הבלוג של אחת מאיתנו

הבלוג הסודי

הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל

עדכונים:

פוסטים: 158

החל מאוקטובר 2013

13/11/2014

2773 

זה היה ביום הנישואין שלי.

ימי הולדת, חגים, יום נישואין – זורקים אותי למקום שקצת יותר קשה לי להתמודד איתו, ולמדתי שעדיף שלא לשתף אף אחד, “נו באמת, הרי הוא היה חרא, ובגלל זה התגרשתם”, “זה סתם עוד יום, אל תייחסי לו משמעות”.. חלק מהתגובות שאני מקבלת אם אני מנסה לשתף…   ובכל זאת, זה היה היום שבו הצהרנו קבל עם ועדה על אהבתנו הגדולה, על המחוייבות שלנו, והכל נגמר, נשארתי עם חלומות מנופצים והבטחות שלא ימומשו… וזה לא תמיד משהו שפשוט להתמודד איתו.

החלטתי שאני לא רוצה להיות לבד בערב הזה, ברחתי למקום המוכר של למצוא את המגע והחום שאני כמהה לו כל כך בדרך הכי קלה – סקס…

אז אני מתקשקשת איתו כבר יותר משבוע, וואטסאפ וקצת שיחות בטלפון, נפגשנו יום שישי אחד לקפה קצר, הוא נראה מקסים, יש חיבור די טוב, אנחנו בסטטוס דומה, הוא כל הזמן שולח לי שירים שממיסים אותי, מעלה לי חיוך על הפנים… למה לא?

מכיוון שאני די פרנואידית, לא הסכמתי שנפגש אצלי בבית, הוא סגר על איזה שהוא מקום, באמצע הדרך…

התחיל לא רע… אבל הדרדר מאוד מהר למקום כוחני ואלים(פיזית ומילולית)

ביקשתי שיפסיק, ואז התחננתי שיפסיק, אמרתי לו שזה לא נעים לי…

הצלחתי לקום, הוא לא הבין על מה אני מדברת, מבחינתו הכל זורם מצויין… אמרתי לו שאני לא רוצה להמשיך, והסתובבתי לכיוון האמבטיה

פתאום הרגשתי משיכה חזקה בידי ומצאתי את עצמי מוטחת על המיטה, לא הבנתי מה קורה… הוא תפס לי את הידיים, אמר לי “כלבה את לא הולכת לשום מקום, אנחנו נסיים ורק אז תלכי לאן שאת רוצה”

הייתי מבולבלת, היה לו טירוף בעיניים, וככל שהתנגדתי היה רושם שזה מדליק אותו יותר, הוא חדר אלי בכוח והכאיב לי כל כך… התחננתי אליו שיפסיק, קראתי בשמו, ניסיתי לדבר אליו… כלום… הוא לא היה שם, הייתה שם חיה, חיה שאנסה אותי, ובפראות מטורפת.

עצמתי את עיני, אמרתי לעצמי, עוד כמה דקות וזה יגמר, ואז את חוזרת לילדים שלך, לחיים שלך, עוד קצת וזה נגמר, עוד קצת…

ואז הרגשתי את הדמעות שלי זולגות לי לתוך האזניים, והחלטתי שלא, אני לא טובעת בתוך הדמעות שלי, איכשהו הצלחתי להכניס את הרגל מתחת לגוף שלו ובעטתי בכל כוחי, הצלחתי, הוא עף לכיוון הקיר, בהלם. קמתי, עם רעל בעיניים, צרחתי עליו, שלא יעיז לקום או להתקרב אלי, אחרת אני הולכת משם ישירות למשטרה. הוא לא זז, התלבשתי במהירות וברחתי משם.

יצאתי משם כואבת, חבולה, פצועה פיזית ונפשית

במשך כמה ימים הצלחתי להעמיד פנים כשהייתי בחברת אנשים, שמתי את המסיכה של הכל מצויין, ובלילות נשברתי, בכל פעם שאני עוצמת את עיניי אני רואה אותו גוהר מעלי, עם המבט המטורף הזה בעיניו, לא מצליחה לישון, מתעוררת מסיוטים, ובוכה…

כל הודעה, כל טלפון אני מפחדת שזה לא הוא, הוא אמנם לא יודע איפה אני גרה, אבל הוא יודע איפה אני עובדת… החזקתי מעמד כמה ימים, אבל אני לא עומדת בזה יותר, התעייפתי מהמסיכה, כל הזמן הדמעות בעיניים, לא אכלתי יותר משבוע, ועכשיו אני לא מצליחה לאכול כי השרירים בלסת כל כך כואבים לי כשאני מנסה לפתוח את הפה.

זה היום השלישי שאני במיטה, לא הולכת לעבודה, מנותקת, בוכה בלי סוף, לא מסוגלת לראות אף אחד אבל צריכה חיבוק ענקי, רוצה שמישהו יחזיק אותי ולא יתן לי ליפול, כי אני מרגישה על סף התהום ושאני מתחילה להידרדר מטה, הכאב בולע אותי, מרגישה ממוסמרת למיטה ללא יכולת לקום, לא מצליחה להשתחרר מההרגשה שזה קרה באשמתי, לא הייתי צריכה להיכנס למיטה עם מישהו שאני לא מכירה.

בא לי לוותר

בא לי לצעוק – הצילוווו

אני צריכה עזרה

לא יכולה להתמודד לבד, ולא מסוגלת לשתף אף אחד……….

 Screenshot_2014-11-13-07-53-20-1

עוד מהבלוג של אחת מאיתנו

תצוגה מקדימה

לעולם לא אלד שוב בוולפסון

כמה חודשים עברו מאז שילדתי את בני הבכור במחלקת יולדות בוולפסון, והחוויה המשפילה הזו לא עוזבת אותי. המצב טוב יותר עכשיו. בחודשיים הראשונים בבית חשבתי על זה בכל יום. בכל לילה. שיננתי את שמות אנשי הצוות שאיתרע מזלי לפגוש שם....

תגובות

פורסם לפני 5 years

איך לא ידעתם שהבת שלכם רוצה למות? כי היא לא סיפרה לכם

אני יושבת מול הסרט "כנרת שלי" שמספר על חייה ומותה של כנרת בן ז"ל, בתו של מנחם בן, שהתאבדה בקפיצה בגיל 19. המומים, ההורים מגלים שביתם היתה נתונה בדיכאון כבר מילדות. שהיא כתבה על רצון למות בגיל 13, 16, 18, ללא ידיעתם. וגם דברים שהם...

תגובות

פורסם לפני 6 years

ובכל פעם שאני נהדפת אחורה

אני יודעת שלא רואים עלי. זאת אומרת מי שיעבור ברחוב מולי יראה אשת קריירה מהוקצעת, מטופחת עד הקצה. כן, כזאת אני. יש לי קריירה נהדרת, יוקרתית כזו. תפקיד שכולן חושקות בו. אז לא רואים עלי, לא רואים איך אחרי שיחת השכר השנתית עם...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה