תגיות » סיפור חיים

סיפור חיים » בבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות (17 פוסטים)

תצוגה מקדימה

קול באישה

"ומה המוצא של ההורים שלך? שאלתי את החבר החדש של דינה. "איזו שפה מדברים סבא וסבתא?" מיהרתי לתקן את עצמי כשראיתי את המבוכה על פניו של הבחור. לא רציתי לקלקל לדינה את התוכניות....

תגובות

פורסם לפני 3 שנים ו-1 חודש
תצוגה מקדימה

המיליונרים

אשתו צבייה, אישה גבוהה בעלת רעמת שיער מתולתלת, כעסה שיוסי מספר על העוני באלג'יר, על מחלתו של אביו, על ילדות של יתום. "ספר על ההצלחות שלך, על המפעל שהקמת!" היא השליכה מן המטבח...

תגובות

פורסם לפני שנתיים ו-11 חודשים
תצוגה מקדימה

טיפים לכתיבת סיפור חיים

אי אפשר הכל כל החיים של אדם, גם אם מדובר באיש צעיר, לא יכולים להיכנס לתוך ספר. זהו ההבדל העיקרי בין ספרות של ממש לבין ספר שמתעד חיים של אדם, מה שנוהגים לכנות היום "סיפור חיים" או ספר ביוגרפיה. כמובן, אפשר לכתוב ספר אמיתי,...

תגובות

פורסם לפני שנתיים ו-10 חודשים
תצוגה מקדימה

כשהיצירה היא טובה

"לכתוב זה קל", אמר מארק טוויין, "פשוט צריך למחוק את המיותר". כדי שהספר שיהיה ממש טוב, דרמטי ומרגש, חייבים למחוק הרבה. המון....

תגובות

פורסם לפני 3 שנים ו-1 חודש
תצוגה מקדימה

מה ביקשתי? מיטה עם שידה בסך הכל...

חפצים אחר מותו אחרי שאבא נפטר הבית נעשה פתאום מלא בחפצים בלתי נחוצים: הספרייה גדולה מידי ועמוסה בספרים שאף אחד לא יקרא, ארונות הבגדים מלאי בגדים שאיש לא ילבש; שולחן...

תגובות

פורסם לפני שנתיים ו-9 חודשים

סיפור-חיים » בקהילת הבלוגים של סלונה (10 פוסטים)

מתלמדת לנצח

ביקורת שלי על הספר האוהל האדום של אניטה דיאמנט

הרעיון של הספר הוא סיפור חיי המשפחה של יעקב אבינו. מעשיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם של יעקב, נשותיו ובניו דרך עיניה של דינה הבת היחידה. לצערי לקחה אניטה את הרעיון המבריק שלה לכיוון שמציג את בית יעקב כאנשים ברמה נמוכה מאוד. נכון, היא השתדלה להכניס דמויות רבות מאותה תקופה אך בדרך סילפה הרבה מהכתוב. איני יודעת אם הסופרת הינה יהודייה או לא והאמת שזה כלל לא חשוב, למרות שלדעתי אם היא יהודייה משמע יש בה שנאה עצמית נוראה. לאורך כל הספר ניכר שהדמויות המשתייכות לעם היהודי הן ברובן דמויות חלשות או רעות וקשות. למשל: את דמותו של יעקב אבינו היא מתארת כדמות אדם אנוכי החושב אך ורק על עצמו ועל הנאותיו ואינו מבין את נשותיו. היא מתארת אותו כרדוף ע"י מפלצות שאינן קיימות בכך שהיא מתארת את עשו כאח אוהב שלמרות גזילת הברכה הוא מנשק את יעקב ומזמין אותו לגור יחד איתו. היא מתארת אותו כאדם שמתרחק מהנשים ואינו יודע דבר על הקורות איתם, כאדם שאינו אוהב ואינו מכיר את ביתו כלל. את רבקה היא מתארת כאישה קשה, אישה שלא נוח להיות במחיצתה, אישה שאנשים המנסים לרצות אותה, אך לא עומדים בקריטריונים החמורים שלה, כמו ביתו של עשו, מסולקים מביתה. הסופרת כותבת שבני ביתו של יעקב עבדו עבודה זרה, הקריבו מנחות לאלים וכדומה, כיצד זה יתכן ועל סמך מה היא מעלה דבר כזה. הרי לפי הכתוב הם עבדו רק את ה''?! את סיפור האונס של דינה היא הפכה לסיפור אהבה מעוות. נכון, התנהגותם של שמעון ולוי שרצחו את כל אנשי שכם כלאחר שהאחרונים עשו ברית מילה אינה נכונה ולא אגזים ואומר שהיא נוראה, אולם יתכן וכל אחד היה עושה דבר כזה (אם היה באפשרותו), כאשר מנהיג של חבורה פוגע באחותו בצורה שכזו. איני מסכימה עם הגישה הזו למרות שאני מכירה נשים שעברו אונס או הטרדה מינית וזה פגע בהם בצורה נוראית. אני חושבת שרק מי שפגע הוא זה שצריך להיפגע, אולם לפי מצב העניינים כיום שהכל כל כך פרוץ, כלומר שמעשי אונס והטרדה מינית הם דבר שבשגרה אולי זו הדרך למנוע את זה. כמובן שאיני חושבת שצריך להרוג אנשים כל כך רבים בשל מעשיו של אדם אחד, אבל אני סבורה שרצוי וראוי שנשתמש לעיתים בעונש מוות, כמובן במקרים קיצוניים ורק כאשר ברור בלי צל של ספק שהאדם עליו נגזר העונש אשם במיוחס לו! זה חלק מהמחשבות שלי על הספר הזה....

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה