיע לביתי, לריב איתי על שטות מטופשת ולצאת בצרחות שאת לא רוצה לראות אותי יותר בחיים ושאלך לאימא של בעלי (אותה את מכנה בשמות וקללות לאוזני ילדי הנדהמים). באותו הערב כולם מגיעים אליך ואת מתלוננת שאת לא מבינה למה אני לא מגיעה ושתמיד אני עושה לך דוקא ומרחיקה בכוונה את הילדים שלי מהמשפחה וקשורה רק לצד של בעלי. וזה בכלל הכל בגלל ההשפעה הרעה שלו עלי.
כשאחת מגיסותי מתקשרת ואני מספרת לה מה בדיוק קרה, היא ישר מנסה לרכך: את סתם מגזימה, איך את יכולה להתנהג ככה לאימא שלך?

בכל פעם מחדש את גורמת לי לצאת מכלי ואני בתור אימא פשוט לא מסוגלת להבין איך.
איך אימא יכולה להתנהג כך לילדיה.

תוהה מליוני פעמים מה עשיתי לא נכון שדוקא אותי ורק אותי את שונאת בצורה שכזאת.
גם אני כאימא מעבירה ביקורת על ילדיי ומעשיהם אבל בחיים לא אומר משפטים שיפגעו בנפשם כפי שאת נהנת כ”כ לעשות.
אם טעיתי והגזמתי אני יודעת לבקש סליחה ומסבירה לא פעם שהם לא נולדו עם ספר הדרכה צמוד…

בכל פעם שאני מנתקת קשר את לא מבינה למה. משחקת אותה ראש קטן ומציקה לילדיי בטענה שאת מתגעגעת אליהם ולא יודעת למה אימא שלהם כועסת עליך סתם.
ובכל פעם שאני נשברת, נכנעת ללחצי האחים והילדים ומנסה שוב, את דואגת עד מהרה לרמוס אותי שוב.
לסובב ולעוות כל מילה שיוצאת לי מהפה.
יודעת שאני לא יכולה לספר ולשתף אותך בכלום מבלי שתשתמשי בזה כנשק נגדי.

ואני מבחוץ נחשבת לאישה חזקה, מצליחה ודעתנית.
עם משפחה וזוגיות לתפארת.
אף אחד לא יודע כמה אני שבורה לרסיסים מבפנים.
כמה הפגיעה היא עמוקה וקשה.
כמה אני מתביישת לספר על היחס שלך ובטוחה שאף אחד לא יאמין למה שאני עוברת.

כשבנות/נשים אחרות משתפות סטטוסים בפייסבוק :”אמא שלי הכי בעולם”, “אין כמו אימא” אני נקרעת
כשכולם מזילים דמעה ששומעים את” אין בעולם אהבה כמו אהבה של אימא”, אני מזילה דמעה על מה שלא היה לי מעולם.
על כל חיבוק ,אוזן קשבת ופירגון שחסרים לי כ”כ, הילדים שלי מקבלים אהבה עד קץ.
דואגת לשדר להם שתמיד אהיה שם בשבילם לא משנה מה ושהם יכולים לסמוך עלי.

החברה הכי טובה שלי, זו שהיתה בשבילי מגיל אפס, אבדה את אימה בגיל צעיר.
ולמרות כל מה ששומעת ממני היא אומרת שהיתה מעדיפה אימא כמו שלי מאשר לגדול ללא אימא בכלל.
קשה לי להסביר לה איך לפעמים אני זו שמקנאה בה.

כל מה שעברתי בגללך אולי חישל אותי והביא אותי לאישה שגדלתי להיות.

אבל איך להסביר שאין בעולם תחליף לאהבה, דאגה וחיבוק אמיתי של אימא.

ואם מישהו הצליח לקרוא עד לכאן -תודה על האוזן הקשבת.
הייתי חייבת לפרוק את שישב לי על הלב.
אין לי שום צפייה שמי שבאמת צריכה לקרוא את הדברים תגיע לכאן לעולם.
הזלזול בכל מעשיי והשיגי כולל בבלוג הנקרא והמצליח שלי בסלונה הפכו להרגל.

embedded by Embedded Video


אמא:ריקי גל
מילים: אהוד מנור
לחן: מתי כספי

אמא,
שיר הערש ששרת מזמן רודף אותי, לאן אברח, לאן?
אילו יכולתי, הייתי שוכחת איך באתי לכאן.

אמא,
לא אוכל להימלט מכישופך, עיני חשכו פתאום.
אילו יכולתי הייתי חוזרת אלייך היום.

אמא, הו אמא,
איך בדמי, בעמקי נשמתי, דעתך נחושה.
אמא, הו אמא,
את וגם אני, בשנאה ואהבה, בין כוח וחולשה.

אמא,
איך רציתי שתחבקי ותלטפי ותאמיני בי,
אילו יכולתי הייתי עוקרת אותך מליבי.

אמא,
אין לי בית בחדרי, במיטתי, ואין לי מנוחה
אילו יכולתי הייתי בוכה עוד דמעה מלוחה.

אמא, הו אמא…

אמא,
את יודעת, אני זקופה וחזקה, כמוך בכל מצב,
אילו יכולתי, הייתי רוצה להודות לך עכשיו.

אמא, הו אמא…

אמא, הו אמא,
אילו יכולתי הייתי בוכה עוד דמעה מלוחה.
אמא, הו אמא
אילו יכולתי הייתי רוצה להודות לך עכשיו.

עוד מהבלוג של הבלוג הסודי

תצוגה מקדימה

לעולם לא אלד שוב בוולפסון

כמה חודשים עברו מאז שילדתי את בני הבכור במחלקת יולדות בוולפסון, והחוויה המשפילה הזו לא עוזבת אותי. המצב טוב יותר עכשיו. בחודשיים הראשונים בבית חשבתי על זה בכל יום. בכל לילה. שיננתי את שמות אנשי הצוות שאיתרע מזלי לפגוש שם....

תגובות

פורסם לפני 3 years

איך לא ידעתם שהבת שלכם רוצה למות? כי היא לא סיפרה לכם

אני יושבת מול הסרט "כנרת שלי" שמספר על חייה ומותה של כנרת בן ז"ל, בתו של מנחם בן, שהתאבדה בקפיצה בגיל 19. המומים, ההורים מגלים שביתם היתה נתונה בדיכאון כבר מילדות. שהיא כתבה על רצון למות בגיל 13, 16, 18, ללא ידיעתם. וגם דברים שהם...

תגובות

פורסם לפני 3 years

ובכל פעם שאני נהדפת אחורה

אני יודעת שלא רואים עלי. זאת אומרת מי שיעבור ברחוב מולי יראה אשת קריירה מהוקצעת, מטופחת עד הקצה. כן, כזאת אני. יש לי קריירה נהדרת, יוקרתית כזו. תפקיד שכולן חושקות בו. אז לא רואים עלי, לא רואים איך אחרי שיחת השכר השנתית עם...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה