ההריון שלי מאוד רצוי, תודה

חמותי

מלבד לומר לי שחבל שלא עשיתי הפלה עשתה הכל להבהיר לי כמה היא לא מרוצה מההריון הנוכחי שלי.

כשבישרנו עליו היא אמרה שהיא לא מבינה מאיפה האומץ. מאז שמעתי ממנה לפחות אחת לחודש שלה לא היה מתאים מספר כזה של ילדים.
שלא תחשבו שמדובר בילד העשירי, מדובר בסך של ילד אחד יותר מהכמות שהיא הרתה וגידלה.

היא קיטרה שבגלל התאריך המשוער הבן שלה יצטרך לשנות תוכניות טיסה אחרת היא לא תהיה פנויה לשמור על ילדיו לשבוע. בן שכל 3 חודשים מבלה בחו”ל.

היא הודיעה שלא נצפה לשום עזרה שלה. לא בהריון ולא אחריו.
זה לא שממש בניתי עליה, גם עם הקודמים העזרה שלה היתה מינימלית. בוודאי בהשוואה לכמה שהיא עוזרת עם נכדיה האחרים. אבל זה מעולם לא היה מוצהר כל כך.

היא כן שמחה מאוד לספר שיהיו לה הרבה נכדים בהשוואה לכל חברותיה. אבל כנראה שזה שאני אעניק לה את חציים לא מקנה שום נקודות זכות.

השבוע היא הודיעה לי שלא אעז לחשוב על לעשות חגיגה. “אם את עושה מסיבה זה בלעדיי”. היא גם הסבירה שכולם ככה, בראשון חוגגים בגדול, את השאר בקטן, ואת האחרון בכלל לא.

לא רואה טעם להביא עוד דוגמאות למרות שלא חסרות.

אז רציתי לומר לך, עובר קטן שלי, שאתה רצוי מאוד. אבא רוצה אותך. וגם אמא. אחים שלך מחכים לבואך. גם רוב המשפחה המורחבת שלך.

וסבתא? סבתא תתאהב בך כשתגיע לעולם, כמו שהיא אוהבת את כל שאר הנכדים. אל תקשיב לשטויות שהיא אומרת עכשיו. אל תאמין. אתה עובר אהוב ותהיה תינוק וילד אהוב.