הבלוג של אחת מאיתנו

הבלוג הסודי

הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל

עדכונים:

פוסטים: 158

החל מאוקטובר 2013

במשך כל האירוע המילה ”לא” לא נשמעה אפילו פעם אחת. גם לא ”לא נעים לי”, ”תפסיקו”, ”די”, ”אני רוצה הביתה” או ”כואב לי”. הרי זה היה משחק ילדים, אף אחד לא הפעיל כח, אף אחד לא הכריח אותי. הכל נעשה בהסכמה

28/12/2013

הייתי בכיתה א’ ילדה בת שש וחצי. הולכת לבית ספר, עושה שיעורים, משחקת תופסת ומחבואים  מתנדנדת על נדנדה.

באחד הימים הם קראו לי לבוא לשחק איתם. שניים שהיו יותר גדולים ממני אבל עדיין קטינים. הכרתי אותם מצוין, ידעתי איפה הם גרים, מה אבא שלהם עושה, באיזה כיתה האחים שלהם. חברים מהשכונה.

הלכנו לבית של הגדול. שמעתי אותם מתלחששים.

הם ביקשו ממני להפשיל את התחתונים, אחר כך הם ביקשו ממני להתכופף קצת ואחר כך להסתובב.  ואחר כך הם ביקשו אותו דבר גם עם השני.

במשך כל האירוע המילה לא, לא נשמעה אפילו פעם אחת.

גם לא, לא נעים לי או תפסיקו או די, או אני רוצה הביתה או כואב לי.

במשך כל האירוע לא נשמעה שום הסתייגות.

ילדה בת שש וחצי עם תחתונים מופשלים מוצמדת לקיר, נחדרת על ידי שני ילדים  שהיא מכירה ממש מצוין מהשכונה, בבית שעוד מעט יגישו בו ארוחת ערב טעימה.

אחר כך הלכתי הביתה. אמרתי שאני לא רעבה, התקלחתי והלכתי לישון.

בשבועות שבאו אחר כך אמא שלי לא הצליחה להבין למה חזרתי להרטיב.

באותו זמן ממש היא המשיכה להפגש עם האמא של השני לקפה ועוגה.

בסוף שמינית אחד מהם התחתן עם חברה שלי מהכיתה.

לא היה יום אחד בחיי ששכחתי את מה שעשו לי.

שנים רבות הרגשתי אשמה ומלוכלכת ופגומה.

עוד הרבה שנים יעברו עד שאדע לקרוא בשם לדבר הזה שקרה לי.

שנאנסתי.

בלשון משפטית קוראים לזה בעילת קטינה בהסכמה.

הרי זה היה משחק ילדים, אף אחד לא הפעיל כח, אף אחד לא הכריח אותי.

הכל נעשה בהסכמה.

לגמרי בהסכמה.

עוד מהבלוג של אחת מאיתנו

תצוגה מקדימה

לעולם לא אלד שוב בוולפסון

כמה חודשים עברו מאז שילדתי את בני הבכור במחלקת יולדות בוולפסון, והחוויה המשפילה הזו לא עוזבת אותי. המצב טוב יותר עכשיו. בחודשיים הראשונים בבית חשבתי על זה בכל יום. בכל לילה. שיננתי את שמות אנשי הצוות שאיתרע מזלי לפגוש שם....

תגובות

פורסם לפני 5 years

איך לא ידעתם שהבת שלכם רוצה למות? כי היא לא סיפרה לכם

אני יושבת מול הסרט "כנרת שלי" שמספר על חייה ומותה של כנרת בן ז"ל, בתו של מנחם בן, שהתאבדה בקפיצה בגיל 19. המומים, ההורים מגלים שביתם היתה נתונה בדיכאון כבר מילדות. שהיא כתבה על רצון למות בגיל 13, 16, 18, ללא ידיעתם. וגם דברים שהם...

תגובות

פורסם לפני 6 years

ובכל פעם שאני נהדפת אחורה

אני יודעת שלא רואים עלי. זאת אומרת מי שיעבור ברחוב מולי יראה אשת קריירה מהוקצעת, מטופחת עד הקצה. כן, כזאת אני. יש לי קריירה נהדרת, יוקרתית כזו. תפקיד שכולן חושקות בו. אז לא רואים עלי, לא רואים איך אחרי שיחת השכר השנתית עם...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה