הבלוג של אחת מאיתנו

הבלוג הסודי

הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל

עדכונים:

פוסטים: 158

החל מאוקטובר 2013

מחכה

אני לא צריכה את הכסף שלך בשבילי, רק בשבילם, ואתה יודע את זה. הילדים לא יודעים אפילו למה בעצם התגרשנו. הם לא יודעים דבר. זאת אני שצריכה להחזיק הכול בפנים, לנשוך את השפה ולהתאפק. אני הרי לא רוצה שהם ישנאו אותך, אני רוצה שיהיה להם אבא.
כי אתה יודע שאני לא יכולה לעשות לך כלום, שאי אפשר לתפוס אותך, שאי אפשר להכריח אותך. הרי הכול בעולם הזה מגיע לך, הכול שלך וכלום לא יקרה לך… אבל לא, תזכור ותדע שעל הכול בסופו של דבר עוד תשלם. הימים יעברו והילדים יגדלו ואתה, אתה כבר לא תעניין אותם.
נמאס לי לפחד מהקריזות שלך וממך. כאילו שהכול מותר לך, שאתה יכול לעשות הכול. לשלם או לא לשלם, כמה שאתה רוצה וכמה שנוח לך. לראות את הבנות או לא לראות אותן, מתי שנוח לך ומתי שאתה רוצה. והלוואי והיית רוצה יותר, הלוואי והיה אכפת לך יותר, אבל לא. כמו תמיד, אכפת לך רק מעצמך.
אתה רק בורח מהר יותר ורחוק יותר.
יש מי שחושב שאני מסכנה, פראיירית. שואלים אותי למה אני לא נלחמת, אבל אני יודעת שאין לי במה, אין לי איך, ובמלחמה כמו במלחמה – אין מנצחים, יש רק מפסידים. והילדים הם שיפסידו – את הקצת שיש להם, את הביקור הקצר אחת ל-3 חודשים, את הידיעה שיש להם אבא.
חשוב לי שתדע שהבנות שלנו גם הם לא פראייריות הם חכמות ומבינות, ואחת לשניה הן אומרות: “אל תחכי לאבא, את סתם תתאכזבי, הוא תמיד מאכזב”. איך? תגיד לי איך? איך לך זה לא כואב?

אני מקווה ומנסה לתת להן את כל האהבה שאפשר, רק כדי לפצות על מה שהן לא מקבלות ממך. הלוואי ותתעורר לפני שיהיה מאוחר, הלוואי. ואני? אני אמשיך ללכת על על קוצים, על גחלים, רק בשבילן.
מסתלקת אל הלבד שלי.
כבר חודשים ארוכים מידי אני עוברת תהליך, מנסה לשכנע את עצמי שצריך לראות את התמונה במלואה, שאלו החיים ושזה בסדר, ואולי אין לי את כל הכלים להבין באמת. כבר חודשים אני מדקלמת את הפחדים והחששות שלי בניסיון להפוך אותם לאמת שמוכרחים לחיות בתוכה.
אתה אדם עצוב שהרס במו ידיו את הדבר הכי יקר לו בעולם, אדם שבגלל טיפשות וחוסר מחשבה ויתר על הילדים שלו.
ואתה איש חולה, אני יודעת, ומוזר לומר אבל אני מרגישה לפעמים גם חמלה כלפיך. אני מרחמת עליך, איש אומלל ואשם, אדם שהחיים שלו הם לא יותר מאוסף של כשלונות וכאבים, ואני בטוחה שלא לקחת בחשבון את המחיר הנוראי שתאלץ לשלם על המעשים שלך. אבל בינינו, את המחיר האמיתי זו אני שמשלמת, אבל לא לנצח, כי אני לא אכנע ולא אהפוך עצמי לעבד של כאבי.
אין לך אמת לתת, היא לא קיימת בינך לביני, בינך לבין עצמך או בתוכך, אז הפסקתי לבקש אותה.
אני מאחלת לך את כל הלילות שהיו לי בלי שינה, אין ולא תהיה לך סליחה . כי אני אני בוחרת להפוך את המשבר שהבאת אל חיי להזדמנות אמיתית, הזדמנות לצמיחה מחודשת, להתעוררות ועוררות הרגש, וכן, אעשה את הכל, כדי להפוך לאדם שמגיע לי להיות, אשה מאושרת, שמחה ושלמה.
האם פעם שאלת את עצמך איזה מין אדם אתה אם אתה מנצל בצורה כל כך חולה, קרה, עלובה ומחושבת את רגשותיהם וחולשותיהם של בנותיך.משאיר להן צלקות ופגמים על הנפש.

האם מעולם עצרת לחשוב שזה לא מגיע להן ולא הוגן ?
רציתי לומר לך עד כמה אתה אדם ריק, עלוב ואומלל בעיניי. אני מרחמת עליך, אדם עצוב בלי עמוד שדרה, או אמת פנימית שמובילה ומניעה אותו לפעול בהגינות ובכבוד כלפיי האנשים בחייו.
איזה אדם עם ערכים יתנהג כמו שאתה מתנהג לבנות שלך?זה אוכל אותך, משאיר אותך לבד, והיחיד שמאמין לשקרים של עצמך זה אתה, כי את הזיוף רבים רואים מקילומטרים. ויש מעטים כמונו, שבסוף מגלים אותו בתהליך ארוך וכואב, נחרדים לגלות כמה הוא עצום.

מקווה שמשהו בי נרגע.

אולי אפילו מגיעה לך תודה כי בזכות האדם שאתה אני יודעת בדיוק מה אני לא רוצה, מהכעס והכאב צמחה ההבנה הצלולה שאני לעולם לא אהיה אתה.
אהבה לילדים היא תוצאה של כבוד, של דרך של תחושת בית, של בטחון ודאגה.
ואתה? אתה כל כך רחוק מזה.

אני בספק אם מילים יכולות בכלל לגעת בך, אם אי פעם נגעו.

עוד מהבלוג של אחת מאיתנו

תצוגה מקדימה

לעולם לא אלד שוב בוולפסון

כמה חודשים עברו מאז שילדתי את בני הבכור במחלקת יולדות בוולפסון, והחוויה המשפילה הזו לא עוזבת אותי. המצב טוב יותר עכשיו. בחודשיים הראשונים בבית חשבתי על זה בכל יום. בכל לילה. שיננתי את שמות אנשי הצוות שאיתרע מזלי לפגוש שם....

תגובות

פורסם לפני 5 years

איך לא ידעתם שהבת שלכם רוצה למות? כי היא לא סיפרה לכם

אני יושבת מול הסרט "כנרת שלי" שמספר על חייה ומותה של כנרת בן ז"ל, בתו של מנחם בן, שהתאבדה בקפיצה בגיל 19. המומים, ההורים מגלים שביתם היתה נתונה בדיכאון כבר מילדות. שהיא כתבה על רצון למות בגיל 13, 16, 18, ללא ידיעתם. וגם דברים שהם...

תגובות

פורסם לפני 6 years

ובכל פעם שאני נהדפת אחורה

אני יודעת שלא רואים עלי. זאת אומרת מי שיעבור ברחוב מולי יראה אשת קריירה מהוקצעת, מטופחת עד הקצה. כן, כזאת אני. יש לי קריירה נהדרת, יוקרתית כזו. תפקיד שכולן חושקות בו. אז לא רואים עלי, לא רואים איך אחרי שיחת השכר השנתית עם...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה