הבלוג של הבלוג הסודי

הבלוג הסודי

הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל

עדכונים:

פוסטים: 144

עוקבים: 76

החל מאוקטובר 2013

אני יודעת שלא רואים עלי. זאת אומרת מי שיעבור ברחוב מולי יראה אשת קריירה מהוקצעת, מטופחת עד הקצה. כן, כזאת אני. יש לי קריירה נהדרת, יוקרתית כזו. תפקיד שכולן חושקות בו.

אז לא רואים עלי, לא רואים איך אחרי שיחת השכר השנתית עם הבוס כשהוא מסיים להחמיא לי על ביצועי המעולים ולהישבע בחיי אשתו שהעסק יתרסק בלעדי, איך בדיוק אז מתחלפת הבעתו ובשפם שמוט הוא מסביר שאי אפשר ועכשו ממש לחוץ ואולי כדאי להפחית בשעות העבודה כי אין לו אפשרות לשלם יותר. זה לא שהוא לא רוצה ואם רק היה יכול בחיי אשתו שהיה משלם לי אפילו כפול. אז מה אם הוא בוגד באשתו על ימין ועל שמאל.

אבל אני, לא רואים עלי. לא רואים את מפח הנפש. לא רואים את העלבון. אני – יש לי פאסון לשמור עליו.

אני יודעת שלא רואים עלי. האמהות בוועד משוכנעות שאני אם השנה. הילדים שלי מחונכים, יש להם ערכים. מהבית.

אז לא רואים עלי את חוסר הסבלנות, את חוסר תשומת הלב. את הרגעים בהם השור הזועם מתפרץ ממני וצורח בלי הכרה. אבל בחלונות סגורים, שהשכנים לא ישמעו. לא רואים עלי איך הכל רועד בי כשהילדה בוכה שעות בלי סיבה, כשהילד נכשל שוב ושוב במבחן ולעולם לא מכין שיעורים. אני הרי משרוולת את האמהות. לא מתרגשת מכלום. כולי אור ואהבה. פחחחח.

לא רואים עלי, את השריטה המדממת מהחברה הזו שנטשה. לא קרה ביננו כלום. כלומר הייתה שיגרה כזו של שנים. של ביטחון מוחלט שתמיד נהיה שם בשמחות ובצער, אבל אז היא פגשה מישהי אחרת. צבעונית ממני, עם חיים אחרים לגמרי. זה לא שרבנו או משהו. היא פשוט לא פנויה הערב, הן יוצאות לסדנת ויפאסנה בהימליה בחודש הבא והערב הן נפגשות לתכנן את המסלול. ויפאסנה. בשם אלוהים. ממתי היא צריכה לשתוק?

לא רואים עלי. הזוגיות שלנו היא מופת של יציבות. הסקס אלוהי, ככה זה אחרי 20 שנה. אם כבר עושים את זה אז לפחות שיעופו ניצוצות. אנחנו מדברים – אשכרה יש לנו נושאי שיחה משותפים. ובית נאה וכלים נאים והכל בסדר. עליות, מורדות. אבל הכל בסדר.

אז לא רואים עלי שאני יודעת. אני יודעת על הבחורה ההיא עם השיער הכתום והרגליים שמתחילות כאן ונפתחות עד אמריקה. אני יודעת אבל לא רואים עלי.

לא רואים עלי כלום, אבל בכל פעם שאני נהדפת אחורה אני קצת מתה מבפנים.

רק שלא רואים עלי.

עוד מהבלוג של הבלוג הסודי

תצוגה מקדימה

לעולם לא אלד שוב בוולפסון

כמה חודשים עברו מאז שילדתי את בני הבכור במחלקת יולדות בוולפסון, והחוויה המשפילה הזו לא עוזבת אותי. המצב טוב יותר עכשיו. בחודשיים הראשונים בבית חשבתי על זה בכל יום. בכל לילה. שיננתי את שמות אנשי הצוות שאיתרע מזלי לפגוש שם....

תגובות

פורסם לפני 3 years

איך לא ידעתם שהבת שלכם רוצה למות? כי היא לא סיפרה לכם

אני יושבת מול הסרט "כנרת שלי" שמספר על חייה ומותה של כנרת בן ז"ל, בתו של מנחם בן, שהתאבדה בקפיצה בגיל 19. המומים, ההורים מגלים שביתם היתה נתונה בדיכאון כבר מילדות. שהיא כתבה על רצון למות בגיל 13, 16, 18, ללא ידיעתם. וגם דברים שהם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

למה אתן מוכנות להיות בובות מין?

התגלגל לידיי גיליון נובמבר של פלייבוי ישראל. כמו רוב הניסיונות לתרגם לעברית מגזינים מחו"ל, גם זה נראה מאולץ, אבל דבר אחד כן תפס את עיניי אחרי שסיימתי לקרוא את המאמרים: לחלק ניכר מהבנות שהיו מצולמות שם לא היה שיער ערווה....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה